גנץ בעצרת לזכר רבין: "ההסתה שבגללה נרצח מרימה ראש"
עשרות אלפי בני אדם השתתפו בעצרת לציון 24 שנים לרצח בתל אביב. יו"ר כחול לבן בני גנץ נשא את הנאום המרכזי: "הפלגנות הופכת אותנו לזרים האחד לשני. השנאה הפכה שוב לנשק מסוכן בידי פוליטיקאים חסרי גבולות". שבס פנה לגנץ: "עשה שלום, אל תפחד"
24 שנים לרצח: הערב (שבת) נערכה בכיכר רבין העצרת לציון 24 שנים לציון רצח ראש הממשלה יצחק רבין בידי המתנקש יגאל עמיר. רבבות בני אדם השתתפו באירוע. ynet העביר את העצרת בשידור חי.
יו"ר כחול לבן בני גנץ אמר בפתח דבריו בעצרת: "הרשו לי לומר לכם, כפי שאמר יצחק רבין ז"ל, שגם אני קצת מתרגש. מדינת ישראל לעולם לא תיכנע לשנאה, אזרחי ישראל לעולם לא ישפילו את מבטם מול סוכני השנאה, ילדי ישראל לא יגדלו יותר למדינה שחלק ממנהיגיה מקדשים את השנאה".
הוא הוסיף: "יצחק רבין נרצח בגלל הפלגנות, ההסתה והשנאה. 24 שנים אחרי, יצחק רבין כבר לא איתנו, אבל לצערינו ולבושתינו, ההסתה מרימה שוב את ראשה המכוער, הפלגנות הופכת אותנו לזרים האחד לשני, והשנאה הפכה שוב לנשק מסוכן בידי פוליטיקאים חסרי גבולות".
"השנים האחרונות הוכיחו לנו שההסתה אינה שייכת למחנה או למגזר פוליטי", אמר גנץ. "חובתם של מנהיגים מהימין מרכז ושמאל לשים סוף למי שלשונם אינה יודעת מעצור. זוהי חובתי, זוהי חובתם של מנהיגי הליכוד , חובתם של ראשי הציבור הדתי לאומי, חובתם של מנהיגי השמאל וחובתם של מנהיגי הציבור הערבי".
גנץ התייחס לקיום העצרת השנה באמצעות גופים פרטיים: "כראש ממשלת ישראל, אשאף ואפעל בכדי להפוך את העצרת הזו לעצרת ממלכתית ורשמית, המשותפת לכל החברה הישראלית. אני רוצה שהכיכר הזו תהיה מאוזנת כך שיתקיים בה הזיכרון לרצח השפל ולמבצעיו, ובאותה מידה שכל הזרמים ימצאו בה את מקומם וירגישו בנוח לבוא ולהתאבל, ובכנות גדולה, על הרצח השפל הזה".
עוד אמר כי "בשנה הבאה אני מתחייב כראש ממשלה לעמוד כאן ולהביא איתי את ראש האופוזיציה לעמוד כאן יחד, גם אם אנו חלוקים בדעותינו, נעמוד שלובי ידיים במסר של תקווה ופיוס פנימי".
הוא התייחס לירי הרקטות מעזה ואמר: "נחזיר את ההרתעה ונדע להילחם, אבל גם נדע לנצל אותה כדי להחזיר את התקווה בדיוק כפי שהיה נוהג יצחק לו היה איתנו כאן היום. אני וחבריי להנהגת כחול לבן יחד עם שותפים נוספים וחשובים מכל המפלגות לא נהסס להכות ביד פלדה את ידו של כל אויב מדרום או מצפון מקרוב או מרחוק, אך באותה מידה לא נהסס ללחוץ את ידיהם של מנהיגי מדינות אויב אשר יחליטו לראות בנו ידידים ושותפים לאתגרים הבטחוניים, הכלכליים והחברתיים של אזורנו".
על השותפות עם האזרחים הערבים אמר: "בחברה שלנו נשיב את הביטחון האישי לאזרחים הערבים ונגן גם על כבודם ומקומם של יריבנו הפוליטים. כן, גם הם אחים, כן, גם הם חלק מאיתנו".
גנץ סיים את נאומו בהתייחסות לדברים שאמר יצחק רבין ז"ל לפני חתימת הסכם השלום עם ירדן: "אני בצניעות רבה, מבקש לחזור ולומר, אני מספר אישי 2355891, רא"ל במילואים בני גנץ, חייל בצבא ההגנה לישראל, אני ששלחתי והובלתי חיילים לימים של מלחמה ולפעילות בימים של שלום ושקט, אומר לכם, אנחנו יוצאים היום למאבק החשוב ביותר - המאבק על שלום הבית".
הוא הוסיף: "עברו השנים, האבל עדיין איתנו. אבל הערב, כשאני נמצא על במה אחת עם בני, רמטכ"ל צה"ל, חייל וקצין אמיץ לב, איש ההתיישבות, לוחם וחולם, אני אומר בפה מלא, חזרה המדינה".
שבס פנה לגנץ: "יש לנו סיכוי. יש סיכוי שאתה בני וחבריך וגם אנשי מפלגת העבודה ומרצ, יחד עם מפלגות אחרות, יכולים לאחד את העם ולהביא תקווה חדשה לישראל. לזה נדרש אומץ לב ונחישות רבה. ליצחק רבין היה את זה. לך בני, יש את זה. מהכיכר הזאת ששמה כיכר רבין על שמו של גיבור ישראל משחרר ירושלים ועושה השלום אני קורא לך היום בשמם של מאות האלפים כאן - עשה שלום עלינו ועל כל עם ישראל, שלום בבית ובחוץ , ובי נשבעתי, לעולם לא נפקיר את הגב שלך. אל תפחד, לך בכוחך זה, ואנחנו תמיד מאחוריך, שומרים עליך".
יו"ר מפלגת העבודה עמיר פרץ ויו"ר המחנה הדמוקרטי ניצן הורוביץ רצו גם הם לנאום בעצרת, אך בקשתם נדחתה על ידי המארגנים בנימוק שרצו להביא דמות פוליטית אחת בלבד שמייצגת ומובילה כיום את מחנה השמאל מרכז.
בסופו של דבר למרות הכעס, מפלגת העבודה יצאה בקריאה לתומכיה להגיע לעצרת וגם הקימה בככר אוהל גדול שבו הוצגה תערוכה תחת השם "ההסתה והרצח לא מחקו את התקוה". המחנה הדמוקרטי נמנעה מלצאת בקריאה לפעיליה להגיע לעצרת לא בטוויטר ולא בפייסבוק.
"פנחס המודרני": המהלך ההלכתי של יגאל עמיר להצדקת הרצח
את העצרת הנחתה קורין גדעון, ועל הבמה הופיעו אביב גפן ו"התעויוט", אחינועם ניני, טל רמון, להקת צעירי אביב, לואי עלי, רותם כהן ושמעון בוסקילה. גפן וניני הופיעו בעצרת השלום ב-1995, דקות ספורות לפני שבוצע הרצח. להקת צעירי תל אביב ביצעה ביחד עם לואי עלי את "שיר לשלום" שבוצע על ידי מירי אלוני ב-4 בנובמבר 1995.
לפנייה לכתב/ת 
