לא לאפשר לחמאס להתבסס כמשקיפה מהצד
בתום הסבב צריך להבהיר ליחיא סינוואר שהברירה האסטרטגית שלו היא אכיפה כוחנית של מרות על פלגי הטרור ברצועה, גם במחיר של חיכוך עימם
יחיא סינוואר(צילום: AP)
סבב ההסלמה בעזה הסתיים במידה רבה בהצלחה מבחינת ישראל, אולם אסור שההצלחה הזאת תגרום להתבשמות בהישגים, קל וחומר תסתיר מעינינו בעיות מורכבות שנגלו. הסבב הזה הוכיח כי דימויו של הג'יהאד האסלאמי הועצם מעבר לכל פרופורציה. בסיכומו של יום, מדובר בארגון בעל יכולות ואורך נשימה צבאיים מוגבלים, שלא הצליח לגייס כלפיו אהדה בקרב הציבורי העזתי, קל וחומר ביהודה ושומרון, בעולם הערבי או בזירה הבינלאומית. עיקר כוחו ביכולת הסיבוך שלו, לא בפוטנציאל הפגיעה שלו בישראל. מערכה עתידית נגד חמאס תיראה אחרת לגמרי, הן במפגן היכולות הצבאיות של האויב והן בפגיעות שיוסבו לישראל.
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
אחת התופעות הבעייתיות שליוותה את הסבב האחרון הוא היווצרות הדימוי המוזר שלפיו ישראל וחמאס ניצבות במתרס אחד, כמגנות "יחד" על הרגיעה בעזה, כנגד הג'יהאד האסלאמי שמנסה להפר אותה. הטיעון הזה לווה לפרקים בפרשנויות בצד הישראלי ששיקפו הבנה או הצדקה כלפי אוזלת היד של חמאס כלפי הג'יהאד האסלאמי, שלמעשה הביאה להתפתחות הסבב הנוכחי. בנסיבות הנוכחיות בעזה, נטען, יש לחמאס קושי לאכוף מרות בכוח על הארגון הסורר.
בתפיסה מעין זאת מגולם הזרע לסבב ההסלמה הבא ואולי אף להתפתחותה של מערכה צבאית רחבה יותר בעזה. חמאס אינה "פרטנר" של ישראל אלא אויב שנתבע בימים אלה לאכוף מרות על כלל גורמי הכוח ברצועה, גם אם משמעות הדבר חיכוך עימם. נכון להיום יחיא סינוואר, מנהיג חמאס בעזה, נהנה מהגישה המכילה והמבינה של ישראל כלפיו, ונמנע מהגבלה כוחנית מול הג'יהאד האסלאמי. אם הסבב הנוכחי הסתיים ללא הבהרות של "קווים אדומים" מצד חמאס כלפי הג'יהאד האסלאמי, נראה שהבהא אבו אלעטא הבא כבר בדרך, וסבב הסלמה נוסף צפוי כנראה בקרוב.
תקיפות חיל האוויר בעזה, אתמול
בתחקיר הצפוי של המבצע צריכה ישראל לבחון לא רק איך להעמיק את יכולות הפגיעה שלה בעתיד בג'יהאד האסלאמי, אלא גם כיצד לדחוק את חמאס לאכוף את מעמדה כריבון ברצועת עזה. יעד שכזה מחייב העברות מסרים חד-משמעיים כלפי חמאס לגבי מחירה של המשך הסוררות של פלגי הטרור בעזה: החל מהתניות של מהלכים אזרחיים כלפי רצועת עזה, עבור בהפעלת לחץ מצרי כבד על התנועה, ועד לאיומים שלפיהם גם יעדים אסטרטגיים של חמאס עלולים להיפגע בסבבים דומים שיתפתחו בעתיד.
במילים אחרות, יחיא סינוואר נתבע להבין כי מרחב התמרון שלו מוגבל, וכי הברירה האסטרטגית שלו היא בין אכיפה כוחנית של מרות על פלגי הטרור, גם במחיר של חיכוך עימם, לבין אפשרות של גלישה למערכה רבת עוצמה עם ישראל, תרחיש שבו הוא לא מעוניין בעת הזאת.
אסור שישראל תשוב למשגים מהעבר של הידרדרות להתכתשויות נגד פלגי הטרור בעזה. בכלל זאת, כאמור, גם הג'יהאד האסלאמי, שזכה לדימוי של איום אסטרטגי, בין היתר על רקע תיאור זיקתו ההדוקה לאיראן.
חמאס לא מעוניינת בהסלמה רחבת היקף, אולם הימנעותה מאכיפת מרות על פלגי הטרור עלולה להביא להתממשות התרחיש הזה. גם ישראל סולדת ממערכה רחבה, ולפיכך עליה לבחון כבר בזמן הקרוב כיצד לדחוק בחמאס לממש את מעמדה כריבון בעזה, ולהימנע מהפגנת הבנה כלפי מוגבלות או קשיים שהתנועה מנסה להקרין לכאורה. ברצותה של חמאס אין לה בעיה למחוץ כל גורם שהיא מגדירה כאתגר, והיא כבר הוכיחה זאת בעבר.
- מיכאל מילשטיין הוא ראש הפורום ללימודים פלסטינים במרכז משה דיין באוניברסיטת תל אביב. מרכז בימים אלה פרויקט בנושא המאבק האלימות ובפשיעה בחברה הערבית בישראל מטעם מכון ה-INSS
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
לפנייה לכתב/ת 
מיכאל מילשטיין
מומלצים
