דו"ח השבויים של שמגר שנתניהו מעכב כבר 7 שנים
ועדה בראשות נשיא העליון לשעבר, שהלך אתמול לעולמו, הגישה ב-2012 המלצות להקשחת מו"מ לעסקאות שבויים. אחת מהן עוסקת בהעברת הסמכות מרה"מ לשר הביטחון. אולם מאז נתניהו לא הביא את ההמלצות להצבעה בקבינט או בממשלה
באחד התפקידים הרגישים והמשמעותיים ביותר שמילא נשיא בית המשפט העליון לשעבר מאיר שמגר, שהלך אתמול (יום ו') לעולמו, הוא עמד בראש הוועדה הציבורית שהתבקשה להמליץ על הסדרת המדיניות של ישראל בעסקאות חילופי שבויים, חטופים ונעדרים. הוועדה הוקמה ב-2008, בזמן שגלעד שליט הוחזק בשבי חמאס, על רקע הדיון במחיר היקר ששילמה ישראל בעסקאות מסוג זה לאורך השנים. את מסקנותיה היא פרסמה זמן קצר אחרי שחרור שליט, בתחילת 2012: היא המליצה להקשיח את המו"מ מול האויב במקרים כאלה ולא לאפשר שחרור המוני של אסירים ביטחוניים.
אולם מאז – במשך כשבע שנים – העדיף ראש הממשלה בנימין נתניהו לא להביא את ההמלצות להצבעה בקבינט או בממשלה. לאורך רוב התקופה הזאת מחזיק ארגון חמאס בעזה בגופותיהם של סגן הדר גולדין וסמ"ר אורון שאול, שנפלו במבצע צוק איתן, וכן בשלושה אזרחים שנכנסו לרצועה: אברה מנגיסטו, הישאם שעבאן א-סייד וג'ומעה אבראהים אבו ענימה.
השופט שמגר מונה לעמוד בראש הוועדה הציבורית ב-2008, ולצדו היו חברים בה פרופ' אסא כשר ומנכ"ל משרד הבטחון לשעבר, אלוף (מיל') עמוס ירון. היא סיכמה את עבודתה כבר בתחילת 2010, אולם מאחר שמלכתחילה נקבע שהיא לא תפרסם את המלצותיה לפני שחרור שליט, הן הועברו לשר הביטחון דאז אהוד ברק רק בתחילת 2012.
המסקנות השתרעו על פני 100 עמודים שסווגו "סודי ביותר". הדו"ח המלא אכן לא פורסם מעולם במלואו, אולם ממידע שדלף היא המליצה שהאחריות למשא ומתן על חילופי שבויים תילקח מראש הממשלה ותועבר לידי שר הביטחון. כמו כן, הומלץ שאם יתקיים מו"מ על השבת חייל חטוף, ישראל תסכים לשחרר תמורתו אסירים בודדים בלבד, ועבור גופה לא יוחזר יותר מאסיר בודד.
הדו"ח עסק בשורה של שאלות שקשורות למשא ומתן לעריכת עסקאות חילופים: מי אחראי לקשר עם המשפחה (גם כאן המליצה הוועדה להעביר את האחריות ממשרד ראש הממשלה למשרד הביטחון), המדיניות התקשורתית ובאילו תנאים מכריזים על היותו של השבוי/חטוף/נעדר או חלל. הועדה בראשות השופט שמגר סברה שנכון לנהל את המו"מ על שחרור שבויים וחטופים בסודיות מוחלטת, תוך ניתוק בין משפחות השבוי לבין מקבלי ההחלטות, על מנת למנוע לחץ בלתי ראוי.
הועדה קבעה ארבע מדרגות למחויבות המדינה לאזרחיה, בסדר יורד של חשיבות: חייל שנשבה בפעילות מבצעית; ישראלי שנפל בשבי עקב פעילות טרור; אזרח ישראלי שחצה בטעות את הגבול ונפל בשבי, ואזרח שעבר מרצונו את הגבול. עוד הומלץ שישראל תהיה אחראית על הפעלת לחץ על הגורם החוטף, כולל באמצעות שינוי תנאי האסירים הביטחוניים.
במשך השנים האחרונות הופעל לחץ גדול של חברי כנסת ושרים על נתניהו לדון במסקנות ועדת שמגר ולאמץ אותן. הדו"ח נדון בקבינט, אך כאמור מעולם לא הובא להצבעה וממילא לא אומץ כמסמך רשמי ומחייב. עד היום הדו"ח לא פורסם במלואו בנימוק שלא נכון לתת כלים בידי ארגוני הטרור להעריך את מדיניות הממשלה ולתכנן את צעדיהם בהתאם.
גם המתאם הקודם מטעם ראש הממשלה לענייני השבויים והנעדרים, אלוף-משנה (מיל') ליאור לוטן, התנגד לאימוץ דו"ח שמגר וטען שהחמרת המדיניות בניהול עסקאות תטיל מגבלות קשות ביותר על המשך המו"מ עם חמאס להחזרת גופות החיילים והאזרחים מעזה.
שר הביטחון לשעבר, אביגדור ליברמן, קרא גם הוא לאמץ את דו"ח שמגר במלואו, ובכך לשרטט גבולות גזרה ברורים למדינת ישראל ולשליחים מטעמה, ובעיקר "לעמוד נחושים מול אויבינו".
נתניהו, שהוביל את עסקת שליט באמצעות שחרור יותר מ-1,000 מחבלים, מעולם לא הביע תמיכה פומבית בהמלצות שמגר.
לפנייה לכתב/ת 
