כך הפכו הישראלים המתוחכמים למעצמת גז
אסטרטגיה רואה פני עתיד, ניצול ציני של יחסי מצרים וטורקיה והתנהלות גיאו-פוליטית ממזרית. פובליציסט מצרי משרטט את המצב מנקודת מבטו
ישראל מנהלת משחק שליטה על מאגרי הגז הטבעי במעמקי הים התיכון. במיומנות רבה היא הצליחה לנצל את מאבק השליטה הזה לטובת מדינות קטנות, כמו קפריסין ויוון, על חשבון מדינות גדולות כמו מצרים וטורקיה. ישראל ניצלה את הסכסוך הפנים-ערבי לטובתה כך שחילוקי דעות בין שתי מדינות גדולות באגן הים התיכון – טורקיה מכאן ומצרים מכאן – יגברו אף על יחסיהן העכורים עם ישראל. איך שלא נסתכל על זה, בסיוען של אירופה וארה"ב היא הוציאה את טורקיה אל מחוץ למשחק והחלה למכור גז ישראלי למצרים.
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
נדמה שדרכה של ישראל להשגת עליונות בשוק הגז במזרח התיכון תוכננה בקפידה. החל מתחילת המאה ה-21 היא התוותה מדיניות חדשה במטרה להפוך ממדינה שמייבאת אנרגיה ליצואנית אנרגיה. בתחילת העשור הנוכחי היא החלה לטוות רשת יחסים עם המדינות הקטנות כדי לשתף פעולה בתכנון מפת האזורים הכלכליים הבלעדיים באגן הים התיכון ("המים הטריטוריאליים"), אזורים שבהם כל מדינה זכאית לזכויות שימוש ייחודיות במשאבים הימיים.
כך החלה ישראל לשרטט מפה חדשה עם קפריסין וכפתה את המציאות על מצרים ועל טורקיה. אחר כך הרחיבה את פעילותה וחתמה על הסכמים עם מצרים והרשות הפלסטינית. בקידוחים שנעשו לאחר מכן הייתה החברה הישראלית "דלק" לגורם מרכזי כשהשתלטה על נתח מהותי מייזומי הקידוח והשיווק העתידי באזורים הכלכליים הבלעדיים בים התיכון, לצד חברת נובל אנרג'י מטקסס.
לקפריסין יש שלוש סיבות להכיר טובה לישראל. ראשית, ישראל היא שיזמה את חתימת ההסכם הדו-צדדי לקביעת האזורים הכלכליים במי הים התיכון. שנית, ישראל עודדה את חברת נובל אנרג'י להתחיל בקידוח, ולאחר שמצאו גז במים הטריטוריאליים של קפריסין, שקודם הייתה ענייה במקורות אנרגיה, היא הפכה למדינה שיש לה עתודות גדולות של גז טבעי. שלישית, ישראל עוזרת לקפריסין לשווק בעולם גז טבעי משלושה מאגרים.
גם מקומם של היוונים לא נפקד. כאשר ישראל העניקה לחברת אנרג'יאן היוונית (שהבעלות עליה בריטית) זיכיון לקדוח באזור הכלכלי במים העמוקים מול חופי צפון ישראל, היא עוררה את התיאבון של חברות האנרגיה היווניות. אנרג'יאן גילתה גז בשני מאגרים – כריש ותנין. כמות הגז הטבעי שמצאה מסתכמת ב-68 ביליון מ"ק. נכסיה עתידים לגדול ככל שהחברה תרחיב את פעולות הקידוח שלה. יתרה מזו, ישראל לא מסתפקת במתן היתרי קידוח לאנרג'יאן אלא גם מסייעת לה למכור את התוצרת.
חברות בתעשיית הגז מתחילות לפתח את מאגרי הגז רק לאחר שחתמו על חוזים ארוכי טווח למכירתו. אם לא יעשו כן, הפיתוח והייצור לא יהיו רווחיים עבורן. אך אסטרטגיית האנרגיה החדשה של ישראל היא נגד מונופולים ובעד פתיחת שוק האנרגיה לתחרות. על כן ישראל סייעה לחברה היוונית אנרג'יאן לחתום חוזים עם חברות ישראליות המייצרות חשמל, ואנרג'יאן תספק לאלה גז להפעלת תחנות החשמל.
יש לציין שישראל עודדה בכוונה תחילה את החברות הישראליות לייבא גז מהחברה היוונית, בשעה שפעלה במרץ לייצא למצרים ולירדן את הגז הטבעי הישראלי המופק על ידי חברת דלק. זהו אקט מתוחכם שמטרתו להשתמש בסחר בגז הטבעי כדי להשיג מטרות הקשורות למדיניות החוץ שלה. כך תוכל ישראל ליצור נורמליזציה עם מדינות האזור ולקנות השפעה על השוק האזורי.
באמצעות מדיניות זו הצליחה ישראל לדחוק את טורקיה לקרן זווית. בימים אלו טורקיה מפעילה שתי אסדות לקידוח גז ממזרח וממערב לקפריסין, אך מדינות האיחוד האירופי תומכות בקפריסין ולוחצות על הטורקים לחדול. אם מדיניות האנרגיה הישראלית תוסיף לעמוד, טורקיה תאבד את האפשרות להשיג רווח מהגז בים התיכון.
- ד"ר איבראהים נוואר הוא כלכלן ופובליציסט מצרי. המאמר המלא התפרסם באתר "אל-קודס אל-ערבי". בגרסה מקוצרת זו הוא רואה אור בחסות "אופק לתקשורת בערבית", מיזם משותף למכון ון ליר ולמרכז אעלאם. תרגום מערבית: דולי ברוך
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
לפנייה לכתב/ת 
