האיראנים מתכננים הפתעה, ויש מה שמעכב אותה
ההתרעות, הכוננות בחיל האוויר, ה"מדיניות" של טראמפ - כל הסימנים המטרידים מצטרפים לאזהרות נתניהו וכוכבי. מצד שני, בישראל נזהרים יותר לפני כל פעולה, האיראנים מוטרדים מהמצב בעיראק ובלבנון - ובינתיים השיקולים המרסנים גוברים | רון בן ישי מסביר על האיום מתימן ומה צריך הרמטכ"ל בדחיפות מהממשלה שאיננה
הצהרות שניפקו לאחרונה הרמטכ"ל וראש הממשלה (שהוא גם שר הביטחון) היה בהן כדי ליצור רושם בציבור שמלחמה, לפחות בזירה הצפונית, עלולה לפרוץ בזמן הלא רחוק. הרושם הזה אינו מוטעה: המידע המודיעיני והערכות המצב, שאפרט בהמשך, מצביעים בבירור כי בחצי השנה האחרונה גדלה מאוד הסבירות למלחמה בצפון וגם ברצועת עזה.
אף צד אינו רוצה להסתבך במלחמה שבעת הנוכחית תזיק לאינטרסים החיוניים של אויבינו ממש כמו שתפגע בנו; אולם הידרדרות אפשרית לאחרונה עוד יותר - כתוצאה מסיבות או נסיבות שיצאו משליטה בגלל ביטחון עצמי מופרז, הערכת מצב שגויה, תקלה מבצעית או שגיאה בהבנת המידע המודיעיני.
יחד עם זאת, מה שכוכבי ונתניהו לא סיפרו לנו הוא על קיומם של גורמים מרסנים רבי עוצמה, הפועלים במקביל ובכיוון מנוגד לגורמים הדוחפים למלחמה. הגורם המרסן העיקרי המונע התדרדרות למלחמה הוא עצם ההכרה של מקבלי ההחלטות בכל הצדדים בנפיצותו של המצב; נתניהו וכוכבי, המנהיג האיראני העליון חמינאי וראש הזרוע שלו בחו"ל קאסם סולימאני, וגם יחיא סינוואר מנהיג חמאס - כולם יודעים כי צעד שגוי אחד בתקופה הנוכחית עלול לעלות ביוקר לעמיהם ולהם אישית. לכן הם גוזרים על עצמם בימים אלה משנה זהירות ושיקול דעת ברמה האסטרטגית וגם ברמה המבצעית-טקטית.
זו הסיבה העיקרית שבגללה התקופה הנוכחית מתאפיינת ברגיעה יחסית בכל גזרות העימות. בצה"ל שוקלים על פי קנה מידה מחמיר את העלות האפשרית מול התועלת של כל פעולה ומבצע במסגרת המב"מ. תהליך מרסן דומה קורה בימים אלה, לפי כל הסימנים, גם אצל האיראנים, נסראללה ואסד בהקשר הישראלי, וגם אצל חמאס בעזה. כל זאת מבלי שאף צד ויתר על יעדיו האסטרטגיים. האיראנים רוצים להתבסס עם שלוחיהם בסוריה, בעיראק ובתימן ולבצע את פרויקט דיוק הטילים והרקטות בשיתוף עם חיזבאללה בלבנון. אבל כמו ישראל, הם מתקדמים לאט ושוקלים כל צעד לפני שהם מבצעים אותו.
האיראנים ושותפיהם בציר השיעי הקיצוני גם מודאגים מאוד מגל ההפגנות בעיראק ובלבנון, וחוששים שעימות אלים עם ישראל יכרסם במעמדם הציבורי של חיזבאללה בלבנון ושל המיליציות השיעיות בעיראק (שם עיקר ההפגנות הן נגד הממסד השיעי). השבוע בא לעיראק קאסם סולימאני, אחרי שכבר היה בביירות, ללמד את השלטונות איך להתגבר על ההפגנות. זה מצביע על החשש האיראני מכך שההפגנות יובילו להדחת הממשלות הנאמנות להם. מצב זה, לצד גורמים מרסנים אחרים הפועלים באזורנו, הם הסיבה העיקרית שמונעת בינתיים התדרדרות מלחמתית אף שהאווירה והמצב רוויים אדי דלק.
חשוב לציין שיש יוצאים מן הכלל שמניעת התדרדרות למלחמה אינה בראש מעייניהם, והם פועלים מתוך דחפים ואינטרסים שונים ומשונים בלי להתחשב בתוצאות; כמו, למשל, המנהיגות העזתית של הג'יהאד האיסלאמי הפלסטיני (גא"פ) שמימוש מצוות הג'יהאד היא הכוח המניע אותה, יהיה המחיר שישלמו תושבי הרצועה אשר יהיה; או האידאולוגיה הבדלנית, הנרקיסיזם והנטיה לקבל-החלטות-על-פי-גחמות שמאפיינים את "מדיניותו" של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ במזרח התיכון.
