התנאי לעבודה ביום הבחירות: שירות צבאי מלא

התנאי לעבודה - שירות צבאי מלא: החברה שתפעיל עבור ועדת הבחירות המרכזית את מערך הפיקוח על טוהר הבחירות, שעליו הוכרז שלשום (ב'), התנתה את הקבלה לעבודה בשירות צבאי מלא. לאחר תלונות ליו"ר הוועדה כי תנאי זה מדיר את האוכלוסיה הדתית והערבית מהמשרה - שונו התנאים וכעת יהיו דומים לאלה של "מאבטח בסיסי" לפי הנחיות המשטרה.

במודעת הגיוס שפרסמה החברה, "צוות 3", נכתב כי "דרושים עובדים ליום הבחירות למשימות בקרה". קריטריון הקבלה היחיד שמצוין במודעה הוא שירות צבאי מלא, למרות שסוג העבודה הנדרש הינו פיקוח וצילום ולא אבטחה. בעקבות זאת, פנו כמה גורמים לוועדת הבחירות המרכזית בתלונה על כך שהמשרה מדירה ערבים וחרדים מהשתתפות בהליך הדמוקרטי של פיקוח על הבחירות.

בעקבות התלונות כאמור שונו תנאי הסף - ומעתה יהיו דומים לאלה של "מאבטח בסיסי" לפי הנחיות המשטרה, הדורשים עמידה באחד או יותר מהקריטריונים הבאים: בוגר שירות צבאי מלא; שירות במשטרת ישראל של 18 חודשים ומעלה; סיום שירות בצבא זר (שאינו במדינת אויב) בהתנהגות טובה, ובכפוף להמצאת מסמכים מקוריים על דבר השירות; מעבר הכשרה שאושרה על ידי משטרת ישראל למאבטח בסיסי, למי שלא שירת שירות צבאי או משטרתי.

כמו כן, כל מועמד יידרש להצהיר כי לא היה חבר מפלגה וכי לא נטל חלק בפעילות מטעם מפלגה בשלוש השנים האחרונות.

יו"ר ועדת הבחירות השופט חנן מלצר(צילום: אלכס קולומויסקי)

רק מי שסיים שירות מלא. ספירת הקולות(צילום: גיל יוחנן)

מוועדת הבחירות המרכזית נמסר כי "תנאי הסף הדורש שירות צבאי מלא לא נקבע לבקשת הוועדה או על דעתה". בוועדה הוסיפו כי בקריטריונים המתוקנים "עומדים, למיטב הבנתנו, בני כלל המגזרים בישראל והם מתחייבים מאופי ומהות מפקחי טוהר הבחירות, שחלק מתפקידיהם ביום הבחירות הוא גם לאבטח את הליכי ההצבעה והספירה".

קודם השינוי, בפנייתה של עו"ד סאוסן זהר, סמנכ"לית "עדאלה - המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל" נכתב כי "מדובר בתפקיד בטיחותי ולא ביטחוני שאינו מחייב ניסיון הנצבר עקב השירות הצבאי. דרישת השירות הצבאי כתנאי סף היא שם קוד לאי-קבלת אזרחים ערבים לתפקיד, ומשמעה אפליה פסולה על רקע לאום באיוש המשרה במהלך יום הבחירות".

זהר הוסיפה כי "מלבד ההפרה הבוטה של חוק הזדמנויות שוות בעבודה - יש במניעת העסקת ערבים בתפקידי השגחה על הבחירות מסר חמור שלפיו לא ניתן לתת בהם אמון להשגיח על טוהר הבחירות".

בפנייתו של עו"ד גיל גן-מור מטעם האגודה לזכויות האזרח ליו"ר הוועדה, השופט חנן מלצר, נכתב כי "הדרישה לשירות צבאי לא רלוונטית לתפקיד של פיקוח בבחירות. בהיותה כזו היא אף 'חשודה' כניסיון עקיף להימנע מגיוס עובדים שנמנים על קבוצות אוכלוסיה שככלל אינן משרתות בצבא - חרדים וערבים. הדרישה פוגעת גם במי שלא גויסו משום שעלו לארץ בגיל מאוחר, או במי שהם בעלי מוגבלות שמנעה את גיוסם - אך הם כשירים כיום לבצע את התפקיד".

עו"ד גן-מור הוסיף כי "יש להיזהר מפגיעה באמון הציבור בנייטרליות של ועדת הבחירות, כאשר עלול חלילה להיווצר רושם כאילו בעיני ועדת הבחירות קבוצות מיעוט אינן כשירות להשתתף בביצוע משימת פיקוח ביום הבחירות".

