הצילו, חיילות לא מוסריות מאיימות עלינו

מכתב רבני הציונות הדתית לרמטכ"ל, שבו הביעו חשש מהתרופפות מוסרית בצה"ל עקב ריבוי הפלות של חיילות, חושף את המטרה המדאיגה שלהם

ד"ר עידית שפרן גיטלמןפורסם: 01.09.19 , 09:07

לא חלף זמן רב מהתבטאותו של השר בצלאל סמוטריץ', שלפיה "שירות ביחידות מעורבות פוגע במבצעיות של צה"ל, בכשירות שלו וביכולת לעמוד במשימות", וכבר נחשפנו להתבטאות נוספת בנושא. מכתב ששלחו רבנים מהציונות הדתית ללשכת הרמטכ"ל הביע את חששם נוכח הזינוק במספר ההפלות שמבצעות חיילות במהלך שירותן הצבאי, שמעיד על "התרופפותו המוסרית של צה"ל". כותרת המכתב הייתה "קדושת המחנה ומוסריותו צורך ביטחוני", משל מדובר בצו חירום. על המכתב חתומים הרב דב ליאור, הרב חיים דרוקמן והרב שמואל אליהו.

לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות ב-ynet

לכאורה, אין חדש תחת השמש החרד"לית המתנגדת לשירות המשותף. נציגיה נאבקים בעיקשות בשירות נשים בצבא ובפקודת השירות המשותף, שנועדה להסדיר שירות נשים לצד שירות גברים דתיים, ובאופן מעורר התפעלות הם לא מפספסים שום הזדמנות להסביר לצבא ולמדינה כולה עד כמה הרסני שירות כזה לצבא ולהצלחתו.

ובכל זאת, כדאי להתעכב על נוסח המכתב ועל האופן שבו הוא מבהיר לכל מי שעוד היה לו ספק: מקור ההתנגדות הרבנית החרד"לית לשירות המשותף הוא אחד - הפחד מאיבוד השליטה במעמדה ובתפקידה המסורתי של האישה.

לאחר הבעת דאגתם חתמו הרבנים את המכתב במשפט: "אנו מחזקים את ידיכם וידי המפקדים בשמירה על אווירה נאותה בבסיסי הצבא, ועל קדושת מחנה ישראל ומוסריותו". עד עכשיו עוד ניסו לחסות בצל טיעוני דאגה לרווחת החיילים הדתיים, דאגה לנשים המאבדות את פוריותן ודאגה למבצעיות הצבא, אבל כאן הם חושפים באופן לא מתנצל: "יש לנו אג'נדה, שירות נשים אינו עולה בקנה אחד עם האג'נדה הזו, ואנו נעשה כל שנוכל על מנת שזו תוטמע בצבא. גם אם זה ייקח לנו הרבה זמן, בעזרת השם והכוח הפוליטי שלנו – נעשה ונצליח".

התובנה הזו לכשעצמה לא מספיקה ואינה חדשה. עשרות סרטונים של רבנים במכינות הליבה של הציונות הדתית, המרביצים בתלמידיהם תורה על נשים המאבדות את נשיותן בצבא, הם כאלף עדים כשרים למוטיבציה האמיתית המניעה את העגלה המבקשת לרמוס את השוויון. מה שבאמת צריך להטריד במכתב הזה הוא האופן הבלתי מתנצל שבו הם פונים למפקד הצבא וכותבים שאתוס "קדושת המחנה" הוא המנחה את צעדיהם, והוא האתוס שהם מצפים מהצבא לאמץ.

אחרי שמסיימים לגחך על המכתב, המזכיר פשקוויל בבני ברק, צריך לזכור שבדיוק על הזלזול הזה בונים אותם רבנים. הם יודעים שהיום אולי נראית הציפייה הזו קלושה ומשעשעת, אבל גם יודעים מה כוחם ומה אפשר להכניס למחנה בזמן שאחרים נרדמים בשמירה עליו.

דוגמה לכך ניתן היה לראות בתכנית "המקור" ששודרה בשבוע שעבר, שבה הוצג תיעוד של הרב צבי קוסטינר, ראש הישיבה במצפה רמון, בחוג בית של מפלגת נעם. הוא סיפר על חלקו, לכאורה, בהחלטה שהתקבלה לאחרונה שלא לשבץ נשים כלוחמות שריון, חרף הצלחת הפיילוט. כהקדמה הוא הסביר שמה שמתחיל בצבא חודר לאזרחות, מדייק את החשש מהרס המשפחה, ולבסוף חושף את הטקטיקה: "החבר'ה שלי שמשרתים בצבא עושים הרבה צרות... כל דבר העירו. כל זה בסוף השפיע על כך שהפרויקט לא יתקיים. הם הבינו שבכל שבוע יהיה בלגן בטנק של הבנות, וויתרו על הכול".

אפשר, אם כן, להשתעשע מנוסח המכתב הרואה בשירות משותף איום קיומי על צה"ל, אבל עדיף ללמוד ממנסחיו ולהזכיר למפקדי הצבא ולעומד בראשו שדאגה ל"קדושת המחנה", הדורשת את העלמת הנשים משורותיו, איננה שיקול לגיטימי. גם לא דאגה למבנה המשפחה הפטריארכלי. לפעמים אין ברירה אלא להשיב מלחמה, ולזכור את שאמר הרב: "כל זה בסוף השפיע".