"אשרי אדם מפחד תמיד", נאמר במשלי, אולם נראה שכרגע, כשמשקללים את כל הגורמים - אלה המעלים את ההסתברות למלחמה ואלה המפחיתים אותה - השיקולים המרסנים הם כעת הדומיננטיים, ולכן הכניסה לפאניקה, בישראל לפחות, בעת הנוכחית, אינה מומלצת.
כבר במרכז הכוונת האיראנית
אף על פי כן חשוב להבין על מה הסתמכו כוכבי ונתניהו כשדיברו על הנפיצות הגוברת. הסיבה העיקרית לכך היא ההערכה שהנהגת איראן קרובה להחלטה - או שכבר החליטה - להגביר את ה"חיכוך" הישיר והעקיף עם ישראל. אחת המשמעויות הבולטות של היפרדות אסטרטגית זו מדפוסי הפעולה שהיו נהוגים עד לאחרונה היא שאיראן ושלוחיה לא ימשיכו לספוג ולהכיל את נזקי פעולות המב"מ (מערכה שבין המלחמות) הישראליות, אלא יגיבו עליהם בפעולות תגמול כואבות. דוגמה קטנה ראינו רק אתמול, עם הירי לעבר כלי הטיס בשמי לבנון, שלא פגע.
המטרה היא לגבות מאיתנו מחיר באבידות ונזקים שירתיעו את ישראל מהמשך הפעילות היזומה שמערכת הביטחון מנהלת - עם ובלי לקחת אחריות - במטרה לסכל את פרויקט דיוק הטילים ואת ההתבססות של איראן ושלוחיה בסוריה (שמה של ישראל נקשר בפרסומים גם לפעולות במדינות אחרות). מטרה נוספת היא להכאיב ולהזיק לישראל, בעלת בריתה של ארה"ב, כדי שיהיו בידה מנופי לחץ וקלפי מיקוח כשתגיע השעה להתיישב לשולחן המו"מ עם ארה"ב על הסכם גרעין חדש ועל הסרת הסנקציות האמריקניות.
אין ספק שההחלטה האיראנית שלא להתחמק, ואפילו ליזום עימותים מוגבלים עם ישראל, נובעת מביטחון עצמי שגבר מאוד לאחרונה בטהרן. הנהגת איראן, מפקדי משמרות המהפכה, וניתן להניח שגם ראשי התעשייה הצבאית האיראנית, שואבים עידוד ומוטיבציה מתוצאות העימותים האחרונים עם האמריקנים ועם מדינות הנפט הערביות במימי ובשמי המפרץ הפרסי, מהמלחמה בתימן ששלוחיהם החות'ים מצליחים בה לא רע בסיוע חיזבאללה והתעשייה הצבאית האיראנית - ובעיקר מההתקפה המוצלחת מכל בחינה על מתקני הנפט בסעודיה.
כל אלה מעידים שהשתפרו מאוד היכולות הטכנולוגיות-צבאיות של התעשייה האיראנית, ושיש למשמרות המהפכה (בעיקר לחיל האוויר והים) כושר תכנון וביצוע מרשימים של פעולות כירורגיות ואיכותיות. אך בעיקר מעודד את האיראנים הרפיון וחוסר התגובה של הנשיא טראמפ על ההתגרויות הישירות שלהם בארה"ב. כמו צפון קוריאה, הם הבינו שיוכלו להעלות את סכומי ההימור מול ארה"ב והקליינטים הערבים שלה בלי להסתכן, ואפילו להרוויח מעימות. כתוצאה מהביטחון העצמי הגובר הזה ישראל עלולה להיות הבאה בתור.
השימוש במילה "עלולה" מטעה. אנחנו לא רק עלולים, אלא כבר נמצאים במרכז הכוונת האיראנית. אחת הסיבות לקפיצה הפתאומית במדד הנפיצות היא הצטברות של מספר התרעות על כוונה איראנית לבצע פיגועים נגד מטרות ישראליות. ההתרעות שהצטברו בסוכנויות ביון מערביות הן בדרגת מהימנות גבוהה וכמעט כולן אמורות להסב לנו אבידות ונזק שיפתיעו ויכאיבו לנו במקום ובזמן שאיננו מצפים להם.
