מישהו משקר אותנו בנוגע לקואליציה

ליברמן מתעקש שלא יישב עם החרדים, שמבטיחים שלא יישבו עם לפיד, שפוסל את נתניהו, שמצהיר שלא יחבור למרכז. לפחות אחד מהם עובד עלינו

אריאלה רינגל הופמןפורסם: 04.09.19 , 12:28

ביג ראשית בחירות 2019 סבב ב' ראשי מפלגות חלקי ()

את הפלונטר הזה אי אפשר יהיה להתיר מבלי להתכחש להבטחה אחת לפחות, קרוב לוודאי שלהרבה יותר מזה, שניתנו בחודשים האחרונים. או בניסוח מדויק יותר: נכון לתמונה המצטיירת מתוך הסקרים האחרונים, לא תהיה שום דרך להקים את הממשלה הבאה בלי שכמה מהראשים המדברים היום – מבלפים. כלומר משקרים. חלקם, במקרה הרע, יודעים זאת כבר עכשיו; חלקם, במקרה גרוע טיפה פחות, ידעו את זה רגע אחרי שיסיימו את המשא ומתן, יחתמו על ההסכמים הקואליציוניים, יחלקו ביניהם את העוגה, והממשלה ה-35 לתפארת מדינת ישראל תצא לדרך. וכל כך למה? כי את הריבוע הזה לא ניתן לעגל בשום צורה אחרת. סוג של קושיה מתמטית שבה מספר הנעלמים גדול ממספר המשוואות.

לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות ב-ynet

אז נכון שהסקרים, כמו שכולנו אוהבים לומר, נכונים לרגע הפרסום, וכולנו כבר זכינו לראות סוקרים בעלי שם נכנסים זקופים לאולפנים ויוצאים מהם בצליעה. ונכון גם שדברים משתנים אפילו ברגע האחרון: מפלגות שצפו להם מספר דו-ספרתי של מנדטים סיימו מתחת לאחוז החסימה, ומפלגות שהכריזו על הליכה עצמאית נבלעו והתאיינו. ועדיין, קרוב לוודאי שההערכה הגושית לא תשתנה באופן מהותי.

מפלגות הליכוד וכחול לבן יתחרו על המקום הראשון, עם שלושים פלוס מנדטים לכל אחת מהן. המפלגות החרדיות ישמרו על כוחן, סביב 14 או 15 מנדטים, מפלגות השמאל-מרכז - העבודה והמחנה הדמוקרטי - עתידות להציג גם הן מספרים דומים, עם עדיפות זניחה של מנדטים לזו או לזו, ואביגדור ליברמן, הו כן, ליברמן עם הבשורה הגדולה, ינוע סביב העשרה מנדטים ויתמודד על המקום השלישי עם ימינה ועם המשותפת.

והתוצאה: חיבורים גושיים שלא יאפשרו להקים ממשלה, לא ממשלת ימין ולא ממשלת מרכז, בלי שישראל ביתנו תחבור לאחד מהם. אלא שליברמן הרי הודיע, וחזר על כך כמה וכמה פעמים, שהוא יצטרף רק לממשלת אחדות לאומית, ואף הבהיר כי "האופציה הכי גרועה היא ממשלת הלכה צרה".

וזו בדיוק הסיטואציה שבה מישהו מהראשים המבטיחים יצטרך לחזור בו. להגיד, אופס, הבטחתי, אבל הנסיבות מחייבות. האם זה יהיה גנץ, שהצהיר שהם לא ישבו בממשלה "שבה לראש ממשלה יש כתב אישום כל כך חמור כבר עכשיו לפני השימוע"? או שאולי זה יהיה נתניהו, שהודיע כי "ההתחייבות שלי ברורה, אקים ממשלת ימין חזקה – לא תהיה ממשלת אחדות"? או אולי ליברמן עצמו, שהבטיח שיילך רק לממשלת אחדות ויש המהמרים שיהיה הראשון לחזור בו?

ואם לא אחדות, האם יש מצב שמפלגות אחרות ישנעו את תמיכתן מצד לצד? יאיר לפיד, שהפיץ סרטון שלא השאיר ספק בנוגע לעמדתו ביחס לחרדים, יחבור למשה גפני שהודיע כי ישבו רק עם גנץ – "אדם ראוי שהיה רמטכ"ל מצוין" – אבל בשום פנים ואופן לא עם לפיד, "שבכל זאת היה כתב 'במחנה'"?

או אהוד ברק, שהתחייב "לא נשב בממשלת נתניהו בשום שלב, בשום מצב ובשום דרך"? אולי ביחד עם עמיר פרץ, שקיצץ את השפם המיתולוגי כדי שנוכל לקרוא את שפתיו כשהוא מבטיח שלא ישב עם נתניהו?

אפשר אולי להמר, בהתחשב בניסיון העבר, גם אם תוך סיכון מסוים לטעות, מי יהיה הראשון לשבור את המילה שלו. אבל מה שבטוח זה שהסיפור הזה לא ייגמר בלי שזה בדיוק מה שיקרה. בלי, כמו שנכתב כאן למעלה, שיש מי שיודע כבר היום שהוא מוליך שולל את קהל הבוחרים שלו, שיש מי שיגלה את זה ברגע האמת.

כמו שבטוח, למשל, שההבטחות שמפזר ראש הממשלה – תפקיד של שר לפייגלין, קידום חוקים ספציפיים לעוצמה יהודית וכן הלאה – יטבעו בשיטפון הגדול כשהמלחמה האמיתית על פניה של הממשלה החדשה תחל. אבל לפחות יהיה מעניין.