לשמוע שאגות ולחבק סלע מעל תהום: מסע עיוורים בהימלאיה
עיוורים ובעלי לקויות ראייה יצאו לטרק בליווי תרמילאים ישראלים. "עשיתי את הקילימנג'רו, פה היה הרבה יותר קשה", סיפרה דינה דואדי שאינה רואה. המארגנים מבית חב"ד: "הגשמנו חלום, הם נשמו את הריחות וחשו את הקולות"
"היה מקום שהיינו צריכים לחבק סלע כשהתהום ממש למטה. זה שאני לא רואה עזר לי ברגעי הפחד. עצם העובדה שאמרו לי 'פה זה תהום'. אבל עשינו את זה". כך סיכמה דינה דואדי את המסע המיוחד לבעלי לקויות ראייה - טרק בהרי ההימלאיה שבנפאל, שאותו סיימה לפני כשבועיים.
הטרק הזה היה הגשמת חלום ראשית עבור המארגנים - הרב חזקי לפשיץ ואשתו חני, מנהלי בתי חב"ד בנפאל זה 20 שנה. הם שאפו להוציא משלחת של בעלי צרכים מיוחדים לטרק בהימלאיה בדיוק כמו שאר החבר'ה יוצאי הצבא שמגיעים. "אולי בגלל שלנו עצמנו יש ילדה עם צרכים מיוחדים שאנחנו מספרים לה כל הזמן שהיא יכולה לעשות ה-כ-ל", סיפרה חני, "אפילו השמיים הם לא הגבול בשבילה".
בני הזוג כבר הביאו לנפאל נערים ונערות בסיכון, צעירים עם מוגבלות שכלית, נכים ובעלי מוגבלות פיזית. לאחרונה יזמו טיול לאנשים בעלי עיוורון ולקות ראיה. בביקורו בארץ פנה הרב חזקי לילון גינת מ"המרכז לעיוור בישראל", שסייע רבות בתכנון הטיול ונפגש עם העיוורים. "לתכנן טיול כזה לוקח הרבה זמן", הסבירה חני לפשיץ, "במשך חודשיים בדקנו את השטח בצורה כזו שתתאים לכאלה שאינם רואים, הן מבחינת האתגר והן מבחינת החוויה. כשהקבוצה סוף סוף הגיעה לבית חב"ד התרגשנו כל כך. בבחינת חלום שהתגשם".
למסע יצאה משלחת של עיוורים, בעלי עיוורון ולקות ראייה. חלק מכבדי הראיה הביאו איתם מלווים מהארץ ואת חלקם שידכו חזקי וחני למטיילים הצעירים בבית חב"ד. "חלק מהאידיאל הגדול היה שגם התרמילאים הישראלים שנמצאים בנפאל יירתמו לפרויקט. כל כך הרבה מטיילים רצו להתגייס ולעזור וללוות. זה היה מדהים לראות את זה. אנחנו עם כל כך יפה".
את הימים הראשונים הם בילו בבית חב"ד ובטיולי יום בעיר קטמנדו ולאחר הכנה הן שלהם והן של המלווים - יצאו לטפס בטרק הלאנגטאנג, אחד מהטרקים הפופולריים ביותר בנפאל וסמוך מאוד לגבול הטיבטי. "יצאנו איתם לשבוע של שכרון חושים. לא היה קל בכלל אבל הם ראו הכל דרך הרגליים. נשמו את הריחות וחשו את הקולות", הוסיפה חני.
דינה דואדי, עם עיוורון מלא, סיפרה: "כחוויה זה היה מאתגר, קשוח, ולא ידענו לקראת מה אנו הולכים למעשה. אמרו לנו שזה בינוני פלוס מבחינת רמת קושי. אני אישית עשיתי את הקלימנג'רו, האטלס, אבל פה התוואי היה הרבה יותר קשה, לא הגובה. אני חושבת שבעקבות רעידת האדמה משהו השתנה שם בתוואי.
"לעיוורים זה בהחלט מאתגר כי זה לחצות נהרות וגשרים, והיה מקום שהיינו צריכים לחבק סלע כשהתהום ממש למטה. זה שאני לא רואה עזר לי ברגעי הפחד. עצם העובדה שאמרו לי 'פה זה תהום'. אבל עשינו את זה. זה היה כיפי, והצוות והחבר'ה והמזג אוויר היה נפלא, קולות הטבע היו מדהימים. היה נהר שזרם לכל אורך הדרך ושמענו את השאגה של הדובים ברקע. זה נפלא לאנשים שלא רואים. בהחלט חוויה מעצימה וקשוחה. בסך הכול נהניתי מאוד".
לפנייה לכתב/ת 
