דו"ח: זיהוי שגוי - הגורם הנפוץ ביותר להרשעות שווא
הוועדה לצמצום הרשעות שווא שהוקמה בשנה שעברה מפרסמת מסקנות ראשונות. כדי למנוע זיהוי מוטעה של עד, היא ממליצה לתעד מסדרי זיהוי, להעדיף מסדרים חיים על-פני מסדרי תמונות, ולאסור לערוך אותם יותר מפעם אחת. "כרבע ממסדרי הזיהוי מצביעים על נבדק שאינו החשוד"
הוועדה הציבורית "למניעת הרשעות שווא ותיקונן" פרסמה היום (א') מסקנות ראשונות בנוגע לאחת הסוגיות שאותן בחנה: החשש מפני זיהוי מוטעה של חשודים על-ידי עדי ראייה. בדו"ח הביניים שלה מציינת הוועדה כי כמעט רבע ממסדרי הזיהוי מובילים להצבעה על נבדק שאינו החשוד. היא ממליצה לתעד מסדרי זיהוי בווידאו, לתעדף מסדרים חיים על-פני זיהוי בתמונות, וקוראת שלא לבצע יותר ממסדר אחד - בין אם העד זיהה את החשוד או לא.
לדו"ח הביניים המלא - לחצו כאן
את הוועדה הקימה בשנה שעברה שרת המשפטים לשעבר איילת שקד, במטרה לצמצם את החשש להרשעות שווא בהליך הפלילי ולבחון כלים אפשריים לאיתור הרשעות כאלו ולתקנן. בדו"ח שאותו הגישה לשר המשפטים הנוכחי, אמיר אוחנה, ממליצה כאמור הוועדה על שורת צעדים ושינויים - ומפרטת גם אלו נתונים מעלים את הסיכוי שהעד ידייק בזיהוי שלו ואלו מורידים מאמינותו.
כיום, הכללים שנקבעו בפסיקת בית המשפט העליון מעניקים משקל גבוה לזיהויו של נאשם על-ידי עד ראייה. ההלכה היא כי ניתן להרשיע נאשם על בסיס כך בלבד, לאחר שבית המשפט לקח זאת בחשבון ונימק את החלטתו.
לפי הדו"ח, "רוב המחקר בתחום זה מצביע על זיהוי שגוי המבוצע על-ידי עד ראייה בתור הגורם הנפוץ ביותר להרשעות שווא שנחשפו". בוועדה ציינו כי מנתוני המשטרה שהוצגו בפניה עולה שמתוך כלל מסדרי הזיהוי בשנים 2018-2016, 24.5% הובילו להצבעה על נבדק שאינו החשוד, ולכן כמעט בוודאות אינו קשור לאירוע הנחקר. נתונים אלו עולים בקנה אחד עם ממצאי המחקר המדעי בדבר שיעור הטעויות הגבוה בזיהוי על-ידי עדי ראייה.
הוועדה ממליצה בדו"ח הביניים לבחון בזהירות רבה את הזיהוי של עדי הראייה, ולסייג את משקלו הראייתי של זיהוי כזה. זאת, בעיקר כאשר אין היכרות משמעותית מוקדמת בין החשוד לבין העד.
לתעדף מסדרי זיהוי חיים
הוועדה מצאה כי אף שהפסיקה והנחיות המשטרה קובעות עדיפות ברורה למסדר זיהוי חי על-פני מסדר זיהוי בתמונות, בפועל, בין השנים 2018-2016, נערכו שמונה מסדרי זיהוי חיים בסך הכול (לעומת אלפי מסדרי זיהוי בתמונות).
הסיבה לכך היא שיש קשיים טכניים רבים בעריכת מסדר זיהוי חי. הוועדה סבורה כי יש לאפשר למשטרה לתעדף את אותם מקרים שיש בהם הצדקה מיוחדת למסדר חי וביתר המקרים להסתפק במסדר תמונות. המשטרה מסרה לוועדה כי היא החלה לפעול לגיבוש התיקון הנ"ל.
