חיות ריגול: כלבים וחתולים בשירות ה-CIA
ה-CIA פרסם עשרות מסמכים מסווגים, שמתארים את התקוות שתלו אנשי סוכנות הריגול בבעלי חיים במלחמה הקרה: מחנות אימונים לכלבים וחתולים, משימות חשאיות ליונים עם מצלמות והטרגדיה של העורב המצטיין "דוֹדָה"
עוד סיפורים מהעולם בעמוד הפייסבוק של דסק החוץ
המסמכים מתארים איך נעשה שימוש בעורבים להפיל מכשירי האזנה על אדן החלון, ואת הכשרת הדולפינים למשימות שנועדו לחבל בצוללות הגרעיניות של ברית המועצות. הסוכנות החשאית של ארה"ב האמינה שבעלי החיים מסוגלים לבצע משימות חשאיות "ייחודיות" עבור אמריקה.
ה-CIA אימן גם חתולים וכלבים למטרות ריגול נגד ברית המועצות. הוא בדק אם ניתן להשתיל על חתולים מכשירי האזנה ולשלוח אותם למשימות חשאיות, והשתיל במוחות הכלבים שתלים אלקטרוניים ובחן אם ניתן לשלוט עליהם מרחוק. שתי התוכניות האלה לא התממשו.
מאמצים רבים הוקדשו לאימון דולפינים לריגול וחבלה בצי הצוללות הגרעיניות של ברית המועצות. צי הצוללות הסובייטי היווה ככל הנראה את האתגר הגדול ביותר לכוחה של אמריקה באמצע שנות השישים. בפרויקטים "אוקסיגס" ו"צ'ירילוגי" בחן ה-CIA אם ניתן להשתמש בדולפינים במקום צוללנים ולהטמין חומרי נפץ בכלי שיט שעוגנים או נמצאים בתנועה, ולאסוף מידע באמצעות התגנבות לנמלים סובייטיים ושחייה לצד צוללות של ברית המועצות. ה-CIA זנח גם את הפרויקטים האלה והעביר את המידע הרלוונטי ואת הדולפינים לחיל הים האמריקני.
ראשי סוכנות הביון במלחמה הקרה תלו תקוות רבות בעופות – יונים, ינשופים, עורבים ונצים. הסוכנות גייסה חוקרי עופות כדי לדעת אלו בעלי חיים נמצאים חלק מהשנה באגן נהר הוולגה מדרום למוסקבה, שם מפעילים הסובייטים מתקן לנשק כימי. ה-CIA ראה בציפורים הנודדות "חיישנים חיים". הוא האמין שמהתבוננות בבשר הציפורים הוא יוכל לדעת מה הן אוכלות ואת סוג החומרים שאותם בוחנים הסובייטים.
בתחילת שנות השבעים החליט ה-CIA לאמן עופות דורסים ועורבים למשימות כמו צילום והפלת מכשירי האזנה על אדן החלון. בפרויקט "אקסיוליט" אימנו עופות באי סן קלמנט מדרום לקליפורניה לעוף קילומטרים מהחוף לסירה שנמצאת בלב ים, ולחזור למחנה. מי שהיה צולח את האימונים היה מגיע לרוסיה הסובייטית. ה-CIA היה משחרר את העופות לשטח, והן היו טסות 25 קילומרטים עם מצלמה כדי לצלם מכ"ם של טילי SA-5.
מי שנחשב במחנה האימונים למרגל המבטיח ביותר היה העורב השחור "דוֹדָה". בתחילת האימונים הוא עף קצת יותר מקילומטר מהחוף לסירה שאחריה נדרש לעקוב. אחרי שלושה חודשים הגיע להישג של עשרה קילומטרים ביום. "הוא הכוכב של הפרויקט הזה", כתב עליו אחד המדענים. העורב התאים את הגובה שבו עף לרוחות המשתנות, והצליח להערים על שחפים שארבו לו בדרך ורצו לתקוף אותו.
ההתחלה הייתה מבטיחה אך בהמשך, כשנשלח למשימה קשה במחנה האימונים, דודה הותקף על ידי שני עורבים ונעלם. המדענים היו עצובים מאוד. "כולם אהבו אותו. היו לו הרבה טריקים בשרוול", כתב אחד מהם במסמכי ה-CIA.
בנוסף לעורבים תלו סוכני ה-CIA תקוות רבות ביונים, אחרי יותר מאלפיים שנה של שימוש ביוני דואר ושימוש ביונים לצילום תמונות במלחמת העולם הראשונה. הסוכנות החשאית השיגה מאות יונים, ואימנה אותן באתרים ברחבי ארה"ב ובדקה אם אפשר להשתמש בהן למטרות ריגול. המשימה הסופית הייתה ברורה: מעקב אחרי המשלוחים בלנינגרד, סנט פטרבורג כיום, שם בנו הסובייטים את הצוללות הגרעיניות שלהם.
בתום אימונים רבים הגיעו היונים המצטיינות לוושינגטון למבחן הגורלי. התוצאות היו בינוניות. חלקן הצליחו לצלם תמונות ברורות. אחרים התעופפו להן, עם מצלמות יקרות מחוברות לגופן, ונעלמו. יונה אחת הותקפה על ידי נץ, וחזרה אחרי שלושה שבועות בלי המצלמה. מסמכי ה-CIA לא חושפים את "מבצע לנינגרד" אכן התקיים. דו"ח CIA מ-1978 הבהיר שעלו שאלות רבות לגבי היכולות והנאמנות של היונים.
לפנייה לכתב/ת 
