הערעור התקבל: ניצב בדימוס ניסו שחם הורשע בהטרדה, מרמה והפרת אמונים
ניסו שחם והפרקליטות ערערו על על הכרעת הדין בערכאה הקודמת. השופטים החמירו עמו ולא חסכו מילים קשות: "התנהגותו מצביעה על הפרה חמורה של חובת האמון של שוטר במדים. הפער העצום בינו לשוטרות - קרקע להצמחת עשבים שוטים וניצול לרעה"
ניצב בדימוס ניסו שחם הורשע בהטרדה מינית, במרמה ובהפרת אמונים. כך נקבע בצהריים (יום ב') בהכרעה בערעורו ובערעור הפרקליטות בבית המשפט המחוזי בתל אביב. הרשעתו בערכאה קודמת במעשה מגונה בשוטרת נותרה בעינה. שחם זוכה בשעתו מרוב האישומים שיוחסו לו, והוא דחה הצעה להודות ולרצות עבודות שירות. התיק יוחזר לבית משפט השלום בתל אביב לגזירת העונש החדש.
השופטים בערעור לא חסכו ממנו מילים קשות: "התנהגותו מצביעה על הפרה חמורה של חובת האמון של שוטר במדים", קבעו, "הפער העצום בין שחם לשמונה השוטרות מהווה קרקע להצמחת עשבים שוטים וניצול לרעה".
השופטת מרים דיסקין שהקריאה את ההחלטה שעליה חתומים גם השופטים גיליה רביד ורענן בן יוסף הזכירה כי השוטרות היו כפופות לשחם, "הן לא פגשו אותו במקום ניטרלי ושוויוני, אלא במסגרת תפקידו שהכול סרים למרותו - הרכנת ראש של הכפופים והשלמה מאולצת להתנהגות מינית מצד בעלי הסמכות". השופטת דיסקין ציינה כי "הפעולות שביצע בעניין של השוטרות אינן מינוריות, אלא בעלות חשיבות רבה בעיני השוטרות".
תחילה קראה את ההכרעה בערעור הפרקליטות, "מצאתי לנכון להרחיב על הפסול ביחסים אינטמיים בין בכיר לכפופה, מדובר בעובדים שקיבלו כוח וסמכות מגופים ציבוריים, ניתן ללמוד כי מעדותן של השוטרות עולה כי מדובר ביחסים מעוותים שפערי הכוחות מוקרנים מהם. קיומם של יחסים אלו שלעצמם פוגע בחובת הנאמנות של העובד הבכיר ובתפקוד ובתדמית של השירות הציבורי".
עוד קבעו השופטים כי "אין ולא צריך להיות קושי מיוחד לזהות את התנהלותו של שחם שכזו המגבשת את מעשיו של מרמה והפרת אמונים. קצין משטרה בכיר יוצר שוב ושוב זיקה אישית אסורה וחמורה בדמות קשרים מיניים עם שוטרות צעירות. יש לתת את הדעת על רום מעמדו של שחם שכיהן בתפקידים בכירים במשטרה. השפעתו על משטרת ישראל הייתה רבה. היו לו סמכויות רבות לרבות תנאי השירות של השוטרות הזוטרות. היה עליו להקפיד ביתר שאת על כללי ההתנהגות. יש לייחס חומרה יתרה למעשים החורגים מנורמות של עובד מדינה שאלו מתבצעים בארגון אוכף חוק כמו המשטרה".
עו"ד נעמי גרנות מפרקליטות המדינה אמרה כי "בית המשפט המחוזי קבע קביעה נורמטיבית, שלפיה קצין בכיר המקיים קשרים מיניים עם שוטרות הכפופות לו מבצע עבירה פלילית של מרמה והפרת אמונים, הפוגעת פגיעה קשה ומהותית באמון הציבור במשטרה ובמערכת אכיפת החוק כולה - כך ללא קשר לשאלה אם הוא עבר עבירת מין במסגרת קשרים אלו אם לאו. מפקד בכיר אשר מנצל את מעמדו לצורך קשירת יחסים מיניים במקום העבודה - גורם בהכרח לפגיעה חמורה בכבוד האדם של השוטרות, בשוויון הזדמנויות שלהן במקום עבודתן ובחירותן לבחור את בחירותיהן באופן אוטונומי".
