הרשימות והפוליטיקאים שמחכים לקול שלכם
הקלפיות נפתחו ומיליוני האזרחים במדינת ישראל יכולים לממש את זכותם ולהצביע בבחירות לכנסת ה-22. אחרי מערכת בחירות מלאה באיחודים ופיצולים, אלו הרשימות המובילות שמקוות לקבל את הקול שלכם
הבוקר (יום ג') נפתחו 10,788 קלפיות ברחבי הארץ ו-6,394,030 אזרחי ישראל יוכלו לממש את זכות ההצבעה בבחירות לכנסת ה-22.
כל העדכונים על בחירות 2019 במקום אחד - מתחם הבחירות של ynet
ברוב המקומות יהיו הקלפיות פתוחות עד ל-22:00. ביישובים הקטנים, שבהם מתגוררים פחות מ-350 תושבים, שעות ההצבעה יימשכו מ-8:00 ועד ל-20:00. כך גם בבתי החולים ובבתי הסוהר והמעצר. כל מי שיגיע לקלפי לפני שעת הסגירה יוכל להצביע, גם אם לא הספיק עדיין להיכנס אל מעבר לפרגוד. אלו המפלגות המובילות שלהן תוכלו להצביע:
הליכוד הוקם כמערך מפלגות בשנת 1973 לקראת הבחירות לכנסת ה-8 וכלל את חירות, המפלגה הליברלית, המרכז החופשי, הרשימה הממלכתית ותנועת העבודה למען ארץ ישראל השלמה. בשנת 1977 עלתה לשלטון לראשונה המפלגה, בראשות מנחם בגין, במה שכונה לימים "המהפך".
היו"ר: בנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל, נולד בתל אביב ב-1949, גדל בירושלים ואת שנות התיכון העביר בארה"ב בעקבות המחקרים שערך אביו פרופסור בן ציון נתניהו. ב-1967 התגייס לסיירת מטכ"ל והשתחרר מצה"ל ב-1972. לאחר מלחמת יום הכיפורים, שבה השתתף, הועלה לדרגת סגן.
נתניהו כיהן כציר המדיני בשגרירות ישראל בוושינגטון וכן כשגריר באו"ם. ב-1988 הצטרף לפוליטיקה מטעם הליכוד וב-1993 כבש את ראשות המפלגה. שלוש שנים אחר כך ניצח בבחירות לראשות הממשלה. ב-1999 פרש נתניהו מהפוליטיקה, אך אחרי שלוש שנים חזר כשר החוץ ואחר כך כשר האוצר. בשנת 2009 נבחר נתניהו לראשות הממשלה ומאז הוא מכהן בתפקיד, לאחר שניצח בעוד שתי מערכות בחירות.
מנהיגים בולטים במפלגה: מנחם בגין, יצחק שמיר ואריאל שרון.
רשימת כחול לבן הוקמה פחות מיממה לפני סגירת ההרשמה לבחירות לכנסת ה-21. הרשימה כוללת את נציגי מפלגות חוסן לישראל בראשות הרמטכ"ל לשעבר בני גנץ, יש עתיד בראשות ח"כ יאיר לפיד ותל"ם בראשות הרמטכ"ל לשעבר משה (בוגי) יעלון. "הסנדק" של הרשימה הוא הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי.
היו"ר: בני גנץ, הרמטכ"ל ה-20 של צה"ל, נולד ב-1959 ביישוב כפר אחים, התחנך בישיבת אור עציון ובהמשך בפנימייה בכפר הירוק. ב-1977 התגייס לצה"ל והתנדב לחטיבת הצנחנים, בין תפקידיו הבולטים: מפקד יחידת שלדג, מח"ט הצנחנים, מפקד יחידת הקישור ללבנון.
בשנת 2000 מונה גנץ לפקד על אוגדת יהודה ושומרון ושנה אחר כך הועלה לדרגת אלוף ופיקד על הגיס הצפוני. שנה אחר כך מונה לאלוף פיקוד הצפון ושירת גם כמפקד זרוע היבשה, נספח צה"ל בארצות הברית וסגן הרמטכ"ל.
