ארבע שנים בדרך לכתב האישום: כך התגלגלו תיקי נתניהו
הבדיקה שעליה הכריז מנדלבליט והאישור לפתוח בחקירה, דריסת הרגל של רשות ניירות ערך, ההחלטה של ראש הסגל ארי הרו לחתום על הסכם עד מדינה וההתפתחות הדרמטית בפרשת "בזק-וואלה" שסיבכה את נתניהו. כך חיברה מערכת האכיפה את כל הקצוות בדרך לאישום נגד ראש הממשלה
החלטת היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט להגיש נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו כתב אישום התקבלה לאחר הליך ארוך של בדיקה, חקירה פלילית, בחינה בפרקליטות ושימוע ארוך. בתום ההליך קבע מנדלבליט כי נתניהו יואשם בשוחד, במרמה והפרת אמונים בתיק 4000 (פרשת בזק-וואלה) ובגין מרמה והפרת אמונים בתיק 1000 (פרשת המתנות) ובתיק 2000 (שיחות נתניהו-מוזס). כך התגלגלו תיקי נתניהו:
פרשת 4000 התגלגלה מאוקטובר 2015, אז פרסם כתב עיתון הארץ גידי וייץ תחקיר שכלל עדויות ולפיהן עובדי אתר וואלה קיבלו הנחיות מההנהלה להיטיב את הסיקור עם ראש הממשלה נתניהו ורעייתו שרה. בעל השליטה באתר היה שאול אלוביץ', חבר אישי של משפחת נתניהו.
מהתחקיר עלה כי במקרים רבים ניתנה הנחיה לרכך פרסומים ביקורתיים כלפי נתניהו, ובמקרים אחרים לשלב באתר כתבות ותמונות שיחמיאו לבני הזוג. לפי התחקיר, התנהלות זו נמשכה ביתר שאת לאחר שנתניהו קיבל לידיו את תיק התקשורת. עם כניסתו למשרד התקשורת, החל נתניהו לנקוט מדיניות שהיטיבה עם חברת בזק, שהייתה אז בשליטת אלוביץ'.
ביולי 2016 הודיע מנדלבליט רשמית כי מתקיימת בדיקה בנושא ראש הממשלה נתניהו. בהודעת משרד המשפטים נאמר אז: "נבקש להודיע כי בעקבות מידע שהתקבל בעניינים הנוגעים בין היתר לראש הממשלה, ושהוצג בפני היועץ המשפטי לממשלה על ידי אגף החקירות והמודיעין של המשטרה, קיים היועץ מספר דיונים בהשתתפות פרקליט המדינה, גורמים בכירים נוספים במשרד המשפטים ואגף החקירות והמודיעין במשטרה. בסיומם, החליט היועץ להורות על קיום בדיקה בנושא. יודגש כי המדובר בבדיקה וכי לא נפתחה חקירה פלילית בעניינו של ראש הממשלה".
בצמבר 2016 אישר היועץ המשפטי לממשלה לפתוח בחקירה פלילית בחומרים הקשורים לשתי פרשיות. בכך נתן מנדלבליט אישור לאגף החקירות במשטרה לחקור את נתניהו תחת אזהרה.
ואכן, בשניים בינואר 2017 נחקר ראש הממשלה בפעם הראשונה באזהרה כחשוד. החקירה במעון ברחוב בלפור בירושלים ארכה כשלוש שעות. בסופה נמסר מהמשטרה כי "יחידה ארצית של משטרת ישראל חקרה באזהרה את ראש ממשלת ישראל, מר בנימין נתניהו, בחשד לקבלת טובות הנאה לכאורה". מאז נחקר נתניהו עוד פעמים רבות.
רשות ניירות ערך, שבדרך כלל לא נמצאת בכותרות, ניצלה ביוני 2017 את סמכותה לבצע חקירות פליליות: נפתחה חקירה שנוגעת לבזק, אך נתניהו לא היה אז חשוד בפרשה.
ב-4 באוגוסט 2017 פורסם כי ארי הרו, ראש הסגל של ראש הממשלה שהסתבך בפרשה פלילית, חתם בעקבותיה על הסכם עד מדינה בפרשות נתניהו. הרו היה המקורב הראשון של נתניהו שחתם על הסכם עד מדינה. בטלפון שלו נמצאו הקלטות שיחות נתניהו עם מו"ל "ידיעות אחרונות" ארנון (נוני) מוזס. אותן הקלטות הגיעו לידי חוקרי המשטרה. לפני שנתיים המליצה המשטרה להעמיד את הרו לדין בגין שוחד בפרשה אחרת שבה הסתבך. כאמור, בעקבות אותה הסתבכות הגיעה המשטרה להקלטות שלו, והרו חתם על הסכם עד מדינה.