עוד אמרה עו"ד גרנות כי "יש לקוות כי הכרעת הדין בערעור תוטמע אצל מפקדים בכירים וזוטרים כאחד כדי למנוע הישנותו של ניצול אסור של תפקידם ומעמדם, ואף תהווה אבן דרך משמעותית במאבק ליצירת סביבת עבודה בטוחה, שוויונית ומוגנת לשוטרות בפרט ולנשים בכלל".
עו"ד בעז בן צור, סנגורו של שחם אמר כי "נדמה שפסק הדין מתעלם באופן ברור מהליך שלם שהתנהל בבית משפט השלום. הליך שבו העידו שוטרות בצורה ברורה על מצב הדברים כפי שהיה בפועל. פסק הדין מתעלם מקביעות משפטיות שנבעו מהעדויות. פסק הדין לצערנו נוקט בגישה שנדמית על פניה מנותקת מהראיות, ושנית - זו גישה מאוד פטרנליסטית, לא מקובלת בתפיסות משפט מקובלות. אני חושב שנפלו גם שגיאות עובדתיות קשות, ולכן נראה לנו שהערכאה שצריכה להידרש לעניין היא בית המשפט העליון".
ההצעה של השופטים שדחה שחם
פרקליטות המדינה ערערה לפני תשעה חודשים על הכרעת הדין שניתנה בבית המשפט השלום בתל אביב נגד שחם. בית המשפט השלום גזר עליו 240 שעות שירות לתועלת הציבור. בערעור הפרקליטות נטען כי המסר שעבר בהכרעת הדין בעייתי ופוגע בזכויות נשים: "פגע פגיעה חמורה בכבוד האדם של השוטרות".
שחם הואשם תחילה במרמה והפרת אמונים בשמונה פרשות שונות. על פי כתב האישום המקורי, קשר קשרים אינטימיים עם שמונה שוטרות זוטרות, צעירות בשנים, והוסיף ופעל בענייניהן במצבים של ניגוד עניינים. נוסף לכך, יוחסו לו בכתב האישום שתי עבירות של מעשה מגונה ועבירה של הטרדה מינית בגין שלוש פרשות מתוך שמונה המוזכרות. הוא זוכה כאמור מרוב העבירות.
בערעור נכתב כי התנהלותו של שחם בתפקידיו הבכירים במשטרת ישראל העלתה דפוס פעולה של ניצול מעמדו לצורך מימוש מאוויו המיניים עם שוטרות זוטרות וטיפול בענייניהן של השוטרות, בהיותו במצב של ניגוד עניינים על רקע קשריו עמן. לטענת הפרקליטות טעה בית משפט השלום בכך שהתעלם ממשמעות דפוס ההתנהלות של שחם ומהפגיעה הקשה בערכים המוגנים באמצעות העבירה של מרמה והפרת אמונים, ובפרט – מהפגיעה שפגע הניצב לשעבר באמון הציבור ברשויות.
עוד נטען בהודעת הערעור, כי "עובד בכיר באשר הוא משמש דוגמה ומופת לעובדים האחרים באותו הארגון. כאשר עובד שכזה מנצל את מעמדו כדי לקיים יחסים אינטימיים (אף בהסכמה) – המסר הברור לחבריו לעבודה הוא שזה 'לגיטימי', שניתן לחקותו. שאם לו 'מותר', אז כך גם להם".
במהלך הדיונים, השופטים הציעו לשחם שיודה בעבירה של הפרת אמונים תוך ריצוי עבודות שירות. סנגוריו של שחם דחו את ההצעה.
השופטים גיליה רביד, מרים דיסקין ומרדכי לוי אמרו בדיון קודם כי הם "מוצאים טעם ברוב הטענות המשפטיות שטענה המדינה בערעורה". לכן הציעו ששחם יסכים לקבלת הערעור על הרשעתו בעבירה של מרמה הפרת אמונים, והם ימליצו בפני המדינה לסגת מערעורה לגבי הפרשה השביעית (שעוסקת בהטרדה מינית), ויסכימו "להסתפק בעונש שלא יכלול כליאה, אלא יבוצע על דרך של עבודות שירות". את שחם, מייצגים עורכי הדין בעז בן צור ודקלה סירקיס.
לפנייה לכתב/ת 