בשנת 2011 מונה לתפקיד הרמטכ"ל ה-20 של צה"ל, לאחר שמינויו של יואב גלנט לתפקיד נפסל על ידי ועדת טירקל. במהלך כהונתו פיקד על מבצע עמוד ענן ועל מבצע צוק איתן. ב-2015 השתחרר גנץ מהצבא והיה מעורב בכמה יוזמות חינוכיות. במסגרת זו הוא כיהן כיו"ר עמותת בן גוריון בשדה בוקר. בנוסף הוא מונה ליו"ר חברת ההיי-טק "המימד החמישי" שנסגרה ב-2018 וכן כיהן כדירקטור בחברת אלרון.
מועמדים בולטים ברשימה: בני גנץ, יאיר לפיד, משה (בוגי) יעלון וגבי אשכנזי.
רשימת ימינה מורכבת משלוש המפלגות המרכזיות שמימין לליכוד: הבית היהודי, האיחוד הלאומי והימין החדש. בעוד ששתי הראשונות חתמו על הסכם לריצה משותפת, החיבור עם הימין החדש הוא במסגרת "בלוק טכני". במהלך מערכת הבחירות היו ניסיונות לצרף לרשימה גם את מפלגת עוצמה יהודית, אך ברגע האחרון החליטה האחרונה לרוץ בנפרד.
היו"ר: איילת שקד נולדה ב-1976 וגדלה בשיכון בבלי בצפון תל אביב, בשירותה הצבאי שימשה כמש"קית חינוך בחטיבת גולני.
בשנת 2006 היא מונתה כמנהלת לשכתו של בנימין נתניהו, שהיה אז יו"ר האופוזיציה. היא הביאה ללשכה את נפתלי בנט, והשניים פרשו ממנה אחרי כשנתיים. בתחילת 2010 הקימה יחד עם בנט את תנועת "ישראל שלי", שפעלה בעיקר ברשתות החברתיות בתחום הציונות וההסברה.
בנובמבר 2012 היא התמודדה בפריימריז לרשימת "הבית היהודי", נבחרה במקום השלישי, והייתה לחברת הכנסת החילונית הראשונה במפלגה. בבחירות לכנסת ה-20 הגיעה שקד למקום הראשון בפריימריז של "הבית היהודי" ולאחריהן היא מונתה לשרת המשפטים ועמדה בראש ועדת השרים לענייני חקיקה.
בבחירות הקודמות היא התמודדה יחד עם בנט בראשות "הימין החדש", אך המפלגה לא עברה את אחוז החסימה, פחות מחודשיים לפני הבחירות לכנסת ה-22 היא מונתה לעמוד בראשות "הימין החדש" ולהוביל את המפלגה ואת רשימת "ימינה".
מועמדים בולטים ברשימה: איילת שקד, הרב רפי פרץ, בצלאל סמוטריץ' ונפתלי בנט.
הרשימה המשותפת כוללת בתוכה את ארבע המפלגות הערביות המרכזיות בישראל: חד"ש, תע"ל, רע"ם ובל"ד. ארבע המפלגות רצו במשותף לראשונה בבחירות 2015 וזכו למספר רב של מנדטים. בבחירות הקודמות הן לא הצליחו להגיע להסכמה ורצו בזוגות - חד"ש-תע"ל ורע"ם-בל"ד. בעקבות לחץ ציבורי במגזר הערבי ותוצאות הבחירות שלא החמיאו יותר מדי, החליטו המפלגות לרוץ יחד ברשימה המשותפת.
היו"ר: איימן עודה נולד בשנת 1975 בחיפה. הוא למד משפטים באוניברסיטת ניקולאיה טיטולסקו ברומניה, ובשנת 2001 עבר בהצלחה את מבחן לשכת עורכי הדין בישראל.
