ההגדרה של משרד החינוך לחופשת סיגד: "חג מלאום שונה"
מורים שביקשו לאחרונה לצאת ליום חופש בחג הסיגד כפי שהחוק מתיר להם, הופתעו לגלות כי במשרד החינוך מסווגים את ההיעדרות בדומה למורים שמלמדים בבתי ספר שבהם הדת השולטת אינה שלהם. חלקם אף סורבו לקבל שכר על אותו יום. ח"כ תמנו-שטה פנתה לרפי פרץ: "מקומם ושערורייתי"
מורים ועובדי הוראה יוצאי אתיופיה שביקשו לאחרונה יום חופש לקראת חג הסיגד נענו כי משרד החינוך מכליל את החג ברשימת מועדים המוגדרים כ"פגרת חג למורה מלאום שונה".
בטבלת האסמכתאות לדיווחי היעדרות של מורים בבתי ספר מצוינים סוגי האסמכתאות הניתנות למורים לקחת ימי חופש במהלך עבודתם. הטבלה מפרטת את סוגי החופשות השונים שהמורים יכולים לבקש, בין השאר עקב נישואין, אבל, בחינה, השתלמות, הצהרת מחלה ועוד. הקטגוריה שבה הוכלל הסיגד, נוגעת למורים המלמדים בבתי ספר שבהם הדת הדומיננטית אינה שלהם, כגון למורים נוצרים או מוסלמים שמלמדים בבתי ספר יהודיים ונוהגים לצאת לחופשות במועדי החג שלהם, ולהיפך.
אסתר מהרט-פרידמן, מחנכת מירושלים, הגישה את בקשתה לחופש דרך הפורטל של עובדי ההוראה. "הגשתי שאילתה וביקשתי לצאת לחופש לפי חוק חג הסיגד, ולקחת את זה כיום בחירה. שלושה שבועות לפני החג שוחחתי עם מורים אחרים יוצאי אתיופיה בקבוצת וואטסאפ. התייעצנו בינינו איך לדווח על יום החופש כי הדבר, באופן אבסורדי, לא מוסדר במשרד החינוך.
החוק מתיר לכל עובד הוראה שמעוניין לקחת יום חופש בחג הסיגד הוא "יום בחירה", כך שיש אפשרות להיעדר מהעבודה ולקבל על כך שכר. "המעסיק חייב לשלם לעובד בעד ימי החופשה דמי חופשה בסכום השווה לשכרו הרגיל", מצוין בחוק. מועדים נוספים הכלולים בחוק: חג המולד, ערב ראש השנה ההיג'רית, חג הקורבן, יום הזכרון לעדה הצ'רקסית וכאמור, חג הסיגד.
בתשובה שקיבלה מהרט פרידמן מצד המשרד נכתב כי בבדיקה מול מטה המשרד לא נמצא אישור להיעדרות בשכר. "בכל שנה, ולכל אחד, נותנים תשובה אחרת", אמרה מהרט-פרידמן.
"לי, למשל, סירבו לדווח על הסיגד כיום חופשה למרות שכתבתי בצורה מפורשת שעבורי זה יום בחירה כמו לכל עובדי המגזר הציבורי. הם לא הסכימו לקבל את זה במקרה שלי ורשמו לי שאין אפשרות להיעדר ביום הזה. אחרים קיבלו תשובות עוד יותר הזויות, כמו לדווח על זה כיום מחלה או כיום פגרה למורה מלאום שונה".
מהרט-פרידמן הגיבה בזעם לתשובות שקיבלו מורים מהמשרד. "זה הזוי ומקומם לחלוטין שדווקא משרד החינוך, שמחנך להיכרות עם יהודי אתיופיה ושמציינים את הסיגד בהמון מוסדות חינוך, מגדיר את חג הסיגד כחג מלאום שונה. זה פשוט לא נתפס. ההגדרה הזו בעיניי היא לא הגיונית. המשרד צריך לתת מענה הולם לכל עובדי ההוראה ולא כל שנה להמציא לנו תשובות. צריך להסדיר את הנושא הזה ביחס לחג הסיגד".
בימים האחרונים קיבלה גם ח"כ פנינה תמנו-שטה (כחול לבן) פניות מצד אנשי חינוך יוצאי אתיופיה בעניין. בעקבות הפניות, שיגרה הבוקר חברת הכנסת פנייה בעניין לשר החינוך רפי פרץ.
"נדהמתי לגלות כי בחלק מהמקרים נמסר לאנשי חינוך שפנו למרכז המידע הארצי של משרד החינוך כי בכדי שיוכלו לקחת חופש ביום החג, עליהם להצהיר על החופשה על פי קוד פיצול 1050, חג לאום שונה", כתבה תמנו-שטה. "הייתכן שיש מי במערכת או נוהל הרואה ביהודי אתיופיה ובחג כלקוחים מדת או לאום אחר? במידה ונכון הדבר, הרי שאין מקומם ושערורייתי מזה".
חברת הכנסת הוסיפה כי "מדובר בקטלוג חמור ביותר שמצריך את התערבותך המיידית כדי לתקן את העיוות שבעיני זה לא פחות מהטלת ספק ביהדות אתיופיה וכפועל יוצא פגיעה ברגשות הציבור באופן בוטה. "כמו כן אוסיף ואזכיר כי על פי חוק חג הסיגד, החג הוא יום בחירה לכל אזרח ישראלי ולא רק ליוצאי אתיופיה. מכובדי, יש צורך בחידוד ורענון החוק בפני כל המוסדות והמערכות חינוך השונות כדי למנוע מקרים דומים בעתיד".
ממשרד החינוך לא התקבלה תגובה עד כה.
לפנייה לכתב/ת 
