השאלות הפתוחות בפרשת הצוללות

(צילום: אוהד צויגנברג, מוטי קמחי, שאול גולן, יריב כץ, AP)

אסור שההיבטים הפליליים של תיק 3000 יהיו חזות הכל. הפרשה מורכבת למעשה משישה נושאים שבהם התקבלו החלטות תמוהות פוליטית, והתקיימו תהליכים מוזרים בין משרדי ממשלה, מערכת הביטחון וגורמים פרטיים.

• לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות ב-ynet
  

שר הביטחון לשעבר משה (בוגי) יעלון טען שראש הממשלה בנימין נתניהו פנה בזמנו לגרמניה מתוך כוונה לרכוש מחברת טיסנקרופ, בנוסף לצוללות, גם שתי ספינות עם יכולת נצ"ל. אמירה זו מעלה שאלות: ראשית, האם ייתכן שמשרד ראש הממשלה יוזם מהלך כזה מאחורי גבו של צה"ל ומשרד הביטחון? הדבר דומה לבקשה לקנות עוד טייסת 16-F מבלי שמפקד חיל האוויר ידע מכך.

הסוגייה השנייה היא רכש ארבע ספינות להגנת "המים הכלכליים". עולות לפחות ארבע שאלות: ראשית, מי הגדיר את הצורך ברכש ספינות ייעודיות להגנת המים הכלכליים ולשם מה? במים הכלכליים יש הרבה מים וקצת דגים. על מה בדיוק יש להגן? אסדות הקידוח הן זמניות והן נמצאות במקום אחד (המתקן היחיד הקבוע יהיה עשרה ק"מ מהחוף). מי אמר שארבע ספינות יקרות הן הדרך הנכונה ביותר להגן על אתרים אלה?

שלוש סוגיות אלה, על השאלות שעולות מהן, כמו גם שאלות דומות שאותן לא פירטתי, לא נבדקות היות והן לכאורה לא בתחום העיסוק של המשטרה, אך החשיבות של בדיקה שלהן חיונית לא פחות, בין אם תיעשה על ידי ועדת חקירה ממלכתית או על ידי הכנסת או כל גוף מוסמך אחר.

• אלוף (מיל') גיורא איילנד היה ראש המועצה לביטחון לאומי