מנכ"לית ועדת הבחירות: "אי אפשר לקיים בחירות תוך 45 יום"
בוועדת הבחירות המרכזית השוו את הצעת החוק של מיקי זוהר ל"יציאה למלחמה ללא צבא", והגדירו את היוזמה לביטול יום השבתון "שטותית". גורמים בוועדה: "איפה הוא רוצה שנעשה את הבחירות אם מערכת החינוך תעבוד? שנפתח דוכן?". זוהר: "תגובת המנכ"לית הזויה, סיום המשבר הפוליטי גדול יותר מחוסר הרצון שלה להתאמץ"
בוועדת הבחירות המרכזית זועמים על הצעת החוק שהגיש הבוקר (שלישי) יו"ר סיעת הליכוד, ח"כ מיקי זוהר, לקיצור תקופת מערכת הבחירות מ-90 ימים ל-45 יום.
מנכ"לית ועדת הבחירות המרכזית, עו"ד אורלי עדס, אמרה כי "בכנסת יודעים מצוין שזה בלתי אפשרי נוכח מורכבות הליכי הבחירות". עדס הוסיפה כי "הוועדה תבצע כתמיד את תפקידה על הצד הטוב ביותר, בהתאם להחלטות הכנסת. יחד עם זאת, על הכנסת להתייחס לכלל ההיבטים החוקיים העולים מדיני הבחירות לכנסת, ההיבטים הארגוניים-ביצועיים המורכבים הכרוכים בביצוע וקיום בחירות תקינות והקשיים הנובעים מביצוע מערכת בחירות שלישית בסמיכות זמנים במהלך השנה האחרונה, ובהתאם - לקבוע בחירות בלוח זמנים ריאלי ובר-ביצוע".
גורמים מקצועיים בוועדה השוו זאת ל"יציאה למלחמה ללא צבא". הגורמים הוסיפו: "זה לוח זמנים לא ריאלי. גם ככה אנחנו על הקשקש, כי מדובר ב-90 יום ברוטו ורק 65 מהם הם ימי עבודה. אי אפשר לקצר לפחות מזה".
בוועדה נימקו: "כשמגישים רשימות, למשל – אנחנו צריכים לבדוק שם-שם, בין 10,000 ל-15 אלף מועמדים. רק בזכות זה עלינו למשל על הבעייתיות עם טל רוסו ופנחס עידן בבחירות לכנסת ה-21. זה לוקח זמן. צריך גם זמן לדון בפסילות, לתת זמן להגשת ערעורים, לדיוני הערעורים בבית המשפט על פסילות של מפלגות ושל מועמדים. הוועדה תעשה כל מה שהכנסת תחליט, אבל צריך להיות ריאליים".
הגורמים מתחו גם ביקורת על היוזמה של זוהר לביטול יום השבתון הניתן במערכות בחירות והגדירו אותה "שטותית". "איפה הוא רוצה שנעשה את הבחירות אם מערכת החינוך תעבוד? שנפתח דוכן?", שאלו.
חבר הכנסת מיקי זוהר הגיב בחריפות נגד דבריה של עדס ואמר כי "תגובתה של מנכל"ית ועדת הבחירות הזויה. ממתי עניינים פוליטיים אמורים להיות מנת חלקה? הייתכן שרמת המוכנות שלה תקבע אם נוכל לחסוך לציבור כ-4 מיליארד שקלים? אין ספק שיש לוועדת הבחירות את היכולת לבצע את הבחירות כפי שהצעתי, גם אם יידרשו מאמצים גדולים מצידם וגם אם יידרש כוח אדם גדול יותר.
"דבר אחד ברור", הוסיף זוהר, "טובת המשק הישראלי וסיום המשבר הפוליטי במדינה הרבה יותר גדולים מחוסר הרצון של מנכל"ית להתאמץ".
במסמך רשמי של הוועדה בהתייחסות להצעה נכתב כי "לוחות הזמנים לביצוע בחירות קבועים בהתאם לשני אילוצים מרכזיים – לוח זמנים סטטוטורי ולוח זמנים מנהלי-ביצועי. לוחות זמנים אלו הם מקבילים ומזינים אחד את השני, כאשר חלק ניכר מן הפעולות בלוחות הזמנים חייבות להיעשות אחת אחר השנייה, שכן הן תלויות בביצוע הפעילויות הקודמות".
במסמך נכתב כי "חשוב לציין ולזכור שלוח הזמנים הסטטוטורי לא השתנה באופן מהותי, מאז חקיקת חוק הבחירות לכנסת בשנת 1969, כאשר היו רק 3,395 קלפיות (לעומת כ-11 אלף כיום), 1,758,000 בוחרים (לעומת כ-6,400,000 כיום), וסדרי העבודה, תהליכי העבודה והאתגרים שעמם התמודדה הוועדה היו שונים לחלוטין.
"כמעט בכל אחת ממערכות הבחירות, נתנה הכנסת יותר מ-100 ימים להכנות הנדרשות לבחירות. כך למשל, בבחירות הקודמות, פוזרה הכנסת 114 ימים לפני יום הבחירות, ועדיין לוח הזמנים היה דוחק מאוד וגבולי לביצוע. כבר עתה יצוין כי מתוך 90 הימים יעמדו לרשות הוועדה רק 65-64 ימי עבודה".
לסיכום נכתב כי "בימי עבודה אלה מתבצעת עבודה מהותית רבה – ביצועית, לוגיסטית ומשפטית – שלא ניתן בשום דרך לקצרה, נוכח הוראות דיני הבחירות ולוח הזמנים לביצוען, ולנוכח הפעולות השונות, הליכי העבודה הרבים והמורכבים והאתגרים הצפויים.
"יוזכר כי בבחירות לכנסת ה-22 פרסה הוועדה לראשונה יותר מ-3,000 מפקחי טוהר הבחירות בקלפיות השונות במבצע מורכב. לאחר שיו"ר ועדת הבחירות המרכזית יידרש לסוגיה זו, ויכריע בדבר היקף הפריסה של המפקחים – תידרש הוועדה לגייס, להכשיר ולהשים את המפקחים ולשכור חברה לביצוע הפעולות הנדרשות ביום הבחירות".
לפנייה לכתב/ת 
