שתף קטע נבחר
 

עבריינים עד שתוכח חפותם

בכמה מקומות בעולם, שימוש באמצעים פירוטכניים במגרשי כדורגל הוא חוקי ומוסדר. למה בישראל לא? על היחס שלו זוכים האוהדים בישראל

 

אבוקה בדרבי (צילום: עוז מועלם)
(צילום: עוז מועלם)

הדרבי התל אביבי שהתקיים בשבוע שעבר בין מכבי להפועל עלה לכותרות לא רק במדורי הספורט, אלא שוב בדיווחים על אלימות ביציעי האוהדים. אז מי בעצם אשם? קודם כל, מי שעובר על החוק. חד וחלק. המתפרעים, המיידים, המסליקים וכל מי שפועל באלימות. אבל מי באמת אשם? אבי תמיד אומר שאם 30 כלי רכב ביום עוברים באין כניסה, צריך לבדוק את התמרור או את החוק.

 

 

אבל לפני זה, צריך להתעמק ביחס שלו זוכים אוהדי הספורט בארץ, שנחשבים לעבריינים עד שתוכח חפותם. האוהדים והאוהדות שבוחרים להגיע למגרשים עוברים תהליך מייגע. החל מרגע הזמנת הכרטיסים (איך יכול להיות שגובים עמלה על כרטיס אלקטרוני או הדפסה ביתית?), התשלום (איך זה הגיוני שמגבילים את הכמות של כרטיסי נוער/חייל ואיך זה שהם תמיד "אוזלים"?), האיסוף (שלפעמים נעשה מתוך אוטו גלידה סמוך לאצטדיון, בחיי), המחסור בתחבורה ציבורית או חניה בסמוך לאצטדיון ואז באירוע עצמו. מספר סדרנים לא מספק או חוסר היערכות מתאים מביאים לתורים ארוכים וצפופים בכניסה ולא פעם גם לאיחור בכניסה למשחק.

 

כמובן שאלו לא סיבות לנהוג באלימות. אף פעם. גם אם נוסיף להן אכזבה וכעס או התלהבות ושמחה שמתפרצות ביתר שאת במשחקים. אבל אלו כן דברים שצריכים להשתנות באופן מיידי.

 

זה הזמן להזכיר שמחקרים מוכיחים שנוכחות של נשים וילדים ביציעים מפחיתה את מקרי האלימות באופן מובהק. למרות זאת, עדיין בעלי השליטה והמפרסמים מחליטים להתעלם מ-50% מהאוכלוסייה. ראיתם פעם פרסומת למשחק כדורגל שפונה לנשים? ולא ביום האישה? אותם בעלי שליטה גם מקשים על ילדים וילדות להגיע למגרשים על ידי קביעת שעות ומחירים לא נוחים.

 

אבל סוגיית הרכב האנשים ביציע היא רק חלק מהסיפור. מ-2017 קיימת במשטרה יחידה למניעת עבירות אלימות בספורט. אפשר להתווכח על היעילות וההצלחה שלה, אבל בנושא אחד היא לא הצליחה להביא לשינוי - שימוש באמצעים פירוטכניים.

 

בכמה מקומות בעולם, או לפחות באירופה לשם אנחנו אוהבים להשוות את עצמנו, שימוש באמצעים פירוטכניים הוא חוקי ומוסדר. למה בישראל לא? במשך כ-20 שנה מדליקים בישראל אבוקות, רימוני עשן ואמצעים פירוטכניים אחרים במגרשי הספורט בארץ. במשך 20 שנה יש מי שמשיג (קונה? גונב?) את אותם פריטים, יש מי שמעביר אותם לתוך האצטדיון ויש מי שמתפעל אותם. האצטדיונים השתדרגו, כמות האבטחה והשיטור הוכפלה, נעשה שימוש נרחב במצלמות, אמצעי אבטחה וזיהוי מתקדמים, ועדיין - זה קורה.

 

וזה מסוכן, כי המפעילים לא מוסמכים לכך, האביזרים שמוברחים לתוך האצטדיונים לא עוברים בקרה כלשהי ואותם מפעילים מנסים להתחבא בתוך פקעת אנשים כדי שלא יזהו אותם בעת מעשה. לצערי השינוי בחקיקה עדיין רחוק והסדרת השימוש באמצעים הפירוטכניים רחוקה עוד יותר.

 

ועוד מילה לתקשורת ולמחוקקים: אין סיבה להקל ביחס לעבריינים רק כי העבירה נעשתה בתחומי מגרש הספורט. כמו שלא מראיינים עבריין שפרץ לדירה או לחנות והופכים אותו לכוכב, כך אין סיבה לעשות את זה עם עבריין שפרץ למגרש הכדורגל. אין סיבה לפאר את המשתמשים בפירוטכניקה ולהציג אותם בכל פרומו למשחק בארץ או בחו"ל.

 

  • אשרת עיני הייתה קפטנית נבחרת ישראל בכדורגל

 

מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים