ישראל עברה לשעון חורף

הלילה (27-26 באוקטובר, כ"ח בתשרי תש"פ) נכנס לתוקפו שעון החורף. בשעה 02:00 זזו השעונים שעה אחת אחורה, והשעה חזרה להיות 01:00.

כך תרגילו את הילדים לשעון החורף

בכך הסתיימה תקופת שעון הקיץ, שנמשכה 210 ימים, והיא תתחדש ב-27 במרץ 2020, ב' בניסן תש"פ.

לקראת המעבר לשעון חורף, אמר שר הפנים אריה דרעי, כי "שעות האור הנוספת בשעון הקיץ הארוך שמסתיים השבוע, תרמה לאזרחי המדינה וכן לכלכלה ולמסחר. שעון החורף שיחל בסוף השבוע הקרוב - יסתיים לפני חג הפסח הבא".

בשנת 2013, לאחר שנים של מחלוקות בנושא בין חילונים לדתיים ועל רקע מחאה ציבורית ממושכת, נכנס לתוקפו חוק הארכת שעון הקיץ, שקבע כי הוא יופעל בין יום שישי שלפני יום ראשון האחרון של חודש מרץ לבין יום ראשון האחרון של חודש אוקטובר. בשל היתרונות הגלומים בשעון קיץ, רבים תומכים בהנהגתו למשך כל השנה. המתנגדים לשעון החורף טוענים כי הוא מקצר את זמן האיכות של הורים עם ילדיהם, מגביר את הסיכון לתאונות דרכים עקב נהיגה ממושכת יותר בשעות החשיכה, מעוות את השעון המקומי לעומת השעונים באירופה וביתר העולם ומייקר את הוצאות המשק הישראלי במאות מיליוני שקלים.

התומכים בשעון החורף מצדיקים את קיומו בכך שהוא מאפשר למתפללים לערוך תפילת שחרית בשעות האור והזריחה מתקבעת על שעה שאינה מאוחרת מ-6:30 בבוקר, במטרה להקל על משכימי הקום. כמו כן, ישנה טענה כי שעון הקיץ מגביר חילול שבת, משום שהשבתות באמצע הקיץ יוצאות לאחר השעה 20:00, בעוד שהתחבורה הציבורית ושירותים אחרים מחדשים את פעילותם קודם לכן.

בחודש מרץ השנה חברי הפרלמנט של האיחוד האירופי הצביעו בעד ביטול החוק שמחייב את כל 28 המדינות החברות להזיז את השעון שעה קדימה באביב ושעה אחורה בסתיו. המדינות יצטרכו להחליט אם לאמץ את ההחלטה בסוף מרץ 2021 - זמן המעבר לשעון הקיץ.