בארץ המלחמות משתחררים עם ברייקדנס
אחרי 18 שנה של מלחמה, צעירים באפגניסטן רוצים להיות חלק מתרבות ההיפ הופ. הפחד הגדול: מה יקרה כשהטליבאן יחזור?
בארץ של פיגועי התאבדות, נשים לבושות בורקה ומלחמה בלתי נגמרת, קבוצה של אפגנים מוצאת מפלט בברייקדנס כדרך לביטוי עצמי ולהפגת הלחץ – גם כשברקע החשש שארגון הטליבאן הקיצוני יחזור לשלטון ויפתח במבצע דיכוי נגד אומנים כמותם.
עוד סיפורים מהעולם בעמוד הפייסבוק של דסק החוץ
במרכז לתרבות צרפתית בבירה קאבול מתאמנים הרקדנים בזה אחר זה על מיומנויות הבסיס, אגב צפייה בסרטוני יוטיוב בטלפונים שלהם, שבעזרתם הם שואבים השראה מאומנים מנוסים בתחום.
"הברייקדנס מרחיק אותנו מהלחץ ומהמלחמה, הוא נותן לנו חופש", אומר מורתזה לומאני, בן 23. "הוא משחרר את המחשבה שלנו מהלחץ של החיים בקאבול ואנחנו שוכחים מהמלחמה ומההרג".
אלא שהברייקדנס הוא מחזה נדיר באפגניסטן, מדינה שהחברה בה היא חברה מוסלמית שמרנית למדי. ברדיו המקומי שולטת בעיקר מוזיקה עממית, וריקודים נעשים בעיקר בחתונות שבהן מתקיימת הפרדה בין נשים לגברים.
לדברי לומאני, המרכז לתרבות צרפתית הוא אחד המקומות היחידים בבירת אפגניסטן שבהם חברי הקבוצה המעורבת יכולים להתמסר לריקוד ולהרגיש בטוחים, אבל גם כאן יש סיכונים. רק לפני חמש שנים הותקף המרכז על-ידי הטליבאן בשעה שהוצג בו מחזה העוסק בפיגועי התאבדות. לומאני היה אחד הפצועים.
מהברונקס לקאבול
להג'ה עליה, שמעידה על עצמה כאחת מרקדניות הברייקדנס היחידות בקאבול, יש דאגות אחרות. "בחברה שלנו אם אני מתאמנת בחוץ, אנשים מטיחים בי עלבונות", היא אומרת. לדבריה נשים צעירות רבות מתעניינות בברייקדנס אבל אינן יכולות לקבל ממשפחתן רשות לנסות זאת. "קשה מאוד לנערה לעסוק בברייקדנס, במיוחד באפגניסטן, שבה אנשים חושבים שריקוד הוא דבר שמנוגד לתרבות האיסלאמית".
CNN בתיעוד מיוחד: מסע לארץ הטליבאן
מקורו של הברייקדנס ברובע ברונקס בניו יורק בשנות ה-70, שם הוא צמח כאחד מעמודי התווך של תרבות ההיפ הופ. הוא הפך במהרה לתופעה עולמית, אבל באפגניסטן מנעו ממנו עשרות שנים של מלחמה ושלטון הטליבאן בשנות ה-90 מלהשתרש.
"החברה האפגנית השתנתה קצת בשנים האחרונות, הדורות התחלפו ודרך המחשבה של אנשים חיובית יותר", אומר לומאני, שמודה שכשהחלו להתמסר לברייקדנס, בשנת 2011, רבים צחקו עליו ועל חבריו. "הצלחנו לשכנע חלק מהצעירים, ועכשיו טוב מאוד שאנחנו מתאמנים".
עוביידולה קופי, בן 24, מספר שהחל להתעניין בברייקדנס אחרי שראה סרטונים ברשת. "אנחנו לומדים צעדים חדשים מיוטיוב, ויוטיוב הוא המנטור שלנו כי אין לנו כאן מאמנים שילמדו אותנו". אלא שעכשיו יש חשש שבקרוב הכול ישתנה שוב.
אחרי 18 שנות מלחמה, ארה"ב ניהלה בשנה האחרונה משא ומתן קדחתני עם הטליבאן בניסיון להגיע להסכם שלום שבמסגרתו תסיג את כוחות הקואליציה שלה מאפגניסטן. מוקדם יותר החודש הודיע הנשיא דונלד טראמפ כי הוא מוריד את ההסכם מהשולחן, לפחות לעת עתה, בעקבות פיגוע קשה שביצעו אנשי טליבאן.
הטליבאן: נגן על זכויות נשים, אל תדאגו
כך או כך, וושינגטון הבהירה שהיא רוצה לשים סוף למלחמה הארוכה ביותר בתולדותיה, והאפגנים חוששים שיציאה חפוזה של הכוחות האמריקניים – עם הסכם או בלעדיו – תאפשר לאיסלאמיסטים שמהם פוחדים כל כך באפגניסטן ושרשמו שורה של הישגים בשדות הקרב בשנים האחרונות, לשוב ולהשיג שליטה כלשהי בקאבול.
למרות החששות האלה והיחס העוין לרקדניות הברייקדנס, הג'ה מבטיחה להמשיך. "יום אחד", היא אומרת, "אם הטליבאן יבוא, נוכל להפסיק לעשות את זה בפומבי, אבל נמשיך עם הברייקדנס בחשאי, במחתרת".
לפנייה לכתב/ת 