ב-6 בנובמבר 2017 הודיעה רשות ניירות ערך כי היא מסיימת את חקירת פרשת בזק, והמליצה להעמיד לדין בכירים ובכללם את בעל השליטה דאז בחברה אלוביץ' ואת מנכ"ל משרד התקשורת שלמה (מומו) פילבר. גם אז נתניהו עדיין לא היה חשוד בפרשה.
ב-13 בפברואר 2018, הודיעה המשטרה על סיום חקירת תיקי 1000 ו-2000 והמליצה להעמיד את נתניהו לדין בשתי הפרשות בגין עבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים. זמן קצר אחר כך הועברו החומרים לבחינת פרקליטות המדינה. במקביל המליצה המשטרה להעמיד אז לדין גם את המיליארדר ארנון מילצ'ן בגין מתן שוחד ואת מוזס בגין הצעת שוחד.
באותו חודש, פברואר 2018, חלה התפתחות דרמטית בתיק 4000 - חקירת תיק בזק המשודרגת: לאחר סיום החקירה ברשות ניירות ערך ללא המלצה נגד נתניהו, נכנסת המשטרה לתיק בהוראת היועץ המשפטי לממשלה, ומצליחה להביא להתפתחויות שמסבכות את נתניהו.
ב-18 בפברואר 2018 התפוצצה ברעש גדול חקירת התיק: באותו היום נערכים מעצרים והחקירה הופכת לגלויה. פילבר, אלוביץ', יועץ התקשורת לשעבר של בני הזוג נתניהו ניר חפץ ובכירים נוספים נעצרים.
ב-21 בפברואר 2018 חותם פילבר, מקורבו של ראש הממשלה, על הסכם עד מדינה. החתימה נעשתה לאחר שהומלץ כאמור להעמידו לדין בתיק בזק.
בשניים במרץ 2018 נחקר ראש הממשלה נתניהו בפעם הראשונה באזהרה בתיק 4000.
בחמישה במרץ נחתם הסכם עד מדינה שלישי. הפעם עם חפץ, שבהמשך יספק הקלטות וראיות רבות למשטרה.
בשניים בדצמבר 2018 הודיעה המשטרה על סיום החקירה בתיק 4000 והמליצה להעמיד לדין את נתניהו, רעייתו ואת בני הזוג אלוביץ' בגין עבירות שוחד. בהמשך הועברו תיקי החקירה לפרקליטות.
התיק נבחן במשך חודשים בפרקליטות מיסוי וכלכלה תל אביב, בראשות הפרקליטה ליאת בן ארי, ובסופו עבר לבחינת פרקליט המדינה שי ניצן. לאחר מכן סברו השניים בחוות הדעת שלהם כי יש להעמיד לדין את ראש הממשלה בשלושת התיקים בגין שוחד. המלצתם, שאינה מחייבת, עברה לבחינת היועץ המשפטי לממשלה.
בפברואר 2019 הודיע היועץ המשפטי לממשלה כי הוא שוקל להעמיד לדין את נתניהו בכפוף לשימוע בשוחד, במרמה והפרת אמונים בתיק 4000 ובמרמה והפרת אמונים בתיקים 1000 ו-2000. כתב החשדות הועבר לפרקליטיו של נתניהו. במקביל הודיע אז מנדלבליט על סגירת התיקים נגד שרה נתניהו, בנה יאיר, איש העסקים מילצ'ן וח"כ לשעבר איתן כבל.
בין שניים לשישה באוקטובר 2019 נערך שימוע לראש הממשלה במשרד המשפטים. במשך ארבעה ימים השמיעו פרקליטיו של נתניהו את טיעוניהם. בדיעבד התברר כי הניסיון לרכך או לבטל את כתב האישום לא צלח.
אמש, 21 בנובמבר 2019, הודיע היועץ המשפטי לממשלה: ראש הממשלה נתניהו יואשם בשוחד, במרמה והפרת אמונים בתיק 4000 ובמרמה והפרת אמונים בתיקים 1000 ו-2000. בני הזוג אלוביץ' יואשמו בשוחד בתיק 4000 ומוזס יואשם בהצעת שוחד בתיק 2000.
לפנייה לכתב/ת 