הליך זיהוי אחר שבו עסקה הוועדה היה הליך הדפדוף באלבום תמונות. הליך זה נערך כאשר למשטרה אין חשוד והיא מבקשת מעד ראייה לעבור על תמונות שנמצאות במאגר המשטרתי ולנסות לזהות בהן את העבריין. הוועדה ממליצה שככלל, לא יוענק לזיהוי באמצעות עיון באלבום תמונות משקל כראיה עיקרית ויראו בו, לכל היותר, תמיכה ראייתית לראיות אחרות.
עד ממוצא אתני שונה מהחשוד - פחות אמין
בדו"ח שלה, קבעה הוועדה כי המשתנים הבאים עלולים לפגוע בדיוק הזיהוי של עד הראייה, ולכן יפחיתו ממשקלו הראייתי של הזיהוי: היותו של העד המזהה ילד מתחת לגיל 15, אדם מבוגר כבן 60 ומעלה או אדם לקוי ראייה; השתייכותו של העד המזהה לקבוצה אתנית שונה מזו של מושא הזיהוי; ותנאי תאורה וצפייה לקויים בזירת העבירה, צפייה של העד המזהה בעבירה ממרחק רב, או שהזיהוי נערך יותר מכמה שעות לאחר ביצוע העבירה.
הוועדה זיהתה גם גורמים שיכולים לשפר את דיוק הזיהוי: היכרות משמעותית מוקדמת של העד המזהה עם מושא הזיהוי; היותו של העד המזהה בעל יכולות זיהוי פנים גבוהות; צפייה בדמותו של מבצע העבירה במשך זמן רב וממרחק קטן; וביצוע הזיהוי בשעות הראשונות שלאחר הצפייה במבצע העבירה.
הוועדה ממליצה שעד הראייה יציין לאחר המסדר, במילותיו שלו, את מידת הוודאות שלו בזיהוי. נקבע עוד שאין לערוך יותר ממסדר זיהוי אחד בכל מקרה, גם אם העד זיהה את החשוד במסגרת מסדר הזיהוי הראשון וגם אם לא. בדפדוף באלבום תמונות ניתן לבצע דפדוף נוסף, אם התמונה שאותה ראה העד באלבום התמונות שונה מהותית ממראה החשוד בעת שביצע את העבירה, והעד לא הצביע על החשוד בעת הדפדוף באלבום.
הוועדה ממליצה כי מי שיערוך את מסדרי הזיהוי, בין אם זה מסדר חי או בתמונות, יהיה שוטר שאינו מודע לזהותו של החשוד בעצמו. עוד המלצה שמצוינת בדו"ח היא שלעד תינתן באופן רשמי אזהרה ולפיה ייתכן כי העבריין אינו נוכח במסדר. אזהרה כזו כבר ניתנת כיום, אך בוועדה מציעים כי היא תיעשה בצורה ברורה ומודגשת יותר.
הוועדה ממליצה גם לתעד בווידאו מסדרי זיהוי חיים ומסדרי זיהוי בתמונות. באשר לעיון באלבום תמונות, הוועדה ממליצה להסתפק בתיעוד מלא בכתב.
הדו"ח שהגישה הוועדה לשר אוחנה הוא כאמור דו"ח ביניים בלבד. בראש הוועדה עומד שופט בית המשפט העליון (בדימוס) פרופ' יורם דנציגר, מי שהיה השופט היחיד שסבר שיש לזכות את רומן זדורוב בעת שזה ערער לעליון. סגן יו"ר הוועדה הוא פרופ' אורן גזל-אייל, דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה. מלבדם חברים בוועדה פרקליט מחוז חיפה (פלילי), עו"ד עמית אייסמן ועוד בכירים במשטרה ובסנגוריה הציבורית.
לפנייה לכתב/ת 
