"עובדים תחת אש": נהגי אוטובוס בדרום הכריזו על סכסוך עבודה
נהגי חברת "דן בדרום" הצהירו כי אם לא יימצאו פתרונות להיעדר מיגוניות מפני ירי רקטות במסופים באשקלון ובנתיבות - מחצית מהעובדים באזור ישבתו. "הפקרות לשמה. אין מיגון, אין ממ"ד, באזעקות אין לנו לאן ללכת". עיריית אשקלון: "הבקשה שלנו להצבת מיגוניות נשללה". צה"ל: "פיקוד העורף הוא הגורם המנחה"
סכסוך עבודה הוכרז היום (ד') בחברת האוטובוסים "דן בדרום" בשל היעדר מיגון מירי רקטות במסופי התחבורה הציבורית באשקלון ונתיבות. אם לא יימצא לכך פתרון, בעוד כשבועיים מתכננים העובדים באזור, המאוגדים ב"כוח לעובדים", להשבית את הפעילות "במחאה על הפקרתם בשטח לא יכולת להתגונן מפני איום הרקטות מעזה וסיכון חיי הנוסעים שעליהם הם מופקדים". מדובר בכמחצית מעובדי החברה, 500 במספרם.
אף שסבב ההסלמה האחרון הסתיים, באיגוד נהגי התחבורה חושבים קדימה ולא מתכוונים לוותר. "במהלך ימי הלחימה בשבוע שעבר, כמו גם בהסלמה הקודמת במרץ, בהתאם להחלטת פיקוד העורף קווי האוטובוסים באזור הדרום המשיכו לפעול תחת אש, וזאת מבלי שקיימים מרחבים מוגנים במסופי אוטובוסים רבים שבהם מתכנסים נהגים ונוסעים. הפקרות לשמה", כתבו במכתב למנכ"ל החברה בהודעה על סכסוך העבודה.
"אין מיגון, פניתי במייל למשרד הביטחון ולעיריית אשקלון, לא קיבלתי תשובות והם לא ממגנים", אמר שמעון פרץ, נהג דן בדרום באשקלון. "אנחנו כעובדי תחבורה ציבורית חשופים. אנחנו לא מבקשים למגן את כל אשקלון, אלא רק נקודות מרכזיות כמו בתחנת רמז. צריך כאן שתיים-שלוש מיגוניות. יש פה נהגים ומבוגרים שנוסעים".
פרץ, למוד אכזבות מהכתף הקרה שלטענתו הוא מקבל מצד הגורמים האחראים לכך, הוסיף: "אם למדינה היה איכפת מאיתנו כשיש יום קרב, היו מצמצמים את שעות האוטובוסים, ועובד שלא הגיע לעבודה היה מקבל תשלום על היום. לא כולם מגיעים מכיוון שיש להם משפחות שנמצאות בחרדה. צריך מיגון מינימלי ושיכירו בנו כנהגים באזור התקפות ומלחמות. אי אפשר להקל בזה ראש".
פרץ וחבריו טוענים כי פניותיהם למשרד התחבורה לעיריות נמשכות כבר יותר משנה. לדבריהם, משרד התחבורה הפנה אותם לראשי הרשויות, ומסר כי במקרים מסויימים הוא העביר תקציב מתאים לעירייה למיגון כמו בתחנת מסוף "רמז" באשקלון, הסמוך לשוק העירוני, שבו נוסעים רבים בעיקר בקרב האוכלוסייה המבוגרת.
המסוף, שהיה בעבר תחנה מרכזית, משמש כתחנה משנית שממנה יוצאים אוטובוסים לתחילת מסלולם. זהו גם אחד המסופים שבהם יכולים הנהגים לנוח ולהתרענן. המקום אמור לספק לציבור הרחב מחסה בזמן ירי רקטות לאשקלון, אך למעשה אין אפשרות הגיונית להתגונן, לדברי הנהגים. אף שקיים מקלט באזור הוא מרוחק, ולאוכלוסייה המבוגרת המשתמשת בתחבורה הציבורית אין אפשרות ממשית להגיע אליו. בנוסף, כדי להגיע למקלט יש לעבור כביש סואן והסיכוי לתאונת דרכים בזמן כזה הוא עצום, אומרים הנהגים, שטענו כי בימי הלחימה האחרונים כשהם רצו למקלט הם גילו שהוא נעול.
ראובן סולומון, מוועד נהגי דן בדרום אשקלון, הסביר כי "האזור הזה של "רמז" הוא מסוכן. המקלט היחיד שקיים נמצא במרחק של כ60-70 מטרים, אבל אם יש אזעקה ואנשים רצים לשם - הם רצים לכביש. אם הם לא ימותו מרקטה הם כנראה ימותו מתאונה, או ייפצעו".
בעוד שבמסוף "רמז" ישנו מרחב מוגן באזור - גם אם לא רלוונטי לנהגים ולנוסעים - במסופים אחרים כמו "שמשון", בקצה הדרומי ביותר באשקלון שנחשב לשטח פתוח, ו-"חופית" הסמוך לחוף הים, אין מרחב מוגן בטווח של קילומטר ואף יותר.
שלי ישראל, נהג דן בדרום שתחנת "שמשון" היא מקום מוצאו, ציין כי "הכל פתוח, תחת כיפת השמיים. יש אזעקה ואנחנו מתחבאים מאחורי האוטובוסים. אנחנו רוצים שישמרו על הנהגים. אנחנו נותנים שירות, עובדים בשעת לחץ, מלחמה. אזעקה או לא - אנחנו את העבודה שלנו עושים. אנחנו נהגים, אבל גם לנו יש משפחות".
