מצעד הגאווה האמיתי יהיה בדרך לקלפי

ברוסיה, טורקיה והונגריה כבר מרגישים תהליכי אנטי-להט"ב. כדי שישראל לא תידרדר לשם, חובה לצאת ולבחור במפלגות שאינן מקואליציית השנאה

עו"ד אור קשתפורסם: 17.09.19 , 06:56

שר המשפטים אמיר אוחנה בטקס חלוקת תעודות רישום פנקס שמאי מקרקעין (צילום: משה מזרחי)

השר הגאה הראשון, אמיר אוחנה מהליכוד(צילום: משה מזרחי)

לקהילה הגאה אין את הפריבילגיה לשבת בבית בבחירות. כל ההתקדמות שהושגה בעמל רב במשך ארבעה עשורים עלולה להימחק אם נתעורר מחר לכנסת קיצונית ולהט"בופובית שתנסה להחזיר אותנו לארון. זאת לא תיאוריה אקדמית. אלה תהליכים מדאיגים שקרו בטורקיה, ברוסיה, בפולין ובהונגריה, וגם אצלנו כבר מבעבעים מתחת ומעל לפני השטח. כדי להיאבק בשנאה, חובה לצאת ולהצביע למפלגות שייתנו לנו סיכוי. מדובר בהחלטה לא פשוטה, משום שאי אפשר לקטלג את כל המפלגות לחלוקה פשטנית ודיכוטומית של שחור ולבן. המציאות יותר מורכבת מזה, ובכל הקשור לזכויות להט"ב יש הרבה גוונים שונים שנעים מהתחייבות לתמיכה ועד התנגדות נחרצת.

לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות ב-ynet

השנאה ברשתות וברחובות לא מגיעה יש מאין. יש לה נציגים רבים בכנסת ובתוך הממשלה. ימינה, ש"ס ויהדות התורה מגיעות עם רקורד מוכח ועקבי של הטלת וטו על כל מהלך לשוויון זכויות. נכון שרפי פרץ התנצל על אמירתו הפוגענית בנושא "טיפולי המרה", נכון שבצלאל סמוטריץ' כבר לא מתרברב במצעד הבהמות שהוביל, ונכון שחברי הכנסת מש"ס הפסיקו להאשים אותנו ברעידות אדמה ואסונות טבע, ועדיין, כל עוד הם יחזיקו במפתחות הקואליציה, לא יהיה כאן שוויון זכויות בעתיד הנראה לעין.

חינוך לקבלת להט"ב במערכת החינוך? מענה לקהילה הטרנסית? איסור טיפולי המרה? נישואים גאים? שוויון בזכות להורות? ככל שזה תלוי ביעקב ליצמן, אריה דרעי או איילת שקד - אפשר להמשיך לחלום.

מנגד יש גם מפלגות שמתחייבות לפעול למעננו. ראשי כחול לבן, המחנה הדמוקרטי והעבודה-גשר התחייבו, כל אחד בקולו ובאופן חד-משמעי, שלא יוותרו על שוויון זכויות מלא ללהט"ב. זאת אמנם לא חוכמה גדולה להתחייב להעניק לקהילה גם את הירח והכוכבים מהמדבר האופוזיציוני, בזמן שהם משוחררים מהכבלים המעיקים של שותפות קואליציונית סבוכה. ובכל זאת, העובדה ששלושה ראשי מפלגות, ששווים ביחד סביב 45 מנדטים, התחייבו פומבית למהלך כזה, לכשעצמה מעוררת תקווה, במיוחד בהתחשב במציאות הפוליטית שמסמנת ממשלת אחדות ללא קיצוניים.

כך או אחרת, כדאי שהם ייקחו ברצינות את ההתחייבות שלקחו על עצמם בפני הקהילה הגאה. בדיוק כפי שהקהילה הגאה תדע להכיר תודה למי שיקדם את זכויותיה, היא גם תדע לגבות מחיר פוליטי ממי שיפר את הבטחותיו.

באמצע ישנן מפלגות שעדיין לא החליטו היכן הן עומדות, והראשונה היא הליכוד שמתמודדת עם מעין פיצול אישיות. מצד אחד - שר גאה ראשון, הצהרות מלטפות, ואפילו כמה הישגים שניתן לזקוף לזכותה. מצד שני, חתונה קתולית של בנימין נתניהו עם "השותפות הטבעיות" והכפפה מוחלטת לווטו האוטומטי שלהן בענייני דת, מדינה ולהט"ב.

גם הרשימה המשותפת, כמו הליכוד, מתאפיינת באמביוולנטיות. מחד חד"ש החילונית שתומכת בזכויות להט"ב, ומאידך שלוש מפלגות (בל"ד, רע"מ ותע"ל) שיחסן לנושא נע בין התעלמות לסלידה.

ואחרון, יו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, שמתחייב ל"ממשלת אחדות ליברלית", אך לא מוכן לומר כמעט שום דבר קונקרטי ביחס לזכויות להט"ב, מלבד התמיכה בנישואים אזרחיים והמנטרה החוזרת "חיה ותן לחיות".

בהינתן מצב הדברים, ממשלה שתורכב ממפלגות שמחויבות לעבוד למעננו, לצד מפלגות שלפחות לא יפריעו להן בכך, זה כנראה התסריט הכי טוב (וריאלי) שנוכל לאחל לעצמנו. הדבר היחיד שבטוח הוא שהקהילה הגאה ותומכיה מוכרחות לצעוד מחר לאלפי קלפיות ברחבי הארץ ולהצביע כדי לא לתת לשנאה לנצח. זה צו השעה שלנו והוא חשוב אולי יותר מכל מצעד.