המחסור במיגון והחשש: "45 שנות השקט הולכות ומשתנות"
לאחר ירי 4 הרקטות מסוריה, שיורטו על ידי כיפת ברזל, שרטט ראש המועצה האזורית גליל עליון תמונה עגומה: "אף אחד מבתי הספר אצלנו לא ממוגן, לאלפי תושבים אין ממ"ד". ראש אמ"ן לשעבר ידלין: "זו משוואה איראנית חדשה"
בכירים לשעבר בצבא מעריכים הבוקר (ג') כי הירי מסוריה הוא שינוי משמעותי בשגרה השקטה בצפון - והתושבים באצבע הגליל מודאגים מהיעדר המיגון: אלוף במילואים גרשון הכהן, לשעבר מפקד הגיס הצפוני, אמר בריאיון לאולפן ynet: "ברמת הגולן צריכים להתכנס להבנה ש-45 שנות השקט מאז מלחמת יום הכיפורים הולכות ומשתנות". הלילה שוגרו מסוריה ארבע רקטות שיורטו על ידי כיפת ברזל, ובמקביל נשמעו פיצוצים בדמשק.
לטענת אלוף במיל' הכהן, הירי לעבר ישראל לפנות בוקר מבטא את המערכת החדשה של האיומים שעימם צריכה מדינת ישראל להתמודד: "המערכת המתהווה מייצרת מציאות חדשה שצריך להכיר בה, ויש לה משמעויות רבות גם בעניין הכוח של צה"ל. בסך הכול האיראנים הצליחו ליצור אחיזה עם נוכחות בגבולות מדינת ישראל".
לדבריו, "האיראנים לא עובדים מהיום למחר, הם פועלים בטווח ארוך מאוד והם לא יממשו את הכול השנה. יש להם כיוון, מה שהם מסמנים זה את המגמה, והמגמה הולכת ומתבססת. זה אומר שמדינת ישראל חייבת לקחת בחשבון איום של שתי זירות במקביל. זירת הצפון היא לא רק לבנון, כמו שהיה ב-2006 וב-1982, היא גם סוריה".
גם ראש אמ"ן לשעבר וראש המכון למחקרי ביטחון לאומי, אלוף במיל' עמוס ידלין, סבור שהתגובה כעת היא שינוי מצב ביחסים בין ישראל לאיראן. "ההבנה הכי מעניינת היא שהאיראנים החליטו שכל פעם שישראל תפעל הם יגיבו מיד, וזאת מעין משוואה חדשה".
הוא התייחס לדיווחים על תקיפה בסוריה סמוך לירי לעבר הגולן: "יכול להיות שהאיראנים פה הגיבו על פעולה שישראל לא לקחה עליה אחריות, אבל היא קרתה. התגובה היא יחסית לא רחבה. ארבע רקטות זה דבר שמדינת ישראל, עם מערכת ההגנה הכי טובה בעולם נגד טילים, יכולה להתמודד איתה".
"זכותו של כל תושב בצפון להיות מוגן, כמו בתל אביב"
גם בקרב האזרחים בצפון התחושה היא שהדברים השתנו. "כולם מבינים היום שהשליטה בזירות האלה היא לא של חיזבאללה ולא של הסורים - אלא של איראן. לכן קשה לחזות ולצפות לאן הדברים הולכים וחשוב להיות ערניים ודרוכים", אמר ראש המועצה האזורית הגליל העליון, גיורא זלץ.
למרות הכוננות הגבוהה והמתיחות בצפון, זלץ מצייר תמונה עגומה מבחינת מיגון התושבים ובתי הספר. "יש לנו 11 בתי ספר ו-120 בתי ילדים ואף אחד מהם, אני מדגיש, אף אחד מהם לא ממוגן. בחלקם יש מקלטים ישנים שנבנו לפני הרבה מאוד שנים, וצריך לרדת ולעלות במדרגות. מתוך 29 יישובים במועצה, אצל 22 זמן ההתרעה הוא אפס, ולכן המקלט לא רלוונטי. גם ברמה האישית, מתוך כ-8,000 בתי אב ל-3,000 אין ממ"ד או חדר ביטחון".
הוא הוסיף: "הבעיה מאוד גדולה. התוכנית למיגון הצפון נעצרה בגלל נושאים של אגו, לא שום דבר אחר. כבר שנה וחצי מאז שההחלטה אושרה, והתקציבים מונחים היכן שהוא ולא מתחילים לבצע.
"אני חושב שזכותו של כל תושב בצפון להיות מוגן, בדיוק כמו בתל אביב. בעזרת בג"ץ מוגנו כל בתי הספר ובתי הילדים בעוטף עזה במרחק של עד 7 ק"מ מהגבול. אני מקווה מאוד שבקרוב יתחילו לעשות את זה גם כאן".
שמיל גרדי מקיבוץ דן אמר כי עם הישמע האזעקה "הערתי את אשתי ושנינו הלכנו למסדרון, היכן שנמצאים מכונת הכביסה והמייבש. זה בעצם הממ"ד שלנו. המסדרון הוא המקום בתוך הבית שנחשב למקום הכי מוגן. גם הנכדים שלי בדיוק באותה סיטואציה, גם להם אין ממ"ד. בטוח שהיו פה ושם הורים שהעסק הזה גרם להם לקצת דפיקות לב, אבל בסופו של דבר הילדים הולכים למוסדות החינוך וכל אחד חוזר לשגרה שלו".
קרני פלג, תושבת דפנה שבגליל העליון, שיתפה: "התעוררנו לפנות בוקר מהאזעקה. זה היה קצת מלחיץ, הזכיר דברים מהעבר. שמענו כמה בומים עמומים וחזרנו לישון. אנחנו יודעים שיש מצב לא יציב, שקט מתוח מה שנקרא, בעקבות כל האירועים האחרונים, אבל זו השגרה שלנו".
בינתיים בגולן רגועים יותר. ראש המועצה האזורית, חיים רוקח, אמר הבוקר: "המציאות הזאת שבה יורים על צפון הארץ ובכלל על ארץ ישראל היא מציאות רבת שנים. בשש השנים האחרונות, מאז מלחמת האזרחים בסוריה, יש מדי פעם ירי לעבר הגולן, אבל אפשר להגיד שצה"ל וכוחות הביטחון מנהלים את המערכה בצורה נהדרת. אני סומך על כוחות הביטחון שלא יאפשרו מציאות של התשה אצלנו בגולן".
שי חג'ג', יו"ר מרכז המועצות האזוריות וראש המועצה האזורית מרחבים, תבע מהממשלה להשלים את המיגון החסר כיום ביישובי הדרום והצפון: "העורף נמצא בלב שדה הקרב. וככזה הוא חייב מיגון". לדבריו, "הצעתי להעניק לבעלי הבתים האלה תמריצים להקמת ממ"דים, לפטור אותם ממע"מ על רכישת הממ"ד ולהעניק להם הלוואות מדינה למימון הבנייה, הלוואות שיוחזרו למדינה לאחר מכירת הנכס או לאחר שיועבר בירושה".