סודות המוח
אט אט מתגלות תשובות לשאלות כמו למה לב שבור כואב כל כך? ומדוע ואנחנו עושים כל כך הרבה שטויות בחיים? ההרצאה ששינתה את חיי
לפני 36 שנים שמעתי הרצאה על המוח ששינתה את חיי, ואולי אפילו הכתיבה את מהלכם. זה היה בשנת הלימודים השלישית שלי בבית הספר לרפואה באוניברסיטה העברית בירושלים. הדובר היה אריק קנדל, פסיכיאטר ופרופסור למדעי המוח מאוניברסיטת קולומביה בניו יורק. הוא היה גבר אנרגטי, ממושקף ולא גבוה, בעל רעמת שיער דלילה ומאפירה, ורזה מאוד. היה לו מבטא קל שהסגיר את העובדה שהוא יהודי שנולד בווינה, וברח ממנה כילד אחרי ליל הבדולח. ישבתי דחוק על המדרגות, באולם שהיה מלא מפה לפה סטודנטים ואנשי סגל של הפקולטה לרפואה, והתאמצתי להקשיב לו. קנדל דיבר בקול רך ושקט, שנקטע מדי פעם בצהלות הצחוק שלו, שהיה מחריש אוזניים.
- לכל הטורים של פרופ' יורם יובל – לחצו כאן
את הטריק הזה הכרתי היטב ממרצה מחונן אחר – סבא שלי, פרופ' ישעיהו ליבוביץ. סבא נהג להרצות בלחש כמעט. ברגעי מפתח הוא הרים בבת אחת את קולו לשאגה זועמת, שהקפיצה את שומעיו מכסאותיהם, וגרמה להם להחסיר פעימה. אבל מה שריתק אותי לדבריו של פרופ' אריק קנדל לא היה הסגנון של דבריו, אלא בעיקר התוכן.
הוא דיבר על המחקרים שלו במערכת העצבים של רכיכה ימית בשם אפליזיה קליפורניקה. האפליזיה דומה לחשופית גדולה, וחכמה בערך כמוה. היא יצור פרימיטיבי, שמזדחל באיטיות על קרקעית האוקיינוס השקט ליד חופי קליפורניה, וצורתה לא השתנתה כמעט במאות מיליוני השנים האחרונות. קנדל סיפר לנו על מנגנוני הלמידה והזיכרון שלה, והדברים היו עוצרי נשימה.
מה כל כך מרגש ביכולות הלמידה והזיכרון של יצור שנראה כמו גוש גדול וחלקלק של ג'לי? החידוש היה שקנדל השיג פריצת דרך בפיצוח המנגנון העצבי שבו מתבצעת הלמידה באפליזיה, והחל להבין בפרטי פרטים את מנגנון הזיכרון שלה.
ישבתי מרותק, הקשבתי לו, והבנתי את מה שהבינו כל הנוכחים באולם – האיש הזה פרץ דרך אל אחד הסודות הגדולים של היקום: איך המוח האנושי, קילו ורבע של חומר אפרפר ומימי, מפיק מתוכו את הנפש שלנו, ובעצם – אותנו-עצמנו?
מאז עברו הרבה שנים. בשנת 2000, כשהיה בן 71, זכה קנדל בפרס נובל לרפואה. זה לא עצר אותו, להפך. הוא עדיין מגיע כמעט יום יום למעבדה הגדולה שלו – חד, צלול, ופעיל כתמיד. קנדל חגג בשבוע שעבר את יום הולדתו ה-90.
פרופ' קנדל שינה את החיים שלי. בגללו, בעצם, החלטתי לשלב בלימודי הרפואה שלי גם דוקטורט בחקר המוח, ובהמשך למדתי – כמוהו – פסיכיאטריה. לשמחתי הוא הפך למנטור שלי, ואף זכיתי לעבוד במשך שנה וחצי בהנחייתו, במעבדה שלו בניו יורק. בגלל קנדל השתלבתי בתור בורג קטן בקהילה של אלפי (והיום – עשרות אלפי) המדעניות והמדענים בכל העולם, שב-30 השנים האחרונות לימדו אותנו על המוח הרבה יותר ממה שלמדנו עליו באלפי השנים שקדמו להן.
סודות המוח מתחילים להתגלות. קצב הגילויים הולך וגובר, וזה עוצר נשימה ממש. המידע שנחשף הוא לא רק מרתק, אלא גם שימושי מאין כמוהו, והוא רלבנטי לחיים של כל אחד ואחת מאיתנו. הוא קשור לשאלה כיצד נצליח, כמו קנדל, להגיע לגיל 90 כשאנחנו חדים, צלולים וערניים? ומדוע לא טוב, ואפילו מסוכן, להפריד בין תינוקות קטנים לבין מי שמטפל בהם? מדוע לב שבור כואב כל כך? ומדוע, אם אנחנו כאלה חכמים, ממש נזר הבריאה (לפחות לדעתנו), אנחנו עושים כל כך הרבה שטויות בחיים שלנו? ומה שחשוב אפילו יותר – מדוע, לעזאזל, אנחנו לא יכולים להפסיק לעשות את השטויות האלה, גם כשברור לנו היטב שמה שאנחנו עושים מזיק לנו, ומסכן את חיינו, מעישון סיגריות ועד לאכילת-יתר?
זאת משימה כמעט בלתי אפשרית, ואני לא מתיימר לומר שפיצחנו אותה. רחוק מזה. אבל ישראל הקטנה היא מעצמה עולמית (גם) בחקר המוח. נמצאים אצלנו כמה וכמה מדעניות ומדענים שהם פורצי דרך בתחומם, ולכל אחד מהם יש סיפור מרתק.
את הסיפור החדש על המוח מספרים לא רק חוקרות וחוקרים, אלא גם אנשים כמו בורק'ה, איש מצחיק ונמרץ בן 92 שכל חייו הם התנדבות. בורק'ה התנדב לפלמ"ח, נלחם בקרבות הראל במלחמת העצמאות, התנדב להקים קיבוץ, ועכשיו הוא מתנדב לאמן, כל יום בשש בבוקר, קבוצה של ספורטאיות וספורטאים חובבים, בני 70 פלוס, בחוף הצוק. גם הם מגלים לנו משהו חשוב על המוח.
איך אורזים ואיך מגישים את השפע המבלבל והלא-מסודר של מחקרים, עובדות וממצאים על המוח? איך מפרידים בין ספקולציות לבין ממצאים מתוקפים, ואיך עושים מכל המיש-מש הזה סיפור קוהרנטי שעושה שכל, סיפור שיש לו התחלה, אמצע וסוף? מנהלי ערוץ הוט 8 נרתמו לאתגר הזה בהתלהבות. בשנה האחרונה ישבו כמה נשים ואנשים חכמים ושברו את הראש בשאלות האלה ממש. במאות שעות של דיונים, ראיונות, ציורי אנימציה וצילומים, הם עזרו לי להגשים חלום.
אנחנו מקווים שהסדרה הזאת, "סודות המוח", תביא לשינוי חיובי בחיים שלכם. אם תרצו, אולי אין זו אגדה. כשהדברים מגיעים למוח האנושי, כמעט הכול אפשרי. ואני יודע שזה ככה בגלל השינוי שחל בחיים שלי לפני 36 שנים, על המדרגות באולם הצפוף של בית הספר לרפואה, בגלל הרצאה אחת של מדען יהודי חכם אחד, רזה וממושקף.
office@yovell.co.il
לפנייה לכתב/ת 
