יועמ"ש הכנסת: חוק המצלמות אינו חוקתי בעיתוי הנוכחי
לאחר מנדלבליט, גם עו"ד אייל ינון - שעשוי להיות זה שיגן על החוק בבג"ץ - מבהיר בחוות דעתו שנשלחה לח"כים כי החוק אינו עומד במבחן החוקתי. הסיבות: מעניק יתרון משמעותי למפלגה אחת ומרתיע בוחרים מלהצביע. לפי יועמ"ש הכנסת, חקיקה שבוע לפני הבחירות היא "חסרת תקדים"
אחרי ההתנגדות החריפה של היועץ המשפטי לממשלה, גם היועץ המשפטי של הכנסת - שעשוי להיות זה שיגן על החוק בבג"ץ - קובע כי חוק המצלמות בקלפיות אינו חוקתי בעיתוי הנוכחי. בחוות דעת שהפיץ הערב (א') לחברי הכנסת מפרט היועץ המשפטי של הכנסת, עו"ד אייל ינון, את עמדתו באשר לחוקתיות "חוק המצלמות", ומסביר מדוע, בעיתוי הנוכחי, חוק המתיר לנציגי מפלגות לצלם במקום הקלפי באופן שוטף את הליכי ההצבעה, למעט מאחורי הפרגוד, אינו עומד במבחן החוקתי.
לפי יועמ"ש הכנסת, אי חוקתיות זו נובעת, בין היתר, ממתן יתרון משמעותי ביותר למפלגה אחת על פני יתר המפלגות, מחשש ממשי להרתעת בוחרים מלהצביע, מאנדרלמוסיה בקלפיות, ומהיבטים נוספים שפורטו בחוות הדעת. כל זאת, הוא מציין, כאשר השמירה על טוהר הבחירות מקבלת מענה מוגבר וחסר תקדים בשורה של צעדים שוועדת הבחירות המרכזית מתכננת לנקוט בהם כבר ביום הבחירות הקרוב.
בנוסף, במישור הפרוצדורלי, ציין היועץ המשפטי של הכנסת כי קידום הליך חקיקה כשבוע לפני הבחירות, שלא נעשה בהסכמה רחבה בין סיעות הבית ושעוסק בדיני בחירות, הוא חסר תקדים ומעורר כשלעצמו קשיים משמעותיים.
חוות דעתו של עו"ד ינון פורסמה לאחר שהממשלה אישרה הבוקר פה אחד את "חוק המצלמות", ורגע לפני שהכנסת תחל מחר - בעיצומה של הפגרה - בתהליך החקיקה של החוק שנועד להכניס מצלמות לקלפיות. זאת, חרף התנגדותו של היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, שאותה הביע גם בישיבת הממשלה היום.
מכיוון שהיועץ המשפטי מנדלבליט מתנגד להליך החקיקה, הוא צפוי שלא להגן בבג"ץ על עמדת הכנסת. לפיכך מי שייאלץ להגיע ולהגן על החוק יהיה היועץ המשפטי של הכנסת, אייל ינון - אך כעת כאמור גם הוא הביע את התנגדותו לחוק. בכל מקרה, ההערכה היא שבג"ץ ידרוש שגם היועץ המשפטי לממשלה יביע את עמדתו בסוגיה, וזה יהיה כאמור בניגוד לעמדת הכנסת.
הוועדה המסדרת בכנסת תכונס מחר באופן מיוחד כדי לאשר הליך חקיקה מהיר, במסגרתו לא יצטרך להמתין 45 יום על שולחן הכנסת כפי שקורה בהליך רגיל, ולאחר מכן תגיע הצעת החוק לקריאה ראשונה בממשלה. לאחר מכן תוקם ועדה מיוחדת לטיפול בחוק המצלמות שגם תדון בו ובהסתייגויות ותאשר אותו בין הקריאות במליאה. בקואליציה הועברה כבר הודעה לכל חברי הכנסת לפיה חובת ההתייצבות במשכן הכנסת היא בשעה 12 בצהריים וכי הנוכחות חובה. הח"כים הונחו להיערך ליום ארוך.
הדיונים והקריאה השנייה והשלישית במליאה צפויים להתפרס על פני הימים שלישי ורביעי, במהלכם התבקשו חברי הכנסת שלא להתרחק מהמשכן. עם זאת, אם אכן יאושר החוק בקריאה שנייה ושלישית הוא צפוי להיקלע לתסבוכת חוקתית. ככל הנראה יוגשו נגדו מיד כמה עתירות לבג"ץ בטענה שאינו חוקתי ושנחקק בהליך מהיר מדי. מכיוון שמדובר בעתירות בעלות משמעות חוקתית, ההערכה היא שנשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות תיאלץ לכנס הרכב מורחב של שבעה שופטים לפחות כדי לדון בסוגיה.
בוועדת הבחירות התייחסו להצעת חוק המצלמות והבהירו כי השמירה על טוהר הבחירות, הגינותן, וניהול תקין של יום הבחירות, הם בראש מעייני הוועדה. הם ציינו כי "לאור זאת גיבשה הוועדה, בנוסף לאמצעים שננקטו עד כה, 'חליפת הגנה' להבטחת טוהר הבחירות ובין היתר הפעלת סיירת פיקוח על טוהר הבחירות שתהיה מורכבת מכ-3,000 מפקחים, חלקם עורכי דין ורואי חשבון, אשר יהיו מצוידים במצלמות גוף משוכללות שעומדות בתקן של המשטרה".
הוועדה ציינה כי "מפקחים אלה יסיירו במהלך יום הבחירות בכל הקלפיות בארץ, ויוכלו להפעיל את המצלמות רק באישור נציגי ועדת הבחירות המרכזית כל אימת שיתגלה חשש לפגיעה בטוהר הבחירות. מעבר לכך, בעת ספירת הקולות, הליך הספירה יצולם במלואו בקלפיות בעייתיות מן העבר ובקלפיות שנבחרו עפ"י קריטריונים שגובשו בוועדת הבחירות המרכזית".
בוועדה הזכירו כי מתווה זה אושר על יו"ר הוועדה מלצר וחבריה, ובהם ח"כ דוד ביטן מהליכוד, ואמרו כי "נשיאות הוועדה סברה כי יש במתווה זה הסדר מספק לכל ההסתייגויות שהועלו, וכי נקיטה בדרך אחרת עלולה לפגוע בטוהר הבחירות ובסדר התקין של הבחירות".
מנגד, בליכוד אמרו כי ח"כ ביטן הבהיר להם כי החלטות ועדת הבחירות ביחס ליישום המתווה של השופט מלצר לא נותנות מענה כולל לבעיית הזיופים בקלפיות. "מדובר בפיקוח על מיעוט הקלפיות וגם בהן רק חלק מהזמן, מה שמשאיר פירצה ענקית לזיופים. הצבת מצלמות נותנת פתרון ראוי לבעיה זו ומבטיחה את טוהר הבחירות", נמסר.
לפנייה לכתב/ת 
