שתף קטע נבחר
 

תשישות המצביעים היא ניצחון לקיצונים

ההיסטוריה מוכיחה שסמיכות מערכות בחירות גורמת ל-voter fatigue ושיעור הצבעה נמוך. המרוויחות: מפלגות סקטוריאליות שמוציאות את תומכיהן מהבית

יממה לפני בחירות קשה לנבא את התוצאות ולא פחות קשה לענות על השאלה אם הציבור ישראלי ינהג כמו המצביעים שמעבר לים במקרים דומים. מבט על

 

מצביעים תל אביב עם כלב (צילום: רויטרס)
(צילום: רויטרס)

המתרחש במדינות אחרות שהתנסו בבחירות שהתקיימו בסמיכות זמנים מראה שכמעט בכל המקרים שיעורי ההצבעה היו נמוכים יותר: ביוון חלה ירידה של 7% בשיעור ההצבעה בבחירות 2015, שהתקיימו בהפרש של תשעה חודשים מהקודמות; בספרד חלה ירידה של כ-3.5% בבחירות 2016 שהתקיימו בהפרש של חצי שנה; וזה הולך אחורה: בקנדה של תחילת שנות ה-80 חלה ירידה של 6.4% בשיעור ההצבעה בבחירות שניות שהתקיימו בהפרש של שנה.

 

 

מדעני מדינה מסבירים את הירידה הזו בתופעה שנקראת "תשישות מצביעים" (voter fatigue): בוחרים שנקראים לבוא ולהצביע לעיתים תכופות עלולים לפתח כלפי ההליך הדמוקרטי אדישות, שוויון נפש ואף מחאה, ולכן יעדיפו לא להשתתף. עבורנו בישראל תהיה זו הפעם השלישית תוך פחות מ-11 חודשים שבהם ייקראו לקלפי: בחירות מקומיות, ושתי מערכות בחירות לכנסת.

 

מסקר דעת קהל שפורסם לאחרונה על ידי מרכז גוטמן במכון הישראלי לדמוקרטיה, עולה ש-39% מהאזרחים מגלים פחות התעניינות במערכת הבחירות הנוכחית ביחס לקודמת. קשה להיות מופתעים מכך. שתי מערכות הבחירות הללו התאפיינו בשיח רדוד, שטחי ופוגעני, וכמעט שלא התקיים במסגרתן שום דיון אמיתי בנוגע להפחתת יוקר המחיה, תוכניות לשיפור התשתיות, שיפור מערכות החינוך והבריאות, וביחס למחויבות המועמדים להגנה על שלטון החוק ועצמאות מערכת המשפט.

 

ועדיין, אסור שרדידות השיח תוביל את הבוחרים למסקנה ש"אין טעם להצביע". אין ואקום בפוליטיקה. מי שלא מצביע - מפנה את השטח ומעצים את הכוחות הקיצוניים והסקטוריאליים, כמו גם את קבוצות האינטרס, שיודעות להוציא את תומכיהן מהבתים ביום הבוחר.

 

דווקא במדינה כמו ישראל, שעצם קיומו של משטר דמוקרטי בה אינו מובן מאליו, הירידה בשיעורי ההצבעה, כמוה כהצבעת אי-אמון בדמוקרטיה. מי שחשובה לו הדמוקרטיה, חשוב שייצא מחר להצביע.

 

אם שום מפלגה לא מייצגת את סדר העדיפויות שלכם באופן מדויק, אז כדאי לבחור באפשרות הכי פחות גרועה. מי שיבחר באדישות עלול להתעורר למציאות שהוא לא רצה בה ושכלל לא היה לו חלק בהשפעה על עיצובה. בתקופה שבה עולות יוזמות שעלולות לגרום לנזק בלתי הפיך למוסדות הדמוקרטיים - למשל יוזמות לריסוק עצמאות בג"ץ - להרכב הקואליציה הבאה עשויה להיות השפעה גדולה על העתיד שלנו.

 

רגע לפני שאתם הולכים לים, שותים קפה או סתם מסתובבים עם הילדים, שווה שתשקיעו בלימוד העמדות העקרוניות של המפלגות בתחומים השונים. גבשו החלטה, צאו, הצביעו, ועודדו את כל מי שמסביבכם לעשות כך.

 

  • יוחנן פלסנר הוא נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה

 

מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים