"זה לא חיים": תושבי הדרום לא מתנחמים בפציעות הקלות
כמעט 80 בני אדם טופלו על ידי מד"א בסבב האחרון, כולם במצב קל, ומתוכם כ-40 נפגעי חרדה. אך מאחורי המספרים היבשים עומדים אנשים שמתמודדים עם טראומה מתמשכת. אשת טיפול בנט"ל: "אין לנו מתג שנדלק ונכבה עם הפסקות האש". הוסרו כל המגבלות בעוטף עזה
במהלך סבב ההסלמה האחרון צוותי מד"א העניקו טיפול רפואי לכ-80 בני אדם, מתוכם כמעט 40 נפגעי חרדה. במקלט שנמצא בלב שכונת עתיקות באשקלון, אפשר לפגוש את האנשים מאחורי הסטטיסטיקות והמספרים היבשים, שעדיין מתמודדים עם הטראומות והכאב מהסבבים הקודמים. את אחת הפגיעות הקשות ביותר ספגה השכונה בדיוק לפני שנה, כאשר רקטה פגעה ישירות באחד הבניינים שנמצאים לא רחוק מן המקלט וגבתה את חייהם של עבד אלחאמיד אבו-עסבה (48) ונינה גניסדנובה (74), אך עשרות מתושביה ספגו "פציעות קלות" ולקו בחרדה כבר מספר פעמים.
במקביל, לאחר הערכת מצב בפיקוד הדרום ובפיקוד העורף הוחלט בצהריים להסיר את כלל המגבלות באזור עוטף עזה ומערב לכיש. כמו כן הוחלט לחזור לשגרה במעברים ארז וכרם שלום ולהחזיר את מרחב הדיג לפלסטינים למרחק של 15 מיילים ימיים מהחוף בעזה.
שר הביטחון נפתלי בנט סיים הערכת מצב בקריה בהשתתפות הרמטכ"ל, ראש השב"כ, מפקד פיקוד העורף ובכירים נוספים במערכת הביטחון. בפתח דבריו ביקש השר בנט להביע את הערכתו העמוקה למפקדי צה"ל ובראשם הרמטכ"ל, וכן לשב"כ, למוסד, למל"ל ולכל הגופים שלקחו חלק במבצע "חגורה שחורה" לחיסול בכיר הג'יהאד האיסלאמי בהא אבו אל-עטא.
"כולם בחרדה"
בשכונת עתיקות קיימים בניינים רבים ללא ממ"ד, כמו גם בכ-40 אלף יחידות דיור בעיר, ובימים של מטחי ירי אל עבר העיר - הם עוזבים את ביתם ולא יוצאים מן המקלט השכונתי.
סעידה, תושבת עתיקות, סיפרה: "זו ממש חרדה גדולה, כולם בחרדה. אנחנו בטיפולים פסיכולוגיים ואני מטופלת אצל פסיכיאטר בבית חולים. גם לפני ארבעה חודשים היינו פה במקלט, קיבלנו מכות בזמן שרצנו במדרגות מהקומה הרביעית לקומה השנייה. היו לי כאבי ראש, מיגרנות, וגם הסוכר עלה. הכול בגלל האזעקות".
לפי הדו"ח של עמותת נט"ל אשר מסכם את שנת 2018, התקבלו בקו הסיוע יותר מ-4,000 פניות חדשות של אנשים שהתמודדו עם תסמינים של פוסט־טראומה בכל רחבי הארץ. מדובר בעלייה של 25% בהשוואה לשנה הקודמת. רבע מהפונים הם ילדים ובני נוער תושבי הדרום.
"הסבב הזה מחזיר אותי לשנת 2014, למבצע צוק איתן", אמרה ז'קלין, תושבת השכונה. "אני מוכרת כנפגעת חרדה. מבנה קרוב חטף נפילה ללא אזעקה ואני עפתי שלושה מטרים. בשבילנו זה לא חיים, זה להיות תחת השפעת כדורים וטיפולים. אנחנו צריכים לשדר עסקים כרגיל ובאותה מידה לחיות בפחד, להתרגל לחיות עם חמישים איש באותו מקלט כי אין לנו ממ"דים ומקלטים - הבתים שלנו נבנו לפני שנות השישים והם עשויים מחול. אין הרגשת בטיחות, גם המדרגות רעועות והן לא מקום שראוי למצוא בו מסתור".
"כשנפלה פה רקטה בסבב הלחימה האחרון, היה ממש קשה לנו" סיפרה לודה, גם היא תושבת השכונה. "אני גרה בקומה האחרונה ואין לנו ממ"דים. אני לא יודעת מה לעשות, זה נהיה יותר ויותר קשה".
לא רק המבוגרים נאלצים להתמודד עם המציאות הבלתי נסבלת של מטחי ירי, שחוזרת על עצמה אחת למספר חודשים באשקלון. גם בביתה של שרה בן דוד בת התשע אין ממ"ד, היא נאלצה להסתגר ביומיים האחרונים במקלט השכונתי.
אמה מרב סיפרה כי בימים האחרונים לא פסק הבכי של בתה, ואתמול היא אף שקלה לגשת איתה לבית החולים ברזילי בעיר, אך ויתרה משום שפחדה שרקטה תפגע בה בדרך לשם. "בהתחלה שמעתי בומים, פחדתי מאוד", תיארה הילדה שרה. "הבוקר אמרו שיש הפסקת אש אז נרגעתי ועכשיו אני מרגישה יותר בסדר. כשיש אזעקה אני מרגישה פחד ועצב. לא ישנתי כל הלילה והיו לי לחצים בחזה. לא הצלחתי ללכת, הייתי כל היום על המזרן ולא זזתי. אני מקווה שזו תהיה הפעם האחרונה, לחיות ככה במשך שנים גורם להרבה עצב ופחד".
יהודית בר חי, תושבת שדרות ואשת טיפול בנט"ל, סיפרה לאולפן ynet על תחושות הרגיעה הזהירות. "יש חזרה לשגרה אבל זו בהחלט לא שגרה. בלילה היו לא מעט אזעקות, ושומעים את ההדף מכל האזור, לא רק בשדרות. מה שחשוב זה היום שאחרי".
לדברי בר חי, בנט"ל צופים שעבודתם המרכזית מתחילה כעת. "נקבל פניות גם במרכזי החוסן ובעוד ערים, לטיפול בילדים ובגיל מבוגר. עוד אוכלוסייה מטופלת היא צוותי החינוך. אין לנו מתג שנדלק ונכבה לפי הנחיות הפסקות האש". עוד סיפרה בר חי כי החלה את עבודתה בנט"ל בתור אמא לילדים בגיל הרך, שכעת הם ילדים בוגרים שגדלו במציאות הזו. "מצד אחד זה משמח לראות שהילדים מוצאים את עצמם, אבל רוב הזמן אנחנו רואים את הדור של ההורים שלהם חווים מחדש את החוויה מנקודת מבט הורית".
לפנייה לכתב/ת 
