ניצול שואה על גירוש עובדת זרה וילדיה שגרו בביתו: "בושה למדינה"
לאחר שפרסם וידאו בעמוד הפייסבוק שבו קרא בדמעות לראש הממשלה לעצור את גירושם של העובדת והילדים ולשחררם מהכלא, אמר היום שלום ג'נאח בן ה-80 לאולפן ynet כי "אני לא יכול לחיות בלעדיה, אני לא מבין למה עושים דבר כזה"
שלום ג'אנח, ניצול שואה כבן 80, פנה אתמול (יום ג') לראש הממשלה בנימין נתניהו ולשר הפנים אריה דרעי בדמעות בטוידאו שפרסם בעמוד הפייסבוק שלו, בבקשה למנוע את גירושה של אשורה אפריטה, עובדת זרה מנפאל ושני ילדיה שמתגוררים בביתו. בריאיון לאולפן ynet הבוקר הוא טען: "אני לא יכול לחיות בלעדיה".
אפריטה, שהגיעה לארץ כדי לעבוד בסיעוד, ושני ילדיה, מיכאל (9) ושירה (5), נעצרו בשבוע שעבר על ידי פקחי ההגירה ונכלאו בכלא גבעון.
ג'אנח סיפר כיצד העובדת וילדיה הגיעו לביתו: "אני מחלק כל השבוע ירקות ופירות, ואחד מהם בא לקחת כמו כולם. אמרתי לה שיבואו כל שבוע כי לא היה להם מה לאכול. אז התחלתי לספק לה אוכל והכל וטיפלתי בילדים. הלכתי לרווחה והכירו אותי כי אני מוועד השכונה, נתנו לי הכל ועזרו לי להכניס את הילדים לקייטנה ללא תשלום, עזרו לי עם בית ספר ללא תשלום, ואני התחלתי לטפל בהם יום יום עד שממש הבאתי אישור מהרופא והפסיכיאטר שאני לא יכול לחיות בלעדיה. היא מנקה מטפלת ועושה לי הכל. אני לא מבין למה עושים דבר כזה".
הוא הוסיף: "הייתי מציע למשרד הפנים שילך לראות בכלא הזה איזו בושה למדינה. לאיפה הגענו? איבדנו את הכבוד אחד לשני? מה יהיה בסוף ריבונו של עולם?".
-מה גרם לך לפנות בדמעות לראש הממשלה?
"מה גרם לי? שילך לשמה לראות איך הילדים סובלים, איך הם עושים פיפי במכנסיים. אפילו אני חושב שהאויבים הכי קשים לא יכולים לחיות בצורה כזאת. זה לא יתכן במדינה דמוקרטית. אני השתתפתי בארבע מלחמות במדינה ואני סבלתי גם מהנאצים. ראיתי מספיק את הגדרות האלה וכבר בא לי לבכות".
-טוענים שהעובדים האלה הם לא חוקיים בארץ.
"האמת שאני לא ידעתי. אני לא מתערב בפוליטיקה ודברים כאלה. אני לא בחנתי אותה והיא לא אמרה לי דברים כאלה, אבל מה קשורים הילדים? זה התקף לב מה שאני ראיתי שם בכלא, מה שהמדינה עושה. אנחנו אנשים מגורשים. אל לנו לשכוח את הגר. כמה אברהם אבינו היה נוכרי, מאיפה אנחנו לוקחים את זה?".
ב-2010 הוחלט להשאיר בישראל ילדים מעל גיל חמש שנולדו בארץ, ביחד עם משפחותיהם, גם אם הוריהם היו באותו זמן עובדים זרים בלתי חוקיים. הילדים המועמדים לגירוש כעת הם אלה שב-2010 היו בני פחות מחמש, אך היום חלקם כבר בני יותר מ-13.
ביום הראשון ללימודים בתחילת השבוע התקיימו הפגנות בכמה בתי הספר שבהם לומדים תלמידים מועמדים לגירוש. קיימת סברה כי הורים רבים מתחבאים ביחד עם הילדים בדירות מסתור בעיר ובקיבוצים ונמנעים מלשלוח אותם ללימודים מחשש להיתפס, למרות ההוראה של מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה, פרופ' שלמה מור-יוסף, לפקחי ההגירה שלא לעצור ילדים בדרך לבתי הספר, בזמן הלימודים, או בדרכם הביתה.
לפנייה לכתב/ת 
