טרוצקי, קסטרו ומוראלס: במקסיקו מקלט מדיני הוא עיקרון
מנהיג בוליביה המתפטר הצטרף לשורת פוליטיקאים ומתנגדי משטר שברחו למקסיקו, וקיבלו ממנה מקלט מדיני. "גאה לעמוד בראש ממשלה ששומרת על הזכות למקלט", אמר נשיא מקסיקו לופס אוברדור. האם הצעד יגרום לו נזק?
מלאון טרוצקי ללואיס בוניואל ועד אלמנתו של סלבדור איינדה. למקסיקו יש מסורת ארוכה של הענקת מקלט מדיני למי שיצאו לגלות מסיבות פוליטיות. אבו מוראלס, שהתפטר מנשיאות בוליביה וברח השבוע למקסיקו, הוא האחרון ברשימה.
עוד סיפורים מהעולם בעמוד הפייסבוק של דסק החוץ
במשך השנים קלטה מקסיקו אלפי מתנגדי משטר שחששו לחייהם, בין אם מדובר ברפובליקנים שנמלטו מפרנקו אחרי מלחמת האזרחים או ארגנטינאים, צ'יליאנים וברזילאים שברחו מהדיקטטוריות הצבאיות של שנות השבעים.
"אני גאה מאוד לעמוד בראש הממשלה ששומרת על הזכות למקלט", אמר נשיא מקסיקו אנדרס מנואל לופס אוברדור ביום שלישי, כשמוראלס הגיע למקסיקו סיטי. מוראלס עזב את השלטון אחרי 14 שנה, בלחץ הצבא ואחרי שהואשם בגניבת הבחירות. הוא סיפר שמקסיקו הצילה את חייו.
אגוסטין גוטיירז קאנט, דיפלומט מקסיקני לשעבר, מספר שאחד הראשונים שקיבלו מקלט מדיני ממקסיקו היה אוגוסטו ססאר סנדינו - מהפכן מניקרגואה שהוביל את ההתקוממות נגד הכיבוש האמריקני בשנות העשרים. סנדינו עזב את מקסיקו ב-1930, מתוסכל מהממשלה המקסיקנית שלדבריו לא קיימה את הבטחתה לסייע למאבק שלו.
שבע שנים לאחר מכן הגיעה למקסיקו דמות מפורסמת בהרבה: לאון טרוצקי. המהפכן הרוסי-יהודי שגורש מברית המועצות ב-1929 בהוראת סטאלין. לפני שמצא מקלט במקסיקו נדד טרוצקי בין טורקיה, נורבגיה וצרפת. "זה היה הצייר דייגו ריברה שביקש מהנשיא לזרו קרדנס להעניק לטרוצקי מקלט. אבל כולנו זוכרים את ההשלכות. ההגנה המקסיקנית כשלה, ורמון מרקדר הגיע", אומר גוטיירז.
מרקדר, קומוניסט ספרדי וסוכן חשאי של ברית המועצות, הסתנן למעגל המקורבים של טרוצקי במקסיקו. ב-1940 הוא רצח אותו בביתו עם גרזן קרח. בכהונתו של קרדנס, שהיה נשיא מ-1934 עד 1940, קלטה מקסיקו יותר מ-20 אלף ספרדים גולים, שנמלטו משלטון פרנקו אחרי התבוסה של הרפובליקנים במלחמת האזרחים.
הממשלה הרפובליקנית הגולה התמקמה במקסיקו בין 1939 ל-1946. בין הגולים היה המשורר ליאון פליפה, שהיה חבר של צ'ה גווארה ופידל קסטרו. גם קסטרו ברח למקסיקו אחרי ניסיון הפיכה שכשל, ושם נערך למהפכה בקובה.
מתנגד משטר ספרדי נוסף שברח למקסיקו הוא הבמאי הנודע לואיס בוניואל, שתמך ברפובליקנים ולעיתים עסק בפעולות ריגול. ב-1946 הוא עבר למקסיקו. בוניואל קיבל אזרחות וצילם במקסיקו את הקלאסיקה "לוס אולבידאדוס".
מתנגדי משטר אחרים הגיעו בשנות השבעים, שנות הדיקטטורות הצבאיות בדרום אמריקה. הורטנסיה בוסי, אלמנתו של הנשיא הסוציאליסט של צ'ילה סלבדור איינדה, ברחה לשגרירות המקסיקנית בסנטיאגו וביקשה מקלט אחרי שבעלה נרצח בהפיכה ב-1973. מקסיקו קלטה גם מתנגדי משטר במהלך המלחמות שהיו באמריקה הלטינית בשנות השמונים, כולל ריגוברטה מנצ'ו, שהייתה פעילה למען זכויות ילידים בגואטמאלה וזכתה בפרס נובל לשלום.
הענקת המקלט למנהיג השמאל מוראלס עלולה לגרום לנזק פוליטי עבור הנשיא לופס אוברדור, גם הוא איש שמאל שנבחר לנשיאות בשנה שעברה. הצעד יכול לגרום למתיחות ביחסי ה"שלום והאהבה" שלופס אוברדור מנסה לשמר עם דונלד טראמפ, שכבר הבהיר שהוא סולד ממוראלס.
יריביו של לופס אוברדור במקסיקו מיהרו לגנות את המקלט למוראלס. הנשיא לשעבר ויסנטה פוקס, מ"מפלגת הפעולה הלאומית" השמרנית, כתב בטוויטר שמוראלס "הוא דיקטטור שנצמד לשלטון. הוא פרסונה נון גרטה במקסיקו".
הסופרת המקסיקנית אלנה פונייטובסקה הצטרפה לביקורת נגד הענקת המקלט המדיני למנהיג בוליביה הפורש. "למה נשיאים רוצים להישאר בשלטון לנצח? למה אבו מוראלס מתעקש להאמין שאין לו תחליף?", אמרה.
הדיפלומט לשעבר גוטיירז אומר שהענקת המקלט למוראלס תואמת את ההתחייבויות של מקסיקו לאמנות בינלאומיות. "חשוב שהמקלט המדיני לא יהיה חלק משיקולים אידיאולוגיים", הוא אומר. "זה מיועד לאנשים שנרדפים פוליטית ומסכנים את חייהם, את חירותם ואת ביטחונם". לדבריו זה המקרה של מוראלס.
מרטה דה סאה מברכת על מסורת המקלט המקסיקנית. מרטה בת ה-74 ברחה מארגנטינה ב-1976, אחרי שנחטפה על ידי המשטר הצבאי. "הם עזרו לנו מאוד. עברו יותר מ-40 שנה ואני עדיין כאן. אני אזרחית מקסיקו. כאן הבית שלי, הבנות שלי מקסיקניות", היא אומרת בהתרגשות. "אני כל כך אסירת תודה למדינה הזו".
לפנייה לכתב/ת 
