הפעיל שיגורש: "מאוכזב, ממשלת נתניהו מדכאת מגיני זכויות אדם"
עומר שאקר, שהעליון אישר את גירושו מהארץ בטענה שתמך ב-BDS, אומר שפסק הדין הוא גושפנקא לממשלה להשתיק פעילי זכויות אדם. בריאיון לאולפן ynet אמר כי "הסיפור פה גדול מאדם אחד - הוא נוגע למחויבות בישראל לערכי הדמוקרטיה"
עומר שאקר, נציג ארגון Human Rights Watch שבית המשפט העליון דחה את ערעורו על ההחלטה לגרשו מהמדינה, בטענה שתמך בתנועת ה-BDS, אמר היום (ד') כי הפסיקה של השופטים היא "חסרת תקדים" - בכך שהעניקה "גושפנקא לדיכוי שמובילה ממשלת נתניהו נגד מגיני זכויות האדם".
בריאיון לאולפן ynet אמר שאקר כי Human Rights Watch - שמתוקף עבודתו בארגון הוא שוהה בארץ - לא קורא לחרם על ישראל. יצוין עם זאת כי הטענה שהועלתה נגדו היא שהוא תמך בעצמו בתנועת החרם. "הסוגיה שעמדה בתיק הזה היא טענת הממשלה שהארגון קורא לחרם על ישראל - זה לא נכון", אמר שאקר. "מעולם לא קראנו לחרם צרכנים של אף חברה שפועלת בישראל או בהתנחלויות. המציאות היא שהטענה הזאת, וההאשמות השונות שהשתנו לאורך השנים, הן בעצם ניסיון להשתיק את אלו שמקדמים שמירה על זכויות אדם".
הפעיל האמריקני, שמוצאו עיראקי, אמר כי הוא מאוכזב מהחלטת בית המשפט העליון לאפשר את גירושו. הוא ציין כי הגיע אתמול אופטימי לדיון: "באמת האמנתי שבית המשפט יבין שהסיפור כאן גדול יותר מבן אדם אחד או ארגון אחד, אלא נוגע ביסודו למחויבות בישראל לערכי הדמוקרטיה".
אלא שבפסק דין, שאותו כתב השופט ניל הנדל ואליו הצטרפו השופטים יעל וילנר ונועם סולברג, נקבע כי החלטתו של שר הפנים לגרש את שאקר הייתה מידתית סבירה - כיוון "שמכלול פעילותו מבסס חשש ממשי מפני ניצול שהותו בישראל לרעה, לצורך קידום תנועת החרם נגדה". עוד צוין בפסק הדין כי "אין בהחלטה כדי להקרין על ארגוני ופעילי זכויות אדם אחרים. ככזו, היא מצויה במתחמי הסמכות, הסבירות והמידתיות, ואין עילה להתערב בה".
-מה העבודה שלך בישראל?
"העבודה שלי, כפי שעושים עמיתיי ב-100 מדינות ברחבי העולם, היא לתעד הפרות זכויות אדם על-ידי ממשלות, או גופים לא ממשלתיים שונים", השיב שאקר. "זו אותה עבודה שעשיתי במצרים, כשתיעדתי הרג של מוחים ע"י הממשלה לאחר ההפיכה הצבאית ב-2013".
שאקר נשאל גם על עמדתו בנוגע לזכות השיבה של הפליטים הפלסטינים, וענה: "אנחנו משתמשים באותם סטנדרטים בכל מקום ברחבי העולם. העמדה שלנו לגבי פלסטינים היא אותה עמדה שיש לנו לגבי פליטים סודנים או אריתראים - אנחנו חושבים שלפליטים יש זכות לשוב, אבל אנחנו גם מאמינים בזכות של ישראל לביטחון, כמו כל מדינה. זו אותה עמדה שבה אנחנו מחזיקים לגבי כל מדינה, במזרח התיכון, באפריקה וב-100 מדינות ברחבי העולם. ישראל לא שונה ממקומות אחרים".
עורך דינו של שאקר, מיכאל ספרד, המייצג גם את ארגון Human Rights Watch, ישב לצד מרשו וטען כי יש להבחין בין קריאה לחרם לבין קריאה להימנע משיתוף פעולה עם פגיעה בזכויות אדם. "מרשי אמר שהוא לא קורא לחרם צרכנים על ישראל, לא קורא לחרם אקדמי או חרם כלכלי וכל זה נכון. מה ש-Human Rights Watch כן עושים בדו"חות שלהם - וזה בכל מקום בעולם, בתאילנד, בסין, בדרום אמריקה, באפריקה וגם בישראל-פלסטין - הם אומרים לעסקים: אל תפעלו באופן שפוגע בזכויות אדם".
-כשאתה אומר לחברה לא לעשות עסקים עם ישראל אתה קורא לחרם
"כשיש חרם על קוטג' כי המחירים גבוהים מדי - זה חרם. כשרוצים לעשות חרם על חברה מסוימת שמתאכזרת לבעלי חיים - זה מותר. אבל רק ברגע שבו הטענה היא שהפעילות של החברה, הפעילות העסקית המסוימת פוגעת בזכויות של פלסטינים, רק אז זה הופך לחרם על ישראל ואפשר לגרש את הבן אדם מפה", השיב עו"ד ספרד. "בריאיון שניהלתם לפני רגע עם עומר שאלתם אותו שאלות, ונניח שדעתו היא שהוא בעד זכות השיבה של פלסטינים - אז מה, אנחנו נגרש אותו מפה?".
לפנייה לכתב/ת 
