באקדמיה מכירים בירידת ערך התואר: "האוניברסיטאות צריכות להתאים את עצמן"
רקטורים של העברית, בר אילן וחיפה הודפים בשיחה עם ynet את הנתונים המצביעים על ירידה במספר הסטודנטים ואת השיח סביב חוסר הרלוונטיות של התואר האקדמי. אבל הם מודים שדברים צריכים להשתנות: "העולם דוהר קדימה אבל אוניברסיטה זו ספינה כבדה. לא כולם מתקדמים מספיק מהר"
שנת הלימודים האקדמית תיפתח לאחר החגים, ובשיחה עם ynet מתייחסים הרקטורים של האוניברסיטאות המובילות לשאלת הרלוונטיות של התואר האקדמי ולטענות על שחיקה במעמד המוסדות להשכלה גבוהה. על רקע נתוני ההרשמה של סטודנטים בשנים 2017-2009, שמצביעים על התייצבות חרף הגידול באוכלוסייה, הם מציינים שהם מכירים היטב את המגמות הללו ופועלים כדי להתמודד איתן.
"יש באזז כזה של 'לא צריך לימודים אקדמיים'", אומר רקטור האוניברסיטה העברית, פרופ' ברק מדינה. "אבל זה רחוק מאוד ממה שקורה בפועל. מבחינת הנתונים, השנה יש דווקא עלייה במספר הסטודנטים באוניברסיטאות. הקבוצה הרלוונטית מצביעה ברגליים ובאה. בנוסף, לא מעט מעסיקים שאנחנו נפגשים איתם, בעיקר חברות הייטק, אומרים לנו שההשכלה האקדמית היא קריטית. התפיסה היא שהמעסיקים לא רוצים רק אנשים שיודעים את המלאכה, אלא גם אנשים כאלו שיודעים איך לחשוב, ובעלי חשיבה ביקורתית ועצמאית. מערכת החינוך וגם בצבא לא מעודדים חשיבה ספקנית. זה בדיוק התהליך שקורה בשלוש או ארבע שנים באקדמיה, והוא קריטי לשיפור איכות האזרחים ושיפור כוח העבודה".
רקטור אוניברסיטת חיפה, פרופ' גוסטבו מש, מפנה אצבע לגורם אחר שלטענתו הביא להאטה בקצב הגידול במספר הסטודנטים: הדמוגרפיה. לדבריו, "יש שיעור גבוה יותר של ילודה בקבוצות מסוימות בחברה, ובעיקר בחברה החרדית שבה לא לומדים לימודי ליבה. מספר הסטודנטים בסופו של דבר נגזר מכך, וממספר בעלי תעודת בגרות".
רקטור בר אילן, פרופ' מרים פאוסט, טוענת שבאוניברסיטה יש עלייה במספר הסטודנטים זו השנה השלישית: "אני חושבת שהשיח על הרלוונטיות של התואר האקדמי מובל על ידי קבוצה מצומצמת שעברה הכשרה בתחומים מאוד ספציפיים, ושיכולה להתמודד מקצועית עם הבעיות של היום גם ללא חינוך אקדמי, אבל זה תקף רק לה. לאוניברסיטה יש מבט הרבה יותר רחב כי המטרה היא להעניק לאנשים כלים שמאפשרים להתמודד עם מגוון של בעיות".
הפיתרונות: לימודים בצוות ותארים משולבים
פרופ' מדינה טוען שהמודעות למצב החדש גורם לאוניברסיטאות לבחון את עצמן מחדש כל הזמן. "אנחנו בקשר הדוק עם התעשייה בכל התחומים, ובהתאם משנים את מה שאנחנו מלמדים ואיך", הוא אומר. "לא מצאנו את נוסחת הקסם, אבל כשאנשים לא הולכים לאוניברסיטה כי הם חושבים שהם לא צריכים את זה, הם לא יודעים מה הם הפסידו. זו התקופה הכי טובה בחיים. מעבר לכל החשיבה של מה אני ארוויח, זו פשוט הנאה. בתקופה הזו מכירים אנשים אחרים מתרבויות אנשים ופוגשים אנשים חכמים. למה לא לבוא וליהנות מהתקופה הזו?".
אף שהם יוצאים בתוקף נגד הטענות להיעדר הרלוונטיות של התואר, השלושה מודים בכך שבשנים האחרונות הם נקטו צעדים קונקרטיים כדי להביא לשינוי במגמה ולחיבור התואר האקדמי לצרכים. "אנחנו מלמדים יותר עבודת צוות כי אנחנו מבינים שזה קריטי לשוק העבודה", אומר פרופ' מדינה. "אנחנו מדגישים את עניין היזמות ומתגברים את תוכניות חילופי הסטודנטים, על מנת שיחשפו לתרבויות ושיטות לימוד שונות. אני חושב שבעתיד זה יילך דווקא לכיוון של לימודים בקבוצות ופחות בהרצאות שמישהו מנחית עליך ידע".
רקטור אוניברסיטת חיפה מש אמר כי "אנחנו מציעים לסטודנטים בתואר הראשון לקחת אשכול ביזמות, במדעי הנתונים או בחשיבה ביקורתית, ובכל אשכול כזה יש בערך בין 10 ל-12 נקודות אקדמיות. המטרה היא לתת יותר כלים בהתמודדות גמישה יותר עם הצרכים הנדרשים כדי לצאת מהאוניברסיטה. אנחנו חייבים להשפיע על החברה וזה מטריד אותנו. גם את המועצה להשכלה גבוהה זה מטריד. אני חושב שמה שכן יהיה זה התקרבות גדולה בין המוסדות להשכלה גבוהה לתעשייה, ויהיו דיאלוג ושיתופי פעולה יותר גדולים בכל מה שקשור להכשרה של הסטודנט".
פרופ' פאוסט: "האוניברסיטאות עובדות היום על כישורים שיקלו על הסטודנטים להשתלב בשוק התעסוקה, כמו כתיבה, הצגה של נתונים, קורסים בשלבי התנסות שיש בהם התנסות בשטח ולמידה פעילה בכיתות אינטראקטיביות, במקום הסטודנט הפסיבי עם מרצה על הבמה. האוניברסיטאות מודעות יותר לעניין העבודה על הכישורים, אבל גם אם הדרך נראית יותר ארוכה, בסופו של דבר היא משתלמת. העולם דוהר קדימה ורוב החוקרים מחוברים למה שקורה, אבל נכון שאוניברסיטה זו ספינה כבדה. לא כולם משתנים ומתקדמים מספיק מהר. לכן צריך כל הזמן לדאוג שהחוקרים יהיו רלוונטיים ויתקדמו".
לפנייה לכתב/ת 