זו הסיבה שצה"ל העלה כוננות לאחרונה בזרוע ההגנה האווירית, ובחיל האוויר בכלל, וזו הסביבה שנציגויות ישראל בחו"ל העלו את רמת אמצעי הביטחון. לא מדובר בפיגועים אסטרטגיים שבהכרח יוליכו למלחמה, אלא בפעולות טרור, אולם הן עלולות לחייב את ישראל להגיב - והנסיון מלמד שבמדרון החלקלק שמחבר בין תגובה לתגובה-על-תגובה אפשר בלי כוונה להתדרדר להסלמה רבתי.
מה אפשר לעשות מתימן?
ראש הממשלה נתניהו דיבר השבוע גם על אפשרות של יוזמה התקפית איראנית נגדנו שתבוא משטחה של תימן. הוא רמז שמדובר בטילים מדויקים ועורר גל של ספקולציות בציבור, בתקשורת ובקרב בעלי מקצוע שניסו להבין על מה בדיוק מדבר. מבלי להיכנס ליותר מדי פרטים נצביע על העובדה שהטווח מאיראן לישראל קצר יותר בלפחות 400 ק"מ מהמרחק שבין הנקודה הצפונית ביותר בתימן לאילת. מכאן שהאיראנים יכולים לשגר טילים לעבר ישראל ביתר קלות ודיוק הישר מאיראן או מעיראק או מסוריה מאשר מתימן.
השיגור מתימן גם לא יכול לנקות את איראן מאחריות, כפי שטוענים כמה אנשי מקצוע; זאת מפני שרק לאיראן יש יכולת לייצר ולשגר טילים שמסוגלים לשאת ראש קרב במשקל של מאות קילוגרמים לטווחים שמעל 1,700 ק"מ. בכל מקרה, אין כרגע שום אינדיקציה מהימנה שהאיראנים או גורם הפועל מטעמם העבירו לתימן טילים בליסטיים כבדים וארוכי טווח או טילי שיוט שמסוגלים להגיע לישראל במעוף ישיר. אולם הניסיון שצברו האיראנים וחיזבאללה עם החות'ים עלול להתבטא ב"מתווים יצירתיים" לפגיעה בישראל באמצעות טילים, טילי שיוט וכטב"מים "רגילים".
ראש הממשלה התכוון כנראה למטרות ישראליות נוספות שנגדן יכולים החות'ים לשגר טילים מתימן בשליחות פטרוניהם האיראנים ומדריכיהם מחיזבאללה: למשל שיגור טילי חוף-ים נגד אוניות ישראליות העוברות במצרי באב אל מנדב בדרכן מאסיה לנמל אילת, או דרך תעלת סואץ לנמל חיפה; או פיגוע של ספינות נפץ מהירות נגד ספינות סוחר ישראליות במיצר החיוני. אפשרי גם שיגור מעיראק לעבר דרום ישראל של טילים, טילי שיוט ומל"טים בעלי טווח קצר יותר שהחות'ים מייצרים בהדרכה איראנית. כך משיגים האיראנים שני יעדים: הם מתנערים מאחריות ישירה ומשגרים בהפתעה לעבר אזור בישראל שנחשב פחות מאוים.
תוכנית כוכבי
"בעודנו מדברים, סוללות ה'חץ', ה'יהלום', 'קלע דוד' ו'כיפת ברזל' נמצאות בכוננות", אמר השבוע מפקד חיל האוויר, אלוף עמיקם נורקין. "אתגר ההגנה הופך מורכב יותר. לאיום הטילים והרקטות מצרפים כעת מל"טים תוקפים וטילי שיוט". הדברים הצטרפו ל"חשיפה התימנית" של ראש הממשלה ודבריו בפתח ישיבות הממשלה בשבוע שעבר, ולדברי הרמטכ"ל בשבוע שעבר בפגישה עם עיתונאים, ומעוררים תהיות לגבי המטרה שאותה רצו להשיג השניים באמצעות החשיפות התכופות של הציבור הישראלי למידע המטריד, שרובו מהימן ומבוסס.
לגבי רב אלוף כוכבי, לי לפחות, אין ספק שהצלצול שלו בפעמוני האזהרה בשבוע שעבר נעשה משיקולים ענייניים והיה נקי משיקולים פוליטיים או אישיים או אג'נדה נסתרת. כוכבי רוצה לבצע מהפיכה בתפעול הצבא ובתפקוד אנשיו בלחימה באופן שיאפשר לצה"ל לנצח בצורה חד-משמעית, ובה בשעה לצמצם דרסטית את המחירים שכולנו נשלם תמורת הניצחון הזה.
