25 שנה לפיגוע בקו 5: "המשפחות התעקשו לערוך טקס ליד האנדרטה"
ב-19 באוקטובר 1994 התפוצץ מחבל מתאבד באוטובוס ברחוב דיזנגוף ורצח 22 בני אדם ופצע עשרות נוספים. בניגוד לשנים עברו, הטקס יתקיים השנה במקום הפיגוע ולא בגני יהושע. נכדה של אחת הקורבנות משחזרת: "רק בלילה זיהו את הגופה שלה. הייתה תחושת חוסר אונים"
25 שנה לפיגוע בקו 5: עיריית תל אביב והמשפחות השכולות יקיימו מחר (ג') טקס עירוני לציון אחד מאירועי הטרור הקשים ביותר שידעה מדינת ישראל בתקופת תהליך אוסלו, שבמסגרתו פוצץ עצמו מחבל מתאבד באוטובוס קו 5 של חברת "דן", רצח 22 בני אדם ופצע עשרות. הפיגוע בוצע ב-19 באוקטובר 1994 (י"ד חשוון), בשעה 8:53 בבוקר. הטקס יתקיים באנדרטה שהוקמה מול הבית ברחוב דיזנגוף 98.
"הייתי בת 16 כשסבתא נהרגה", סיפרה אוסנת פסטס (41), נכדתה של פאולה רפפורט, שהייתה בת 74 כשנרצחה. "באופן מוזר הרגשתי באותו יום שמשהו לא טוב עומד להתרחש. ב-9:00 כבר דיווחו ברדיו שהיה פיגוע וככל שהזמן עבר הייתה לי תחושת בטן שמשהו לא טוב קרה. סבתא יצאה מביתה בשדרות בן ציון באוטובוס כדי להירשם ללימודי עברית אבל מעולם לא הגיע לשם".
אוסנת ניסתה לשווא לצלצל לבית סבתה ממזכירות בית הספר. בערב הגיעה הבשורה על מותה. "לא הצליחו לתפוס את סבתא בטלפון והשכנה לא ראתה אותה", היא מספרת. "בצהריים דודה שלי אמרה שהם לא מצאו את השם שלה בבתי החולים. בלילה ההורים הודיעו לנו שזיהו את הגופה שלה. אני זוכרת שהיו לי בעיקר תחושות של חוסר אונים".
לדבריה, באותם הימים היא קיוותה שהעתיד ישתנה לטובה: "זה חידד את ההבנה שתחושות הביטחון לא באמת קיימת. ציפיתי שבמהלך השנים זה ישתנה, אבל כנראה שאנחנו עדיין לא שם".
רות וסרמן (83), איבדה בפיגוע את בעלה, האדריכל אליהו וסרמן ז"ל שנסע באותו בוקר לעבודה. "השנה, בגלל שאני כבר אישה לא צעירה, עמדתי על כך שהטקס יתקיים במקום הפיגוע. זה היה לי ולעוד משפחות מאוד חשוב", היא אומרת. "ממרום גילי זאת נקודת ציון חשובה ואני לא אזכה לזה כנראה עוד שנים רבות.
"אני ילידת הארץ. יש לי תעודת לידה פלסטינאית ואבי היה מפקד ההגנה בבת ים. בעלי המנוח היה בראשית לימודיו בטכניון חבר בהגנה והשתתף בקרבות בצפון. אפשר להגיד שאני מטבעי לא טיפוס פחדן או היסטרי. אני חושבת שהמצב הביטחוני לא השתפר מאז כי זה לא תלוי רק בנו אלה גם בצד השני".
צביה לידא-לנדנברג, שאביה דוד ז"ל בן ה-71, סיפרה: "לאבא היה אוטו, אבל באותו היום הוא החליט לנסוע באוטובוס כאזרח טוב, וכשהוא היה בדרך חזרה האוטובוס התפוצץ והוא נהרג במקום. רק למחרת בבוקר קיבלנו הודעה רשמית על מותו כי היה קשה מאוד לזהות אותו ואת הקורבנות האחרים".
לדברי לידא-לנדנברג, במהלך השנים שחלפו מאז האסון התנגדה העירייה לאפשר את קיום הטקס בזירת הפיגוע, וכעת אישרה זאת באופן חד פעמי: "אנחנו המשפחות ארגנו את זה בסיוע של מחלקת הטקסים בעירייה. מאוד חשוב לנו לעשות את האירוע במקום הפיגוע עצמו. מדי שנה מתקיים הטקס לזכר חללי הטרור ונפגעי פעולות האיבה בגן חללי הטרור בפארק גני יהושע, וכעת במלאות 25 שנה, אנחנו מציינים את זה במקום עצמו".
במהלך ההכנות לטקס גילו המארגנים מכתבים ששלחו תלמידי בתי ספר וגני ילדים מרחבי הארץ לעיריית תל אביב לפני 25 שנה. "כולנו מזועזעים מפעולת הטרור ומקווים שבעתיד לא תדעו יותר צער. מקווים שתהיו חזקים ושהחיוך יהיה על פניכם", כתבו לפצועים תלמידי כיתה ד' מבאר שבע.
תלמיד כיתה ד' צייר לראש העיר דאז רוני מילוא ציור שבו נראה אוטובוס עולה באש: "אני חושב שהם רוצים לעשות מלחמה אבל אני לא רוצה מלחמה אף פעם".
לפנייה לכתב/ת 
