נולדו אחרי הרצח: "גם היום יש הסתה, באנו להילחם על עתיד המדינה"
הם הגיחו לאוויר העולם כמה שנים אחרי הלילה ההוא, ב-4 בנובמבר 1995. הם למדו על האירוע המכונן בבתי הספר מהוריהם - שזוכרים היטב את ההסתה, שלוש היריות וההודעה הדרמטית של איתן הבר. כעת הם בני 18 - והגיעו לעצרת בכיכר. איתי מהוד השרון: "יש כיום אנשים קיצוניים יותר". אורית מב"ש: "ההסתה עדיין קיימת"
אלפי בני נוער הגיעו אמש (שבת) לכיכר רבין בתל אביב, כדי להשתתף בעצרת לציון 24 שנים לרצח ראש הממשלה יצחק רבין בידי הרוצח יגאל עמיר. רבים מהם, חברי מכינות קדם צבאיות, שטרם נולדו בזמן הרצח, הגיעו כדי להוקיר את זכרו של רבין ולמחות נגד השיח האלים שמתקיים בשנים האחרונות בין המחנות הפוליטיים.
אורית (18) מבאר שבע שלומדת במכינה צבאית ביפו סיפרה ל-ynet מדוע הגיעה לעצרת: "אני עוד לא נולדתי בזמן הרצח, אבל אי אפשר להתעלם ממה שקרה. זה משהו שלומדים עליו בבית הספר מגיל מאוד צעיר. הרצח קרה בגלל הסתה מאוד גדולה כלפי רבין, שנבעה מדעות מנוגדות לגבי הסכם אוסלו. כואב להגיד את זה, אבל עדיין יש הסתה מימין ומשמאל - ואפשר למנוע את זה. זה לדעתי יכול לבוא מבני הנוער שמנסים לקדם שלום".
גלי (18) ממושב מזור, אמרה גם היא כי הגיעה למחות נגד אמירות קיצוניות: "אני כאן כי צריך לעצור את ההסתה ואת הרצח הפוליטי הבא".
"אני שומע על הרצח בעיקר מההורים ובבית הספר. כל אחד מספר איך זה היה ואיך הוא הרגיש", אמר איתי (18) מהוד השרון. "אומרים שהאווירה של היום מזכירה את מה שהיה אז, אבל לי קשה להאמין שמישהו יכול להירצח מחר בגלל זה. באתי עם החברים מהמכינה כדי להוקיר את זכרו של רבין ולהילחם על עתיד המדינה".
גנץ: "ההסתה מרימה שוב את ראשה"
הנואם המרכזי בעצרת היה יו"ר כחול לבן בני גנץ שאמר: "מדינת ישראל לעולם לא תיכנע לשנאה, אזרחי ישראל לעולם לא ישפילו את מבטם מול סוכני השנאה, ילדי ישראל לא יגדלו יותר למדינה שחלק ממנהיגיה מקדשים את השנאה".
הוא הוסיף: "יצחק רבין נרצח בגלל הפלגנות, ההסתה והשנאה. 24 שנים אחרי, יצחק רבין כבר לא איתנו, אבל לצערנו ולבושתנו, ההסתה מרימה שוב את ראשה המכוער, הפלגנות הופכת אותנו לזרים האחד לשני, והשנאה הפכה שוב לנשק מסוכן בידי פוליטיקאים חסרי גבולות".
עוד אמר כי "בשנה הבאה אני מתחייב כראש ממשלה לעמוד כאן ולהביא איתי את ראש האופוזיציה לעמוד כאן יחד, גם אם אנו חלוקים בדעותינו, נעמוד שלובי ידיים במסר של תקווה ופיוס פנימי".
שמעון שבס, שכיהן כמנכ"ל משרד ראש הממשלה ביום הרצח, נאם גם הוא בעצרת והשווה את גנץ לרבין. שבס פנה לגנץ: "יש לנו סיכוי. יש סיכוי שאתה בני וחבריך וגם אנשי מפלגת העבודה ומרצ, יחד עם מפלגות אחרות, יכולים לאחד את העם ולהביא תקווה חדשה לישראל. לזה נדרש אומץ לב ונחישות רבה. ליצחק רבין היה את זה. לך בני, יש את זה.
"מהכיכר הזאת ששמה כיכר רבין על שמו של גיבור ישראל משחרר ירושלים ועושה השלום אני קורא לך היום בשמם של מאות האלפים כאן - עשה שלום עלינו ועל כל עם ישראל, שלום בבית ובחוץ , ובי נשבעתי, לעולם לא נפקיר את הגב שלך. אל תפחד, לך בכוחך זה, ואנחנו תמיד מאחוריך, שומרים עליך".
יו"ר מפלגת העבודה עמיר פרץ ויו"ר המחנה הדמוקרטי ניצן הורוביץ רצו גם הם לנאום בעצרת, אך בקשתם נדחתה על ידי המארגנים בנימוק שרצו להביא דמות פוליטית אחת בלבד שמייצגת ומובילה כיום את מחנה השמאל מרכז.
בסופו של דבר, למרות הכעס, מפלגת העבודה יצאה בקריאה לתומכיה להגיע לעצרת וגם הקימה בכיכר אוהל גדול שבו הוצגה תערוכה תחת השם "ההסתה והרצח לא מחקו את התקווה". המחנה הדמוקרטי נמנעה מלצאת בקריאה לפעיליה להגיע לעצרת לא בטוויטר ולא בפייסבוק.
את העצרת הנחתה קורין גדעון, ועל הבמה הופיעו אביב גפן ו"התעויוט", אחינועם ניני, טל רמון, להקת צעירי אביב, לואי עלי, רותם כהן ושמעון בוסקילה. גפן וניני הופיעו בעצרת השלום ב-1995, דקות ספורות לפני שבוצע הרצח. להקת צעירי תל אביב ביצעה ביחד עם לואי עלי את "שיר לשלום" שבוצע על ידי מירי אלוני ב-4 בנובמבר 1995.
לפנייה לכתב/ת 