בנתיבות המצב דומה, כאשר אחד המקומות הבעייתיים ביותר במבחינת המיגון הוא מסוף הרכבת. "זה לנהוג בפחד", אמר הנהג אבי מימון, "בתחנה הסופית נועלים את הרכבת ואין נכנס ואין יוצא. אנחנו חיים באי וודאות בנתיבות, צריך להציב בסך הכול שתי מיגוניות ופותרים את כל הבעיה", הוסיף.
בנוסף, בימי שגרה משמשת תחנת הרכבת הסמוכה כתחנת התרעננות לנהגים, שבה השקיע משרד התחבורה מיליוני שקלים במרחב מוגן. עם זאת, בזמן לחימה מופסקת תנועת הרכבות באזור, התחנה נסגרת, והנהגים מוצאים את עצמם שוב מופקרים.
ורד אליהו, נהג בדן דרום בנתיבות, צילם בימי ההסלמה את תחנת הרכבת הסגורה. "אין לנו לאן ללכת, אין לנו ממ"ד", סיפר והוסיף כי בזמן שנשמעה אזעקה, הוא וחבריו נשארו במקומם והתפללו לנס. יש לציין כי בעיה דומה הייתה גם בקריית גת, אך שם טיפלה העירייה בנושא.
מאיגוד נהגי התחבורה בכוח לעובדים נמסר: "התרענו בעבר על בעיה חמורה זו בפני החברה והעיריות, אך הנושא לא זכה למענה. ההתעלמות המתמשכת מביטחון העובדים היא בלתי נתפסת. מדובר בסכנת נפשות לנהגים ולנוסעים, ולכן נאלצנו להכריז על סכסוך עבודה. אנו מקווים כי כעת תפעל החברה לקידום מהיר של פתרונות הבטיחות, לפני שייגבה מחיר דמים".
מנכ"ל דן בדרום, טל כהן, ציין כי החברה הזמינה עבור העובדים מיגוניות אשר צפויות להגיע לעיר בשבוע הבא לעיר. הוא הוסיף כי אף שהוא לא אחראי לכך, "אלה עובדים שלי". אתי שמחה, עובדת ופעילה בהסתדרות הלאומית בחברה, גם בישרה שההסתדרות רכשה עבור דן בדרום מיגונית נוספת שתגיע בשבוע הבא. עדיין לא ידוע מי יזכה במיגונית ואיפה היא תוצב.
מעיריית אשקלון נמסר בתגובה כי "סוגיית פערי המיגון באשקלון ידועה וראש העיר, תומר גלאם, פועל בכל הכלים העומדים לרשותו ומול כל הגורמים הרלוונטיים בממשלה על מנת לקדם את הנושא. לאחרונה פוזרו כ-40 מיגוניות בשכונות הוותיקות בעיר כדי לתת מענה לתושבים חסרי המיגון המתגוררים בהן.
"בקשותיהן של חברות עסקיות למיגון לגיטימית וצודקת, אולם יש להפנותה לגורם האחראי ולא לעירייה שבעצמה נמצאת בצד המבקש. חברות וארגונים המסוגלים לממן רכישה עצמאית של מיגוניות ייתקלו באוזן קשבת מצד העירייה בנושא אישור להצבה אל מול צורך ובנקודות המאפשרות זאת. בנוגע למסוף "רמז" והתקציב ממשרד התחבורה, הדבר נמצא כרגע בתכנון מבנה לאחר תכנון התנועה". בעירייה הוסיפו כי הבקשה שלהם להצבת מיגוניות נוספות במסופים "חופים" ו"שמשון" נשללה.
בעיריית נתיבות מסרו כי "כל נושא המיגון הוא באחריות המדינה. לצערנו, נתיבות איננה נכללת בהגדרה של עוטף עזה ולכן המדינה באמצעות פיקוד העורף לא מאשרת מיגון בתחנות אוטובוס. בתחנה המרכזית (מתחם הרכבת) יש פתרונות מיגון. לגבי תחנות אוטובוס - יש מקומות שסמוך להם או במבני מגורים סמוכים פרוסות מיגוניות, ונשמח לקבל מחברת דן בדרום מפת פריסה של תחנות האוטובוס ונדאג לסייע בפתרון בעיית המיגון במקומות שבהם זה ניתן ביחס למצב הקיים".
עוד ציינו בעירייה כי לא התקבל כל תקציב למיגון תחנות אוטובוס. "מדובר בחברה פרטית שאמורה לדאוג לשלום וביטחון הנהגים שלה, בדיוק כמו כל חברה אחרת במשק".
מדובר צה"ל נמסר: "פיקוד העורף הוא הגוף המנחה הארצי בתחום המיגון, הפועל מתוקף חוק התגוננות אזרחית. תפקידו מתוקף החוק הוא הנחיית התקנות לבניית מיגון תקני ותיקופן, פיקוח אחר הרשויות המקומיות בנוגע לאחזקת המקלטים וכשירותם, ביצוע פרויקטי מיגון בהינתן תקציב ובהתאם להחלטות ממשלה. האחריות לבניית מיגון תקני, בין אם פרטי ובין אם ציבורי, מוטלת על בעל המבנה, רשויות והמשרד הממשלתי הרלוונטי".
לפנייה לכתב/ת 