בשנת 1998 מונה לחבר מועצת העיר חיפה מטעם חד"ש ובשנת 2003 עבד כמנהל פרויקטים בעמותת סיכום וכן כחבר הנהלה בתיאטרון אל-מידאן בחיפה. בשנת 2006 נבחר עודה לתפקיד מזכ"ל מפלגת חד"ש וכיהן בתפקיד תשע שנים. בכנסת הקודמת הוא מונה לעמוד בראש הרשימה המשותפת.
מועמדים בולטים ברשימה: איימן עודה ואחמד טיבי.
ישראל ביתנו הוקמה ב-1999 על ידי אביגדור ליברמן והחלה את דרכה כמפלגה שפנתה בעיקר לעולים מברית המועצות לשעבר. במהלך השנים היא רצה עם האיחוד הלאומי והליכוד.
היו"ר: אביגדור ליברמן נולד במולדובה ב-1958. כשהיה כבן 20 עלה עם משפחתו לישראל. הוא שירת בצה"ל כמש"ק הגנה מרחבית בממשל הצבאי בחברון בשירות מקוצר של שנה. לאחר מכן שירת בחיל התותחנים במילואים.
ב-1992, לאחר ניצחון נתניהו בפריימריז של הליכוד, הוא מונה ליו"ר התנועה. ב-1996 למנכ"ל משרד ראש הממשלה, בכהונתו הראשונה של נתניהו. בינואר 1999 הקים ליברמן את "ישראל ביתנו" ומונה לתפקיד שר התשתיות הלאומיות. בקדנציה אחר כך הוא מונה לשר התחבורה, אך פוטר על ידי ראש הממשלה אריאל שרון בגלל שהתנגד לתוכנית ההתנתקות.
ב-2006 מונה לסגן ראש הממשלה והשר לעניינים אסטרטגיים וב-2009 מונה לשר החוץ, אך התפטר לאחר שהועמד לדין בפרשת השגריר בבלארוס. הוא זוכה מהאישומים וחזר למשרד. בקדנציה האחרונה הוא כיהן כשר הביטחון, מהלך שהוביל להתפטרותו של אבי גבאי. ליברמן התפטר מהתפקיד בנובמבר שעבר בשל חילוקי דעות על הטיפול במצב הביטחוני בדרום.
מנהיגים בולטים: אביגדור ליברמן וסופה לנדבר.
רשימת המחנה הדמוקרטי הוקמה לקראת הבחירות לכנסת ה-22 והיא כוללת את המפלגות מרצ, התנועה הירוקה וישראל דמוקרטית של אהוד ברק. הרשימה הוקמה שבוע לפני המועד האחרון להגשת הרשימות וכחלק מהקמתה פרשה סתיו שפיר ממפלגת העבודה ומהכנסת והוצבה בראש התנועה הירוקה.
היו"ר: ניצן הורוביץ נולד ב-1965 בראשון לציון. בשנת 1983 הוא התגייס לגלי צה"ל, שם שירת ככתב צבאי וכעורך חדשות החוץ. לאחר שחרורו עבד כעורך חדשות החוץ בעיתונים "חדשות" ו"הארץ" והיה שליח של כלי תקשורת שונים בצרפת ובארצות הברית.
לקראת הבחירות לכנסת ה-18 הוא שוריין למקום השלישי ברשימת מרצ ונבחר לכהן כחבר כנסת. הורוביץ היה חבר גם בכנסת ה-19, אך בסיום הכהונה הודיע שלא ימשיך להתמודד על מקום במשכן. ב-2013 התמודד הורוביץ על ראשות העיר תל אביב, אך הפסיד בקרב לראש העיר הוותיק חולדאי
ביוני 2019 הודיע כי יתמודד בפריימריז לראשות מפלגת מרצ וניצח את היו"ר המכהנת זנדברג. הוא חבר הקהילה הגאה הראשון שעומד בראש מפלגה בישראל.
מועמדים בולטים ברשימה: ניצן הורוביץ, אהוד ברק, סתיו שפיר ויאיר גולן.
