צועדים על הפסים ברכבת הקלה: "צריך גדרות - ולהיזהר"
הרכבת גבתה הרוגה ראשונה בשמונה שנות פעילותה, וחלק מהנוסעים חוששים: "זה מפחיד". עם זאת, אחרים רגועים: "הרכבת בטיחותית, רק האנשים צריכים להיזהר"
שמונה שנים אחרי שהחלה לפעול בירושלים, הרכבת הקלה גבתה לראשונה את חייה של נוסעת בתאונה מחרידה. מותה של תמר פניגשטיין בת ה-19 הוא היוצא מן הכלל שמעיד על הכלל, והוא שהרכבת הקלה היא אמצעי תחבורה בטוח בהרבה מהמכוניות הפרטיות. אך למרות זאת, ובאופן בלתי נמנע, חלק מהנוסעים מוזעזעים מהמקרה. "אותי זה מפחיד", אמרה אתמול (רביעי) יפה, "שמעתי שמישהי נלכדה. לדעתי זה בגלל שאין רווח בין המדרכה לאנשים ולרכבת".
הפעלתה של הרכבת הקלה ב-2011 הייתה אתגר חדש לתושבי הבירה. רחוב יפו הסואן נסגר לתנועת כלי רכב, והפך למדרחוב יפה שלאורכו נוסעת רק הרכבת הקלה. תחילה היו מי שחששו כי נסיעת הרכבת ללא הפרדה מהולכי הרגל תוביל לעשרות הרוגים מדי שנה, אך הירושלמים התרגלו מהר לאמצעי התחבורה החדש ואף הופתעו לטובה.
אמנם הרכבת הייתה מעורבת בתאונות, אך מנתוני עמותת אור ירוק המבוססים על נתוני הלמ"ס עולה, כי בסך הכל אירעו על הפסים 55 תאונות דרכים. בסך הכל נפגעו בהן 83 בני אדם - 13 מהם באורח קשה.
בניגוד ליפה, ממן ארמונד, ירושלמי בשנות ה-80 לחייו שצעד עם מקל לאורך המסילה, אמר כי הוא לא חושש. "אני לא מפחד ממש. אם זה צמוד בוודאי, אבל אני תמיד מתרחק", הוא אומר, "הרכבת בטיחותית, רק האנשים צריכים להיזהר".
גם בני הזוג פנינה ומיכאל מרגישים בטוחים. "אני לא פוחדת מהרכבת, אני חושבת שהם בסדר גמור. אנחנו כבני אדם פשוט צריכים להיזהר", אומרת פנינה. עם זאת היא סבורה כי יש להציב חציצה בין הרכב להולכי הרגל. "שצריך לעשות גדרות או מעקה או משהו כזה. אין ברירה, זה פרוץ, אנשים עוברים ושבים, לא אכפת להם אם הרכבת עוברת או לא עוברת. אסור שדבר כזה יקרה".
מיכאל מצביע מנגד על בעיה אחרת שמסכנת את הולכי הרגל - האופניים החשמליים. "זה מסוכן מאוד, זה מפריע לתנועה, לאנשים וגם לרכבת. לא יודע איך למשטרה לא אכפת". עם זאת, בעבר קיבלו רוכבי אופניים דו"חות על נסיעה לאורך המסילה.
גם גילי, הולך רגל שצועד עם אוזניות, מודאג יותר מסכנות אחרות. "אני מפחד שמחבל ידקור אותי", הוא אומר בחצי צחוק. "אני ערני ולא מפחד, אני מפוקס".
תמר פניגשטיין הובאה היום למנוחות בבית העלמין ירקון שליד עיר מגוריה. היא נלכדה תחת קרונות הרכבת הקלה סמוך לתחנה המרכזית בירושלים אחרי ששבה עם חברותיה מבילוי בקולנוע. אחיה ספד לה: "תמיד שמחת. חייכת. אוהבת את האדם באשר אדם. תמיד מסביבך חברות, אנשים, חברה. אף פעם לא היית לבד, גם ברגעים האחרונים שלך היית עם החברות".
לפנייה לכתב/ת 
