בירי לב"ש, חמאס רצה לפייס את הג'יהאד האיסלאמי
באמצעות הירי, ביקשו הנייה וסינוואר לחדש את התיאום עם הג'יהאד וכן לעמעם את הביקורת ולפיה חמאס הפך למשת"פ של ישראל. הם העריכו שישראל תבין את האיתות ותבליג - וצדקו. בפני המצרים, הנהגת חמאס מתרצת כרגיל שפעילי שטח אחראים לירי. פרשנות
בתחילה העריכו במערכת הביטחון שהיו אלה אנשי הזרוע הצבאית של הג'יהאד האיסלאמי "גדודי אל-קודס" ששיגרו הלילה (בין שישי לשבת) שתי רקטות לבאר שבע. בהא אבו אל-עטא שחוסל היה מנהיגם הנערץ והבלתי מעורער, והם רצו נקמה מדממת ולא באו על סיפוקם כשלא הצליחו לגרום להרוגים ופצועים בישראל.
ההסלמה והפסקת האש - ידיעות נוספות:
בבאר שבע לא הופתעו: "אנחנו דרום חוטף"
גורם מדיני בכיר: "לא הבטחנו שנימנע מחיסולים"
משבר בג'יהאד האיסלאמי בעקבות הפסקת האש
הג'יהאד הודיע שנצר את האש, אזעקות נשמעו בעוטף
אבל מה שגרם להם לאכזבה ולחששות גדולים יותר והביא אותם להמשיך בירי גם אחרי שמנהיג ארגונם הכריז על הפסקת האש הייתה העובדה שחמאס לא הצטרף ללחימה עם ישראל במהלך מבצע "חגורה שחורה". זו לא הייתה רק מכה מוראלית ומבצעית עבור פעילי הג'יהאד העזתים - זה היה מבחינתם סימן שגם בעתיד, חמאס לא מחויב להצטרף ללחימתם בעוד שהם מחויבים לשתף פעולה עימו בכל תנאי. במילים פשוטות – גם בעתיד חמאס יניח להם לספוג, אם זה ישרת את האינטרסים שלו, בעוד שהם יהיו מחויבים להצטרף לחמאס בכל מצב - פשוט מפני שלא תהייה להם ברירה.
התסכול והחששות של אנשי הג'יהאד באו לידי ביטוי בהפגנות נגד הנהגת חמאס בכמה ערים ברצועה, בעלבונות ברשתות החברתיות ובעיקר באירוע שבו גורשו שניים ממנהיגי חמאס מסוכת האבלים של משפחת אבו אל-עטא.
להנהגות שני האירגונים היה ברור שצריך להרגיע את הרוחות לפני שיפרצו קרבות בין פעיליהם כפי שכבר קרה בעבר. לכן התקיימה אתמול שיחת טלפון בין איסמעיל הנייה, ראש הזרוע המדינית של חמאס, לבין זיאד נחלה, מנהיג הג'יהאד האיסלאמי.
אחר כך, כנראה על פי סיכום בין נחלה להנייה, נפגשו ההנהגות של שני הארגונים ברצועה במסגרת חדר המבצעים המשותף לכל ארגוני "ההתנגדות" ברצועה. באמצעות חדר המבצעים הזה, חמאס מתאם עמדות עם הארגונים האחרים ומשיג "פשרות מבצעיות" שמאפשרות לו לשלוט ולהכתיב את מדיניות וקווי הפעולה מול מצרים ומול ישראל. הארגונים הסוררים, בעיקר הג'יהאד, יכולים להיות מרוצים מפני שגם רצונותיהם ודרישותיהם מקבלים מענה מחמאס באמצעות אותם דיונים בחמ"ל המשותף.
זה כנראה מה שקרה בליל שישי. בדיון בחדר המבצעים המשותף הסכים חמאס לשגר רקטות לעבר עיר גדולה בישראל - לא מפני שקיווה לפגוע בישראלים, אלא במטרה להפגין קבל הג'יהאד וישראל והמצרים כי עקרונית הוא מחויב עדיין לשיתוף פעולה עם הג'יהאד במסגרת ה"מוקאוומה".
זה המחיר שסינואר והנייה מוכנים לשלם תמורת חזרת אנשי הזרוע הצבאית של הג'יהאד למסגרת התיאום המבצעי העזתי. הם גם עמעמו באמצעות הירי על ישראל את העלבון שהטיחו בהם אנשי "גדודי אל-קודס" שחמאס הפך להיות משת"פ של ישראל. זה היה חשוב תודעתית ומצפונית להנייה, יחיא סינוואר, מחמוד א-זהאר וחבריהם להנהגת חמאס.
הירי של חמאס היה ארוך-טווח יחסית, אך הוגבל לשתי רקטות כדי לאותת לישראל שאין בכוונת הארגון לפתוח כעת במערכה גדולה וכי פניהם של סינוואר והנייה עדיין להסדרה הגדולה עם ישראל שבה הם מעוניינים. הם העריכו שישראל תבין את האיתות ותבליג.
הערכת מנהיגי חמאס הייתה מדויקת. אומנם ישראל לא הבליגה לחלוטין, אבל גם התגובה האווירית של צה"ל הייתה מדודה ולא היו נפגעים בנפש בקרב הפלסטינים. עם זאת, למרות שבישראל מבינים באיזו מצוקה מוראלית וציבורית נמצא חמאס, היה חשוב לצה"ל ולדרג המדיני להבהיר לחמאס שאין לו חסינות: הוא הריבון בעזה והוא ימשיך לשאת בתוצאות בכל מקרה של הפרת הרגיעה.
ישראל אותתה הלילה כי למרות שהיא עדיין מעוניינת בהסדרה, היא לא תהסס לפגוע בחמאס - וכי ההימנעות מפגיעה בארגון במהלך "חגורה שחורה" הייתה מקרה בדיד, יוצא מן הכלל שאינו מעיד על הכלל.
חמאס אמנם מעביר הודעות באמצעות המצרים כאילו פעילי השטח שלו אחראים לירי, ולא ההנהגה - אולם יש להתייחס להודעות האלו בספקנות רבה. השיטה הזו של לירות ולאחר מכן להשליך את האחריות על מזג האוויר, הברקים, קצר חשמלי או במקרה הזה פעילי השטח - מוכרת לנו זה כמה שנים.
ככה הנהגת החמאס מנסה לתרץ את הפרות הרגיעה באוזני אנשי המודיעין המצרי, שכנראה נזפו בה על אירועי הלילה. אין לייחס אמינות רבה להודעות הללו, כשם שהיה מקום לפקפק בהודעות של חמאס בפעמים קודמות - הודעות ולפיהן ברקעים הפעילו את הרקטות לעבר באר שבע.
ועדיין נשאלת השאלה: למה צה"ל לא הצליח למנוע את השיגורים ולסכל את חוליות השיגור - כפי שעשה בזמן מבצע "חגורה שחורה"? התשובה נעוצה כנראה במזג האוויר, שמאפשר לשניים-שלושה פעילי חמאס להתגנב לבורות השיגור, להטעין שני טילים - ולשגר אותם אחרי שיסתלקו מהמקום באמצעות טיימר או שלט מרחוק.
אפשר להעריך שהירי הלילה 'יסגור' את חילופי האש בסבב הנוכחי, אולם די ברור שבחמאס הבינו כבר שבישראל לא יירתעו ממבצע גדול, גם לא לפני בחירות אפשריות. הם הבינו שראש הממשלה בנימין נתניהו דווקא מרוויח פוליטית כשהוא מכה בעזתים, וכי מערכה בעזה גם נותנת לו זמן בשלטון מעבר למה שציפה, ואולי אף תאפשר לו להקים ממשלה ולזכות בחסינות משפטית.
סינוואר ומנהיגי חמאס האחרים שישבו בבתי הכלא הישראליים קוראים היטב את המפה הפוליטית בישראל, והם מבינים שצריך להתכונן היטב – ביחד - לאפשרות של מערכה גדולה בעזה בעתיד הלא רחוק. את ההבנה הזו הם הנחילו כנראה לאנשי הג'יהאד האיסלאמי המיליטנטיים בפגישה אתמול, ולכן הם קיבלו את ה"פשרה".
כרגיל, אזרחי ישראל משלמים את מחיר העימותים, כמו גם את מחיר הסכמי הפיוס הפנים-פלסטיניים.
לפנייה לכתב/ת 
