מחדל ההדחקה של ה-HIV

מהפכת הטיפול בנגיף ובמחלה היא אחת הדרמטיות שהתרחשו בעולם הרפואה, אבל התועלת בה מוגבלת אם לא יורחב מעגל הנבדקים והמטופלים

שרית רוזנבלוםפורסם: 01.12.19 , 12:09

(צילום: Shutterstock)

יום האיידס הבינלאומי שמצוין היום (א') הוא הזדמנות לזכור ולהזכיר את המחלה שהמדינה נוטה להדחיק ולשכוח. ההדחקה הזו עולה לנו ביוקר: כשליש מהנשאים בישראל מאובחנים בשלב מאוחר, כשמערכת החיסון שלהם כבר נפגעה. בעידן שבו כדור אחד בלבד ביום מחסל את הנגיף בדם תוך כמה שבועות ומונע את הנזק למערכת החיסון – אסור שמחדל כזה יתרחש.

לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות ב-ynet

חלק גדול מהנשאים החדשים בישראל משתייכים לאוכלוסיות שאינן מוגדרות בסיכון. מנתוני משרד הבריאות עולה כי קבוצת הנדבקים הגדולה ביותר כיום (32%) היא הטרוסקסואלים. גם מספרן של הנשאיות החדשות עלה מ-111 ב-2017 ל-144 ב-2018. בין הנדבקים יש גם ערבים וחרדים. רובם לא נבדקים כי איש לא טורח להסביר להם שהם בסכנה.

על פי הערכות זהירות, כ-1,000 נשאים בישראל אינם מודעים לכך שנדבקו. אבחון מוקדם הוא קריטי על מנת למנוע התקדמות ממצב של נשאות למחלה מסכנת חיים, חיוני כדי לאתר ולטפל במחלות נלוות העלולות להתפתח, ובהן טרשת עורקים, מחלות כליה, כבד ומוח, ולא פחות חשוב – נועד לקטוע את שרשרת ההדבקה. נשא מאובחן ומטופל אינו מידבק. למרות זאת, המדינה לא נוקפת אצבע כדי לשכנע את מי שקיימו או מקיימים יחסי מין לא מוגנים –רובנו – שכדאי להם להיבדק.

נגיף ה-HIV, הגורם לאיידס, עובר, בין השאר, מאם לעוברה במהלך ההיריון או הלידה. ללא טיפול, הסיכון של אם נשאית ללידת תינוק נשא הוא כ-30%, אולם טיפול תרופתי במהלך ההיריון מבטל זאת. בשנים האחרונות לא הייתה בעולם אף לידה של תינוק נשא לאם נשאית שטופלה, ולכן ברבות ממדינות המערב ממליצים לבצע בדיקת HIV לכל אישה בשלב מוקדם של ההיריון.

גם בישראל קבעו מומחי האיידס לפני שנים כי יש להציע לכל אישה הרה לעבור בדיקה כזו במסגרת בדיקות המעקב השגרתיות, אולם משרד הבריאות קבר את ההמלצה הזו, בטענה שאין הצדקה מקצועית לביצועה. זאת אף ש-250 תינוקות בישראל נדבקו מאימהותיהם מאז תחילת המגפה, ובהם שישה רק השנה.

חוסר העניין של המשרד לעסוק באיידס ובכלל במחלות מין, שמספר הנדבקים בהן בשנים האחרונות זינק, משפיע גם על היחס של הממסד הרפואי לנשאים. למרות המהפך התרופתי הדרמטי בטיפול בנגיף, שמאפשר לנשאים המטופלים לחיות חיים ארוכים, לקיים יחסי מין ללא סכנת הדבקה וללדת ילדים בריאים, הם נתקלים עדיין בקשיים לקבל טיפולים בסיסיים, ובהם טיפולים כירורגיים וטיפולי שיניים, וחברות הביטוח מקשות עליהם לבטח את עצמם.

הפער בין הקונצנזוס המקצועי העולמי לגבי מצבם הבריאותי של הנשאים המטופלים לבין היחס אליהם בפועל אחראי לכך שחלק גדול מהם סובלים מבדידות, מדיכאון וממחשבות אובדניות. גם העומס שבו פועלות מרפאות האיידס, שאחראיות על טיפול מורכב במספר גדל והולך של נשאים בכמות מוגבלת ביותר של כוח אדם רפואי, סיעודי ופסיכוסוציאלי, מסוכן: חלק מהמטופלים מוותרים על הביקורות הנדרשות, ועלולים לחלות.

מהפכת הטיפול ב-HIV היא אחת הדרמטיות והמסעירות שהתרחשו בשנים האחרונות בעולם הרפואה. אבל התועלת בה מוגבלת ביותר אם לא נרחיב מיד את מעגל הנבדקים והמטופלים ונשפר את הטיפול והיחס למי שכבר נדבקו בה.