סעיף ההריגה הוסר: 10 שנות מאסר לאב שהתעלל בבן שמת
פרסום ראשון: לבקשת ynet הותר לדווח כי בית משפט גזר באחרונה את עונשו של תושב קלקיליה שהואשם בהריגת בנו בן ה-6. הפרקליטות התקשתה לקבוע אם לייחס את העבירה לו או לאשתו, ובעקבות כך הוסר בהסדר סעיף ההריגה שיוחס לאב. השופטת: "התנהלות סאדיסטית"
בית המשפט המחוזי בלוד גזר 10 שנות מאסר על תושב קלקיליה (33), שהודה והורשע בהסדר טיעון דיוני בהתעללות וגרימת חבלה חמורה בבנו בן ה-6 שמת לפני כשלוש שנים. כך הותר הבוקר (יום א') לפרסם לבקשת ynet. מההסדר הוסר סעיף הריגה שבו הואשם האב מאחר שבפרקליטות התקשו לקבוע אם הוא או אשתו גרמו למות הילד. רעייתו נעצרה ברשות הפלסטינית בחשד להריגה והתעללות והוגש נגדה כתב אישום.
חודש לאחר מות הילד, הגישה פרקליטות מחוז מרכז כתב אישום חמור נגד האב שתיאר התעללות אכזרית ובלתי נתפשת מצדו בילדיו. לפי כתב האישום המקורי שהוגש אז על ידי עו"ד מיטל אילן, במהלך כשבעה חודשים ובתדירות יומיומית נהגו הנאשם ואשתו להכות את שני ילדיהם המשותפים בכל חלקי גופם באגרופים ובבעיטות, להצליף בהם באמצעות חפצים שונים ולגרום להם לחבלות וחתכים.
אשתו של הנאשם היא כאמור תושבת הרשות הפלסטינית. השניים התגוררו בקלקיליה שבשטח הרשות עם שני ילדיהם המשותפים, וכן עם שני ילדיו מנישואיו הראשונים לאזרחית ירדן - הקורבן ואחיו הגדול.
שני הילדים התגוררו לפרקים בירדן אצל אמם, אבל ביוני 2016 עברו לבית אביהם, שהלין אותם בחדר הכביסה שבגג הבית. לאורך רוב התקופה, חודשים רבים, נותרו השניים ספונים בבית מבלי ללכת למוסדות חינוך.
לפי כתב האישום המקורי, ב-9 בינואר 2017 האב ואשתו הכו את הילד בן ה-6 עד שנפל לרצפה. הילד איבד את הכרתו ובהמשך מת מהחבלות. כתב האישום ייחס לנאשם, ששמו נאסר לפרסום על מנת שלא לחשוף את קורבנות העבירה, גם ניסיון הרעלה והשפלה של הקורבן ושל כמה מאחיו.
הצלפות ומכות בשרשרת ברזל ומוט של מטאטא
מסכת ההתעללות כללה גם קשירה במקומות שונים, הצלפות ומכות - בין השאר באמצעות שרשרת ברזל ומוט של מטאטא, עד שנטען כי אחד המקרים הוביל למותו של הילד.
באחד המקרים שתוארו הניף האב את אחד האחים באוויר, הוציא את פלג גופו העליון מחלון הקומה הרביעית ואמר: "אני לא רוצה אתכם, נמאס לי מכם, התעייפתי מכם". בעודו תלוי באוויר צעק הילד: "די אבא, די אבא". לאחר מכן חתך האב את האח הקטן בסכין.
במקרה אחר רכש האב רעל וניסה לגרום לאחים לשתות ממנו. הוא מזג את הרעל לכוסות וציווה עליהם: "תשתו, תמותו, כמו שאני רוצה למות". לבסוף הילדים לא שתו מהרעל.
בהזדמנויות אחרות הוא הטיח את השניים בקירות הבית, קשר אותם באמצעות חגורות לעמודים בחצר כשהם עירומים בגשם, הורה להם לעמוד ליד מכוניתו ונסיה לדרוס אותם, ונטש אותם בשעת לילה באזור שאינו מוכר להם.
בכמה מקרים נקשרו האחים באמצעות חבלי כביסה או שרשראות ברזל ברגליהם ובידיהם, וכן לאטום את פיהם בנייר דבק.
