רוצחת בן זוגה המתעלל תשוחרר: "כולם בכו"
ועדת השחרורים הודיעה כי אסירת העולם סימונה מורי, שכלואה כבר 22 שנה על רצח בן זוגה שלום רחבי, תשוחרר מהכלא. "עד שאראה בעיניים לא אאמין", אמרה בתה, שסיפרה כי אמה עברה התעללות פיזית ונפשית במשך שנים: "אבא שבר לה את האף והצלעות, והיכה אותה כשהייתה בהריון"
אסירת העולם שרצחה את בעלה שהתעלל בה במשך שנים בדרך לצאת לחופשי: ועדת השחרורים המיוחדת של הנהלת בתי המשפט הודיעה הבוקר (יום ד') בבית משפט השלום ברמלה על הסכמתה לשחרר שחרור מוקדם את אסירת העולם סימונה מורי, 53, שיושבת במאסר כבר 22 שנה, בגין רצח בן זוגה. עונשה נקצב ל-28 שנים. ילדיה, כמו גם אחרים, יצאו למאבק לשחרורה וסיפרו על התעללות קשה שעברה על ידי בן זוגה המנוח במשך השנים טרם הרצח.
עם תחילת הדיון הודיעה פרקליטות מחוז מרכז לוועדת השחרורים המיוחדת כי היא מסכימה לשחרורה המוקדם של מורי, "לאור נסיבותיו המיוחדות של המקרה ושקילת מכלול השיקולים כמתחייב משחרור מוקדם של אסירת עולם". בעקבות זאת, הסיכוי שאכן יוחלט על שחרורה של מורי גבוה מאוד. "אנחנו ממש מתרגשים, בכינו. עד שאראה אותה בעיניים - לא אאמין", אמרה בתה של מורי בת אל, לאחר היוודע עמדת הפרקליטות. הבן דור הוסיף: "אני מתרגש מאוד ועדיין לא מעכל".
סנגורה של מורי, עו"ד אריה שרעבי, הגיב: "התביעה הייתה הגונה. הוועדה בירכה וסימונה הגיבה בבכי. הילדים בכו, סימונה בכתה וכולנו בכינו. עד שיוסדר כל נושא שחרורה ייקח לדעתי יום-יומיים. בעזרת השם בראש השנה היא כבר תהיה בבית".
מטה המאבק לשחרור סימונה מורי מסר: "סימונה מורי הולכת להיות אישה חופשית 22 שנים מאוחר מדי, היא חוזרת לילדיה ולנכדיה שנולדו בזמן הזה. אם צו ההרחקה היה נאכף, סימונה לא הייתה יושבת בכלא דקה ומילדיה לא הייתה נגזלת הזכות הבסיסית לגדול עם אמא. אנחנו מאחלות לסימונה התאוששות מהירה וחיים טובים, מלאים ומאושרים מכאן והלאה".
תמר דהאן, ממטה המאבק לשחרורה של מורי, אמרה בריאיון לאולפן ynet כי "היו גברים שביצעו מעשים הרבה יותר חמורים ונשלחו לפחות שנות מאסר. בן הזוג שלה התעללה בה, גזר לה את השיער, שבר לה את הצלעות. היא הייתה לבד במערכה ולכן המקרה שלה הוא הגנה עצמית לכל דבר ועניין".
מורי הייתה בת זוגו לחיים של שלום רחבי, וגרה עמו ביפו. היא פיתחה קשר רומנטי עם אדם בשם ג'ון ולנסיה, והשניים הואשמו ברציחתו של רחבי, ב-1996. אז נטען באישום כי היא מסרה לוולנסיה את הסכין, כלי הרצח. לפי כתב האישום, ב-11 בנובמבר באותה שנה ירדו מורי ורחבי למחסן בקומת הקרקע לבניין, ולנסיה המתין לא הרחק וצפה. אז הוא נכנס למקום ובנוכחות מורי דקר למוות של רחבי על ידי 14 דקירות.
מורי כפרה בעובדות הרצח, ואילו ולנסיה קשר עצמו למעשה אך טען שהמידע הוצא ממנו בתחבולה ולחצים, תוך הבטחה שאם יודה יוטל עליו עונש מינימלי. הוא סיפר ששמע מפיה של מורי על יחסו האלים של בעלה. בסופו של דבר השניים הורשעו בפעולה יחד לביצוע הרצח, וקשירת הקשר קודם לכן. הם גם ערעורו לעליון סימונה, אך הערעור של השניים נדחה ב-2001.
אלא שבתה של מורי, בת אל, סיפרה כי לרצח קדמה מסכת התעללות של רחבי כלפי בת זוגו. בראיון ל"ידיעות אחרונות" סיפרה הבת בחודש שעבר שהייתה מתעוררת מצעקות ומוצאת את אמה על הרצפה. "אמא עברה התעללות נפשית ופיזית. בכל פעם שנשארה בחיים זה הפתיע אותי. אבא שבר לה את האף, את הצלעות, היה מכה אותה כשהיא בהריון. תמיד הייתי בטוחה שהוא יהרוג את אמא. היא נכנסה לכלא בגיל 30 ותשתחרר סבתא, זה מטורף. את העונש שלה היא ריצתה, מגיע לה להשתחרר".
ב-10 ביולי נכנס לתוקפו חוק חדש שמשנה את מדרג עבירות ההמתה. בין היתר מדובר על רצח עקב התעללות ונקבע שכאשר המבצע היה נתון במצב של מצוקה נפשית קשה עקב התעללות חמורה ומתמשכת בו או בבני משפחתו מצד מי שאת חייו נטל - דינו 15 שנות מאסר. בעת כניסת החוק ביקשה המדינה לקצר את עונשם כל כמה אסירי עולם.
בפרקליטות ציינו כי העמדה בתיק זה נקבעה תוך שימת לב לעמדתה של ועדה למניעת אלימות במשפחה של שב"ס ומשרד הרווחה שממליצה על שחרורה המוקדם. כמו כן, ציינו, חוות דעת טיפוליות שמלמדות על הליך טיפולי משמעותי (קבוצתי ופרטני) שעברה האסירה בין כותלי הכלא ושהוביל להפחתת מסוכנותה.
בנוסף, הפרקליטות מסכימה לשחרורה המוקדם של האסירה לאור תוכנית הטיפול שמציעה הרשות לשיקום האסיר, הימצאות מורי באגף פתוח של שיקום קבוצתי והתחשבות באינטרס הציבורי של שיקום ומתן הזדמנות למי שריצתה את עונשה במשך שנים רבות ועמדה בכל הפרמטרים הקבועים בחוק.
לפנייה לכתב/ת 
