תירוץ העשבים השוטים של גרמניה
גרמניה מתייחסת לימין הקיצוני שלה כפי שהיא מתייחסת לנאצים בעברה: כאילו שלא מדובר בבשר מבשרה, אלא בגוף זר שחדר למערכת הדם שלה
איזה מזל. איזה מזל היה לגרמנים ולגרמניה שהמפגע בהאלה היה איש ימין קיצוני, ניאו-נאצי דור אחד, מכחיש שואה ושונא יהודים. איזה מזל. למה מזל? מכיוון שמרגע שהתברר שמדובר בניאו-נאצי, גרמניה יכלה להתחיל למרק את עצמה ולדבר על הבעיה של הימין הקיצוני במדינה, ועל איך זה יכול להיות שלא הייתה בהאלה מספיק אבטחה, ואז לחבוש את מיטב המחלצות ולהדליק נרות בטקס אחד, ולהוציא את הכיפה מהכיס האחורי ולעבור לטקס הבא, ולבקש סליחה ולהבטיח שהם יעשו הכול כדי שזה לא יקרה שוב.
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
אבל אל תקנו את הסליחה הזו: אם תקנו אותה עכשיו, תקבלו אותה שוב בעוד חודש או חצי שנה. מי שבאמת מתכוון לסליחה שלו צריך גם להבטיח שהוא לא יחזור על המעשים שלו. גרמניה מעדיפה לדון על סידורי האבטחה במקום לשאול למה מלכתחילה צריך אבטחה על מוסדות יהודיים. גרמניה מתייחסת לימין הקיצוני שלה בדיוק כפי שהיא מתייחסת לנאצים בעברה: כאילו שלא מדובר בגרמנים אלא באיזה גוף זר שחדר למערכת הדם הגרמנית ומעוות את הניסיון לשדר שהכול בסדר בברלין.
הניסיון לשמור על חלון ראווה מסודר במקום לעשות חשבון נפש פנימי נוקב בא לידי ביטוי בהתייחסות של גרמניה לימין הקיצוני. הבעיה של הימין הקיצוני היא כבר מזמן לא אינדיבידואלים כמו הרוצח מהאלה ושכמותו, וגם לא ריכוזי ניאו-נאצים במזרח המדינה. הבעיה היא שלימין הקיצוני בגרמניה יש ייצוג בפרלמנט, ושאחד מכל שישה או שבעה גרמנים בעלי זכות הצבעה עומד לבחור ב"אלטרנטיבה לגרמניה" (AfD), מפלגת ימין קיצון.
גרמניה צריכה לשאול את עצמה מדוע "אלטרנטיבה לגרמניה" ממגנטת כל כך הרבה אנשים. לדעתי, חלק קטן באמת מאמין במצע שלה, חלק אחר בוחר בה כתשובה לבעיית הפליטים, וחלק אחר, הגדול ביותר, בוחר בה מפני שהוא הפסיק להאמין לפוליטיקאים, לאנשי אקדמיה, לעיתונות ולבתי המשפט.
קחו לדוגמא את המקרה שאירע חמישה ימים לפני ההתקפה בהאלה: בערב יום שישי תקף פליט סורי עם סכין בידיו את בית הכנסת החדש בברלין, כשהוא זועק קללות נגד ישראל והיהודים. הוא נעצר ושוחרר לאחר יום אחד. המקרה כמעט לא דווח בתקשורת המקומית. גם מקרים נוספים כמו תקיפת הרב הראשי של חב"ד בשל יהדותו, או תקיפה של תיירים ישראלים לאחר בילוי במועדון לילה מכיוון שדיברו עברית, ירדו מתחת לרדאר.
אבל אחרי ההתקפה בהאלה, גם המקרים הללו קיבלו יותר תהודה. אף כלי תקשורת לא היה מעז להחריש תקרית כמו זו של הפליט הסורי אם היה מדובר בתוקף משורות הימין.
אז נכון, לגרמניה יש בעיה אמיתית עם הימין הקיצוני – אבל זו לא הבעיה היחידה. הניסיון להטיל אור רק עליה ולהתעלם מבעיות אחרות הוא יצירת פייק ניוז, הסתרה של האמת – וזה מה שמוביל רבים להצבעה לימין הקיצוני.
גרמניה צריכה ללמוד מפליקס קליין, הנציב למאבק באנטישמיות במדינה. קליין אמר מוקדם יותר השנה שגרמניה לא יכולה להבטיח את ביטחון היהודים בכל מקום, ושהוא מציע ליהודים לא לחבוש כיפה. זו אמירה רדיקלית, אבל מלאה בשקיפות: זה המצב. במשך שנים גרמניה טאטאה מתחת לשטיח את בעיית היחס ליהודים, ועכשיו הגיע הזמן לניקיון יסודי.
- זאב אברהמי הוא ישראלי תושב ברלין
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
זאב אברהמי
מומלצים