בסופו של דבר הורשע כאמור האב בהסדר טיעון דיוני בהתעללות, שימוש ברעל מסוכן נגד ילדיו ותקיפת קטין וגרימת חבלה מחמירה שיוחסה לפגיעה בבנו בן ה-6. בפרקליטות סברו כי האב והאם ביצעו את מעשי ההתעללות יחד, אולם בחקירתם כל אחד ייחס לשני את המעשה החמור שהוביל למוות. לכן בפרקליטות התקשו לייחס לאב את ההריגה. הקושי התחדד עוד יותר מאחר שהאב הוא אזרח ישראל והאם היא תושבת הרשות הפלסטינית. לישראל אין הסכם הסגרה עם הרשות, ולכן האם עומדת לדין בשטחה.
השופטת דנה מרשק-מרום, שגזרה ביולי האחרון את עונשו של האב, ציינה בגזר הדין: "קשה לתאר במילים את עוצמת הפגיעה בשלמות גופם ובתחושת הביטחון הבסיסית של ילדיו הרכים בשנים של הנאשם, בביתם-מבצרם, במקום שבו הם אמורים להיות מוגנים, ומוצאים עצמם קורבנות להתעללות מתמשכת, אכזרית ואלימה על-ידי האחראים עליהם.
"מעשי הנאשם כללו אלימות משולחת רסן כלפי ילדיו, אכזריות, התנהלות סאדיסטית, והתעללות גופנית ונפשית. הנאשם יחד עם אשתו נהג להכות את ילדיו בכל חלקי גופם, לעיתים גם בעזרת חפצים שונים כגון: מטאטא, חגורה, כבל חשמלי ואף שרשרת ברזל. הנאשם נהג כלפי ילדיו באלימות גם בתגובה למצב של הזנחה קיצונית, לה גרם במעשיו, כשהילדים עשו צרכיהם בבית על עצמם".
"חבלה שהובילה לנזק מוחי"
על מות הילד כתבה השופטת: "האלימות הפיסית הקשה ביותר מתוארת באישום, כאשר הילדים הועברו לקלקיליה על-ידי הנאשם ואשתו, במטרה להסתיר אותם בעת שקיבלו פניהם של אורחים שהגיעו לביתם. הנאשם ואשתו הכו את הילדים, לרבות עם מקל, הנאשם הוא שבעט במנוח, הטיח את ראשו בקיר, והמנוח נפל על גבו. הנאשם ואשתו הותירו במצב זה את המנוח בהשגחת בת משפחה.
"למחרת, בביתם, הנאשם הצליף בילדים והכה את המנוח בראשו עד שגרם לנפילתו לרצפה על ראשו וגבו. לאחר שהמנוח נפל על הרצפה, אחז הנאשם בצווארו, וצעק לעברו 'מה אתה רוצה ממני'. האלימות של הנאשם הופסקה על-ידי בת משפחה. לבסוף, הכו הנאשם ואשתו את המנוח, ובנסיבות שאינן ידועות במדויק. המנוח נפל הרצפה, איבד את ההכרה, ונגרמה לו חבלה חמורה שהובילה לנזק מוחי (כשבמהלך ניהול התיק הובא לידיעתי, כי אשתו של הנאשם עומדת לדין בגין המתתו של המנוח, בעוד כתב-האישום המקורי ייחס לנאשם את הריגת המנוח).
"קשה להאמין שכך נוהג הורה בילדיו הרכים בשנים, בשר מבשרו. קשה לדמיין את הגיהינום שבו חיו הילדים במהלך התקופה, כאשר מעשי הנאשם ואשתו אף הסלימו, ובעוד הילדים לא נשלחו למוסדות חינוך, נותרו סגורים בביתם - לעיתים כפותים וקשורים, מבלי שיכלו לפנות לעזרה".
עו"ד פאדי חמדאן, שייצג את האב מטעם הסנגוריה הציבורית, אמר: "מדובר בטרגדיה. המשפחה התגוררה בשטחי הרשות הפלסטינית ולא זכתה לליווי או טיפול של שירותי הרווחה. מכיוון שמדובר באזרחים ישראלים הוחלט להעמיד אותם לדין בישראל. האב הביע חרטה על מעשיו וטען בתוקף כי לא הייתה לו כל כוונה להביא למותו הטרגי של בנו. לאור הראיות בתיק, הפרקליטות הסכימה להסדר הטיעון וכיום האב מרצה את עונשו ומקבל טיפול שיקומי בבית הסוהר".
לפנייה לכתב/ת 
