סוף לחיפוש המטמון באי רובינזון קרוזו?
ציידי האוצרות מאמינים שבאי מרוחק בצ'ילה, שהונצח ברומן "רובינזון קרוזו" וקיבל את שמו, מסתתר מטמון ששווה מיליארדי דולרים. יזם אמריקני חופר באי כבר 20 שנה. כעת הוגשה נגדו עתירה: "נזק גיאולוגי בלתי הפיך"
עוד סיפורים מהעולם בעמוד הפייסבוק של דסק החוץ
דייגו איבנז עתר למפקח הכללי של צ'ילה, ואמר שהוא חושש שהחפירות לחיפוש האוצר - שקיבלו אישור בחודש שעבר - יגרמו נזק בלתי הפיך לאתר, שנמצא בגן לאומי. "זה עלבון לחוק שמסדיר את הגנים הלאומיים בצ'ילה", אמר איבנז, חבר המפלגה הסוציאליסטית. "אנחנו מקווים שהמפקח הכללי יכריז שזה מנוגד לחוק".
היזם ברנרד קייזר משתוקק למצוא מטמון עם טונות של יהלומים ומטבעות כסף וזהב. ציידי אוצרות משוכנעים שהמלח הספרדי חואן אסטבן אוביליה אצ'ברייה קבר את המטמון ב-1714 באחד משלושת האיים הגעשיים בארכיפלג חואן פרננדס, שנמצא 600 קילומטרים מהחוף של מרכז צ'ילה. ציידי האוצרות מאמינים שהשווי של המטמון עשוי להגיע ל-10 מיליארד דולר.
קייזר החל את החיפושים ב-1998, לפי מסמכים מהמאה ה-18 שהגיעו אליו מילידי האי. עם השנים הוא צמצם את שטח החיפושים שלו, ומתרכז כעת באזור קטן באי שנקרא רובינזון קרוזו. קייזר, יזם בתחום הטקסטיל שסיפק לנאס"א בד חסין אש לחליפות החלל, השקיע עד כה כמה מיליוני דולרים בחיפושים.
האי רובינזון קרוזו קיבל את שמו מכיוון ששם ננטש המלח אלכסנדר סלקירק בתחילת המאה ה-17, ושרד חמש שנים באי עד שחולץ. בהשראת סיפורו כתב דניאל דפו את הרומן רובינזון קרוזו. הממצאים שהתגלו עד כה משרתים את התיאוריה שפיראטים אירופאים ניצלו את האי כדי להחביא בו את השלל שאספו במסעותיהם בדרום האוקיינוס השקט.
אי רובינזון קרוזו, כמו שאר ארכיפלג חואן פרננדס, הוכרז על ידי אונסק"ו ב-1977 כשמורה ביוספרית. בעתירה אמר איבנז שהוא מודאג מהגעתן של מכונות כבדות לחפירות בגן הלאומי שהוקם לפני 85 שנה. הוא הדגיש שהחפירות יגרמו לנזק כבד לקרקע הסלעית, וציטט איסור שמופיע בתקנון של הגן הלאומי על "הסרת קרקע – סלעים או אדמה". הוא אמר שאישור הממשלה שניתן השנה לקייזר סותר את האיסור הזה.
"תזכרו שהם מחפשים את האוצר הזה כבר 20 שנה ועדיין לא מצאו אותו", אמר איבנז בראיון לרויטרס. "אין אינדיקציה שחפירה חדשה הולכת להניב פירות. אנחנו מדברים על גרימת נזק גיאולוגי בלתי הפיך. פשוט אין הצדקה לכך".
נציבות הייעור הצ'יליאנית "קונאף" אמרה השבוע שבקשתו האחרונה של קייזר – לחפור בשטח של 20 על 20 מטר – תואמת את חוק איכות הסביבה בצ'ילה. "הדאגה העיקרית של 'קונאף' היא השימור וההגנה על המשאבים הטבעיים והתרבותיים בשטחי הבר המוגנים של המדינה", מסרה הנציבות.
שר המורשת של צ'ילה, פליפה וורד, אמר ל-CNN שהוא תומך בהחלטה של "קונאף". "הגיוני לתת להפריך או לאשר את קיומם של השרידים ההיסטורים האלה. האישור הזה קיים כבר 20 שנה, לכן הביקורת מעט מפתיעה", אמר השר.
לפנייה לכתב/ת 