ש"ס הוקמה כמפלגה ארצית ב-1984 ברקע תחושתם של החרדים הספרדים כי הם מקופחים בהשוואה לאשכנזים. במקביל להקמת המפלגה הוקמה מועצת חכמי התורה בראשות הרב עובדיה יוסף.
היו"ר: אריה מכלוף דרעי, שר הפנים, נולד במקנס שבמרוקו ב-1959. בגיל תשע עלתה משפחתו לישראל והשתקעה בבת ים. בשנת 1984 הוא שימש מזכיר מועצת חכמי התורה של ש"ס ושנה אחר כך הוא היה עוזר שר הפנים יצחק פרץ ובסוף אותה השנה מונה למזכ"ל ש"ס.
בשנת 1986 הוא התגייס לשירות מקוצר של שלושה חודשים בצה"ל ולאחר שחרורו מונה למנכ"ל משרד הפנים. אחרי הבחירות לכנסת ה-12 הוא מונה לתפקיד שר הפנים וליו"ר תנועת ש"ס במשך שלוש קדנציות.
בשנת 1993 הוגש נגד דרעי כתב אישום בגין עבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים. שש שנים לאחר מכן הוא הורשע במרבית העבירות ונגזרו עליו ארבע שנות מאסר. בספטמבר 2000 הוא החל לרצות את עונשו בכלא מעשיהו ובשנת 2003 שוחרר מהכלא.
ב-2012 הוא הוחזר למפלגת ש"ס על ידי הרב יוסף ומונה לעמוד בראשות המפלגה. בקדנציה הנוכחית הוא מונה לתפקיד שר הכלכלה והשר לפיתוח הנגב והגליל. לאחר התפטרותו של סילבן שלום, ב-2016, הוא עבר למשרד הפנים.
מנהיגים בולטים: אריה דרעי, אלי ישי,
אריאל אטיאס
ויצחק פרץ.
יהדות התורה היא רשימה משותפת למפלגות החרדיות האשכנזיות אגודת ישראל ודגל התורה. שתי המפלגות החלו לרוץ יחד מהבחירות לכנסת ה-13 שנערכו ב-1992. הרשימה פועלת לקידום האינטרסים של המגזר החרדי ופועלת לשימור הצביון הדתי במדינה.
היו"ר: יעקב ליצמן, סגן שר הבריאות, נולד ב-1948 במחנה עקורים בגרמניה להורים ניצולי שואה שנמנו עם הזרם הליטאי. ב-1950 היגרה המשפחה לארצות הברית והשתקעה בברוקלין. כשהיה בן 17 עלה לישראל כדי להמשיך בלימודיו התורניים.
ליצמן נבחר לראשונה לכנסת ה-15 בשנת 1999. בכנסת זו ובשתיים שלאחריה הוא כיהן כיו"ר ועדת הכספים. בכנסת ה-18 הוא שובץ בראש רשימת יהדות התורה, אך בשל התנגדות חברי סיעתו לא קיבל לידיו את ראשות ועדת הכספים, ולאחר שרבו הסכים מונה לסגן שר הבריאות.
בעקבות החלטת בג"ץ ב-2015 שלא יוכל להמשיך לכהן כסגן שר, החליטה מועצת גדולי התורה להתיר לליצמן לכהן כשר בממשלה. ב-2017 התפטר ליצמן מתפקידו כשר בעקבות המחלוקת סביב עבודות הרכבת בשבת. לבסוף הוא חזר למשרד בתפקיד סגן שר.
מנהיגים בולטים: יעקב ליצמן, משה גפני
ומנחם פֹּרוּשׁ.
רשימת העבודה-גשר מורכבת ממפלגת העבודה הוותיקה וממפלגת גשר של אורלי לוי-אבקסיס, שלא הצליחה להיכנס לכנסת בבחירות הקודמות.
היו"ר: עמיר פרץ נולד ב-1952 במרוקו ובגיל 7 עלה יחד עם משפחתו לישראל. ב-1970 הוא התגייס לצה"ל ושירת כקצין חימוש בחטיבת הצנחנים. פרץ נפצע קשה במהלך שירותו ואחרי שנתיים של שיקום השתחרר בדרגת סרן.
