אי המתים של ניו יורק ייפתח אחרי 150 שנה
משנת 1869 נטמנו באי הארט מיליון אלמונים, עניים, תינוקות שמתו בלידה וגם חולי איידס. אסירים חפרו את הקברים, שמסומנים רק במספר. שירות בתי הסוהר מנהל את האי, ומטיל הגבלות קשות על ביקורים. בקרוב תעבור השליטה לעירייה, והמקום יהפוך לנגיש בהרבה, "כמו כל בית קברות אחר"
באי הארט בניו יורק קבורים יותר ממיליון בני אדם. הם נטמנו בקברים ללא שמות, שאותם חפרו אסירים. במשך 150 שנה נשלחו לאי גופות לא מזוהות, גופות של עניים, תינוקות שמתו בלידה וגם קורבנות איידס. האי הארט, שקיבל את הכינוי "אי המתים", הפך לאחד מבתי הקברות הציבוריים הגדולים באמריקה.
עוד סיפורים מהעולם בעמוד הפייסבוק של דסק החוץ
כבר יותר ממאה שנה שמי שאחראי על האי הוא שירות בתי הסוהר, שהטיל הגבלות קשות על הגישה אליו. רק פעמיים בחודש נפתח האי למבקרים – קרוביהם של מי שנטמנו באי. רק פעמיים בשנה רשאים עיתונאים להיכנס לאי, לסיור בליווי קצינים משירות בתי הסוהר.
"אני לא רוצה שמישהו יגיד לי מתי אני יכולה לבקר את הקבר של התינוקת שלי. אני רוצה לבקר מתי שמתחשק לי", אומרת איליין ג'וזף בת ה-65. התינוקת שלה, טומיקה, הייתה פגה ומתה בינואר 1978, ימים ספורים אחרי הלידה. ג'וזף לא קיבלה אישור לבקר אותה ב"אי המתים" עד 2014.
בקרוב יהפוך "אי המתים" לנגיש יותר וג'וזף, שעבדה כאחות ויצאה לפנסיה, תוכל לבקר באי לעיתים תכופות. ראש העיר ניו יורק, ביל דה בלאזיו, חתם אתמול על חוק בתום קמפיין ארוך שקורא לכבד את המתים ובני משפחותיהם, ולהעברת הסמכויות באי לידי העירייה.
"שטח בית סוהר, שמרו מרחק", נכתב על השלט בכניסה לבית הקברות הגדול. האי הארט, שנמצא בשפך המערבי של מצר לונד איילנד, הפך לבית קברות המוני ב-1869. באותה שנה רכשה העירייה את השטח מבעל קרקעות כדי לקבור שם את המתים האלמונים והעניים. מאז הקבורה באי לא נפסקה. מדי שנה, גם בימינו, נקברים באי 1,200 איש – חלקם גופות לא מזוהות. למשפחות אין אישור לבנות מצבות, ומעל הקבר יש מספרים במקום שמות.
אסירים מרייקרס איילנד, האי הסמוך שבו נמצא כלא ידוע לשמצה, מקבלים דולר לשעה תמורת קבורת המתים – שחצי מהם ילדים קטנים. באתר נפרד קבורים חולי איידס, שמתו בשנות השמונים. הם נטמנו באתר בגלל שהקשר עם משפחותיהם נותק, או אחרי שבתי קברות פרטיים סירבו לקבור אותם מחשש (לא מבוסס) להידבק.
ג'סטין וון בוג'דוס, כומר בבית סוהר, הדריך עיתונאים בסיור באי בסוף אוקטובר. הוא מספר שלא רק אמריקאים קבורים באי הארט. בין השאר נקברו אזרחים סינים, ניגרים ונפאלים. "האי הארט מייצג את הגיוון של העיר ניו יורק, ולכן באמת צריך להתייחס לאדמה כקדושה", הוא מסביר. מדי שנה מוציאים באי בין 40 ל-50 גופות מהקבר, כשקרובי המשפחה מחליטים לקבור אותם בבית עלמין פרטי.
לאי המתים היו בעבר שלל שימושים אחרים: בתקופת מלחמת האזרחים הוחזקו באי אסירים מצבא הקונפדרציה. האי גם שימש בית מחסה לחולי נפש, בית הבראה לחולי שחפת, בית כלא לנוער ואפילו בסיס טילים בתקופת המלחמה הקרה. בין הקברים באי הארט אפשר למצוא אווזים, דביבונים ואיילים.
אי המתים זקוק לשדרוג. הבניינים הנטושים מתפוררים, גם בעקבות הסופה "סנדי" ב-2012. אותה סופה גרמה נזק לחופי האי, ואף חשפה כמה עצמות שנטמנו במקום. החודש יצא לדרך פרויקט לחיזוק התשתיות והמבנים באי בעלות 13.2 מיליון דולר.
בחודש שעבר מועצת העיר ניו יורק קבעה כי ניהול האי יעבור משירות בתי הסוהר למחלקת הפארקים בעירייה. הפעילים שניהלו קמפיין לפתיחת האי בירכו על ההחלטה. בנוסף קבעה העירייה שיש לאפשר שיט קבוע של מעבורות לאי המתים.
"זה מוחק את הסטיגמה על הקבורה העירונית", אומרת מלינדה האנט, שכבר 30 שנה פועלת להגדלת הגישה לבית הקברות הציבורי באי. האנט עזרה במשך השנים לאנשים רבים – כולל לאיילין ג'וזף שאיבדה את בתה התינוקת – למצוא את הקברים של יקיריהם באי הארט. הבת של ג'וזף מתה בסופת שלגים ששיתקה את ניו יורק. ג'וזף לא הייתה מסוגלת להגיע לבית החולים. על רקע הכאוס שהיה אז בעיר בתה נקברה באי המתים.
הרשויות החלו לאפשר לקרובי משפחה לבקר באי רק ב-2007. הם לא יכלו לעמוד מעל הקבר, ונדרשו לעמוד בביתן שמשקיף על הקברים. ב-2015, בעקבות תביעה, אישרה העירייה למשפחות לבקר בקברים – אך בתנאים ובתאריכים מסוימים. ג'וזף חייבת לפנות לשירות בתי הסוהר כדי לקבל אישור לעלות לקבר בתה. היא לא יכולה להגיע עם טלפון סלולרי, או לצלם תמונות של המקום. גם זמן הביקור שלה מוגבל.
הליך העברת הסמכויות, משירות בתי הסוהר לעיריית ניו יורק, צפוי להסתיים ב-2021. ג'וזף מקווה שסוף סוף היא תוכל לבנות מצבה עם השם של בתה ותאריך הלידה שלה. "אני רוצה שזה יהיה כמו כל בית קברות אחר", אמרה.
לפנייה לכתב/ת 