הרמטכ"ל הנוכחי מאמין שבאמצעות לחימה עצימה, קטלנית, חדשנית בשיטות ובאמצעים ובעיקר קצרה בזמן אפשר לנצח וגם להוריד משמעותית את כמות האבידות בנפש של חיילים ואזרחים, את ההרס שיגרמו הטילים, את מספר הימים שהמשק לא יתפקד ואת הנזק הכלכלי והמורלי שיגרם למדינת ישראל ואזרחיה. הוא ובכירי המטכ"ל יודעים שבמלחמה הכוללת הבאה יספוג העורף הישראלי רקטות וטילים מהיום הראשון (אלפי רקטות טילים) עד היום האחרון ועד בכלל (עשרות) ולכן ככל שתתקצר הלחימה יקטן המחיר שנשלם.
כוכבי מאמין שהחזון הזה אינו עניין עתידני, אלא אפשר לממשו בפרק זמן קצר יחסית באופן שיושג כבר בעימות הגדול הבא בצפון או בדרום או בשניהם בעת ובעונה אחת. זאת תוך הבעת הערכה גבוהה (אולי אפילו קצת מופרזת) לעוצמתם של האויבים מאיראן ועד חמאס ויכולותיהם הצבאיות בכל התחומים, שהולכות ומשתפרות.
כשהרמטכ"ל מדבר בפורומים סגורים הוא מקפיד כל העת לציין שמלחמה רבתי תהיה שונה מהניצחונות הכירורגיים הקטנים והמשמעותיים שישראל משיגה לפרקים במב"מ, והוא חוזר ואומר בהזדמנויות שונות שיכולות שהיו פעם נחלתם של צבאות מדינתיים מודרניים הם היום נחלתם של צבאות טרור בינוניים, לא מדינתיים. אחרי כל ההסתייגויות הוא טוען שביכולתו לחולל את המהפיכה בצה"ל שתאפשר ניצחון חד-משמעי במינימום נפגעים, במנימום הרס ובמינימום זמן שבו העורף האזרחי יהיה תחת אש.
אבל לשם כך עליו לקבל כבר עכשיו את התקציבים והמשאבים שיאפשרו לצה"ל לרכוש את הדרוש לו. האמצעים האלה ברובם המכריע כבר קיימים ומוכנים לשימוש. צריך רק לרכוש אותם, להתאמן עליהם ולהכניסם לשימוש מבצעי: כמות נוספת של אמצעי לגילוי ויירוט טילים לסוגיהם כולל השלמת פיתוח וייצור מערכת לייזר אפקטיבית שכבר בהישג יד; רכש כמויות של חימושים מונחים מדויקים ומשוטטים שיאפשרו הספקי תקיפה גדולים, בהיקף תעשייתי, בעיקר מהאוויר אך גם מהקרקע של מטרות בשטח האויב - מה שיצמצם מאוד את מספר השיגורים לשטח ישראל, וכמובן תוספת אמצעים וחיישנים לאיסוף ועיבוד מודיעין להגדלת יכולות איתור המטרות וואמצעים לכוחות היבשה שיאפשרו להם לתמרן במהירות בביטחון לעומק לבנון ועזה.
בקיצור - לכוכבי דרושה תוספת תקציבית של כארבעה מיליארד לשנה במשך עשור, ואישור מיידי של תכנית העבודה הרב שנתית "תנופה" כדי להיות מוכן להפעיל את התכניות המבצעיות שלו בהצלחה במלחמה הבאה. אם תמשך גרירת הרגליים הנוכחית בגלל הרכבת הממשלה, צה"ל ומדינת ישראל עלולים לשלם מחיר יקר אם נתדרדר למלחמה בזמן הקרוב. הצבא מעוניין שהממשלה הנוכחית תתכנס כבר עכשיו - ואף שהיא ממשלת מעבר ולמרות הגירעון התקציבי, תאשר לפחות להתחיל בהצטיידות בפריטים החיוניים ביותר. זאת אחרי שצה"ל כבר הסיט כספים מתקציבו הנוכחי לפרויקטים דחופים והוא מנצל עד תום את כספי הסיוע האמריקני (MOU) שעומדים לרשותו.
ההתרעות הביטחוניות שנתניהו מפרסם בימים אלה בתדירות גבוהה נועדו לשרת בדיוק את אותן מטרות שאליהן חותר הרמטכ"ל. נתניהו השתכנע מטיעוניו של כוכבי ובנושאים מסוימים אף הקדים אותו כשפרסם את תכנית הביטחון 2030 שלו. אולם מנוסח הצהרות ראש הממשלה השבוע ברור שהוא מנסה בנוסף לאג'נדה הביטחונית לקדם את האינטרסים האישיים והפוליטיים שלו באמצעות תיאור המצב בצבעים אפוקליפטיים עזים במיוחד. המסקנה: עלינו לגייס את כל קור הרוח והחוסן הנפשי כדי להתמודד נפשית עם האמת הלא נעימה כמו גם עם הספינים ולנסות להבדיל בין אלה לאלה. בהצלחה.
לפנייה לכתב/ת 