ב-1983 נבחר פרץ כראש העיר הראשון של שדרות שהתמודד מטעם השמאל וחמש שנים לאחר מכן נבחר כחבר כנסת מטעם מפלגת העבודה. בשנת 1995 הוא מונה ליו"ר הסתדרות העובדים וכיהן בתפקיד כעשור.
בבחירות 1999 עזב פרץ את מפלגת העבודה והקים את "עם אחד" – מטעמה נבחר לשתי קדנציות. ב-2005 התמודד פרץ על ראשות העבודה וניצח. הוא מונה לשר הביטחון בממשלת אולמרט, וכיהן בתפקיד בזמן מלחמת לבנון השנייה. בתקופתו קידם את פיתוח "כיפת ברזל". לאחר המלחמה הוא הפסיד לאהוד ברק בבחירות לראשות המפלגה.
כמה שנים אחר כך הפסיד בפריימריז מול שלי יחימוביץ' ועזב אל מפלגת "התנועה", שמטעמה כיהן כשר להגנת הסביבה וכחבר כנסת. אחרי בחירות 2015 חזר פרץ למפלגת העבודה וב-2017 הפסיד לאבי גבאי בבחירות לראשות המפלגה. ביולי 2019 ניצח פרץ בשנית בפריימריז לראשות העבודה.
מועמדים בולטים ברשימה: עמיר פרץ, אורלי לוי-אבקסיס ואיציק שמולי.
שורשיה של מפלגת עוצמה יהודית נמצאים במפלגת "חזית יהודית לאומית" שהוקמה על ידי ברוך מרזל ב-2004. היא התמודדה במערכות בחירות רבות, אך רק פעם אחת הצליחה להכניס נציג לכנסת, כשרצה יחד עם מפלגות נוספות. יו"ר הרשימה הוא מיכאל בן ארי, שמועמדותו נפסלה בבחירות הקודמות על ידי בג"ץ. שני מועמדים ברשימה נפסלו על ידי בית המשפט בבחירות הנוכחיות: ברוך מרזל ובנצי גופשטיין.
בראש הרשימה: איתמר בן גביר נולד ב-1976 למשפחה מסורתית במבשרת ציון ובכיתה י"א חזר בתשובה. בגיל 16 הצטרף לתנועת כ"ך ומונה לרכז הנוער בתנועה. לאחר התיכון הלך ללמוד בישיבת "הרעיון היהודי" שהוקמה על ידי הרב כהנא ומזוהה עם דרכו.
בן גביר לא שירת בצה"ל, ולטענתו הצבא סירב לגייס אותו בגלל חברותו בתנועת כ"ך. הוא שבת רעב מול לשכת הגיוס במחאה על כך, אך זה לא עזר לו.
הוא נחשב לאחד מפעילי הימין הבולטים והמתוקשרים בישראל, בין היתר תועד מחזיק בסמל רכבו של ראש הממשלה לשעבר יצחק רבין ז"ל ואומר: "נגיע גם לרבין עצמו". בן גביר למד עריכת דין וייצג פעילי ימין רבים שהוגש נגדם כתב אישום, בין היתר בפרשת דומא. נגדו הוגשו עשרות כתבי אישום במהלך השנים, שמרובם הוא זוכה.
בכנסת ה-19 הוא היה יועץ התקשורת של ח"כ מיכאל בן-ארי. הוא הוצב במקום השביעי ברשימת איחוד מפלגות הימין, אך לא נכנס אל הכנסת ה-21. בבחירות הנוכחיות הוא מוצב בראש רשימת עוצמה יהודית, לאחר שמועמדותו של יו"ר הרשימה בן ארי נפסלה בבג"ץ בבחירות הקודמת.
מועמדים בולטים ברשימה: איתמר בן גביר ואדוה ביטון.
לפנייה לכתב/ת 