גם חברי הכנסת אוסאמה סעדי ואחמד טיבי מתע"ל פנו בעניין למלצר וכתבו: "מודעה זו היא המשך של ההסתה ומסע התעמולה נגד הציבור הערבי בעניין טוהר הבחירות בחברה הערבית, ותנאי קבלה זה משמעותו הדרה של ציבור שלם והכתמתו שהוא לא יכול לעבוד בפיקוח על טוהר הבחירות".

"נוהל טוהר הבחירות" בוועדת הבחירות המרכזית בכנסת(צילום: ועדת הבחירות המרכזית)

ספירת הקולות לאחר ההצבעות(צילום: ועדת הבחירות המרכזית)

(צילום: רפי קוץ)

(צילום: אבי חי)

(צילום: אבי חי)

האגודה לזכויות האזרח בירכה על ההחלטה לבטל את תנאי הסף של שירות צבאי, ולאפשר גם למי שלא שירת להתמנות לתפקיד בכפוף לקורס אבטחה בסיסי הפתוח לכולם. "ההתקשרות עם החברה נעשתה לאור המחשבה שהתפקיד כולל פעילות אבטחה ולא רק פיקוח. לאור ההחלטה האחרונה על תוספת מפקחי טוהר בחירות שתפקידם לתעד את הליך הספירה, אנו קוראים לוועדה לגייס גם פקחים ללא דרישה לקורס אבטחה, כדי לשמור על גיוון מרבי לכל קבוצות האוכלוסייה בתפקיד הרגיש".

ממרכז עדאלה נמסר בתגובה לשינוי: "טוב עשתה ועדת הבחירות שמיהרה להבהיר כי אפליית מי שלא שירת בצבא לרבות אזרחים ערבים אסורה בהחלט. האירוע הזה מעיד כי הזמנת שירותים חיצוניים על ידי ועדת הבחירות בלוח זמנים צפוף חושף את הוועדה לתופעות שגורות במגזר הפרטי, ובכלל זה העסקה מפלה וגזענית שאנו עדים לה לעיתים קרובות. לאור הקשיים האלה, אנו רואים חשיבות עליונה לכך שהוועדה תעשה מאמץ אקטיבי לגייס עובדים ליחידת הפיקוח מכלל הקבוצות באוכלוסייה, על בסיס שוויוני שימנע תיוג אתני וגזעני".

עבודת הפקחים ביום הבחירות

מלאכת הפיקוח על הבחירות תוטל על אלפי פקחים שיישכרו על ידי חברת האבטחה "צוות 3". בחירת החברה נעשתה בנוהל מהיר, כאשר הקריטריונים שנלקחו בחשבון הם ניסיונה בהפעלת צוותים גדולים ויכולתה לספק בטווח קצר את כל הציוד הטכנולוגי הדרוש. הפקחים יצוידו במצלמות גוף, ובמהלך ההצבעה יסיירו בין הקלפיות על פי חלוקה לגזרות, כך שכמעט בכל אחת מ-11 אלף הקלפיות יהיה פקח במהלך היום, שייוודא כי ההצבעה מתנהלת באופן תקין.

הפקחים יוכלו להשתמש במצלמות במהלך ההצבעה רק במקרה של חשד סביר לביצוע עבירה פלילית במקום הקלפי, כמו השמעה של איומים כלפי חברי ועדות הקלפי, הצעות למתן שוחד בחירות או חשש לאלימות, ורק לאחר שקיבלו אישור ייעודי לצילום מיו"ר ועדת הבחירות המרכזית. במקרה כזה גם מזכיר הקלפי, כנציגה האובייקטיבי של ועדת הבחירות המרכזית, יורשה לתעד את המתרחש.

בשעה 21:30, כחצי שעה לפני סגירת הקלפיות ותחילת הספירה, הפקחים יתפרסו בקלפיות שייקבעו מראש, יישארו בהן עד תום הספירה - ויתעדו אותה. הקלפיות שיצולמו במהלך ספירת הקולות הן אלו שבמהלך שלוש מערכות הבחירות הקודמות נחשדו כ"בעייתיות", בהן קלפיות שבהן היה חשד לזיוף או ששיעור ההצבעה בהן היה גבוה בהרבה מהממוצע - סביב 95%.

בנוסף, יילקחו בחשבון קריטריונים נוספים שוועדת הבחירות אינה מעוניינת לחשוף, וקלפיות מסוימות ייבחרו רנדומלית. בכל מקרה, בוועדה הבהירו כי הקלפיות שיצולמו יהיו מכל חלקי הארץ - ולא יתמקדו במגזר כזה או אחר.