להביא את הים לטול כרם, ולעקוף את ישראל
הפלסטיני הממוצע אוהב מאוד דגים, אבל נאלץ לייבא אותם במחיר גבוה מישראל או מעזה. משפחת עבד אל-קאדר יזמה הקמת חווה ראשונה של דגי בס ברשות. המטרה הראשונית: למכור לשווקים בגדה. החזון: לייצא לחו"ל. צפו
עמאר עבד אל-קאדר הוא בן למשפחת חקלאים פלסטינים מטול כרם שהם גם יזמים בנשמתם. כיום המילה "יזם" מתקשרת באופן אוטומטי להייטק – במשפחת הזו לא זונחים את אהבתם הבסיסית לחקלאות, לכן הם החליטו להביא את הים לאדמה, או לפחות הכי קרוב שאפשר: הם הקימו חוות גידול דגי בס במטרה להתנתק – לפחות באופן חלקי - מהתלות של השוק בגדה המערבית בדגים שמיובאים מישראל ומרצועת עזה.
הסיבה העיקרית היא מחירם הגבוה יחסית של הדגים ה"מיובאים". הפלסטיני הממוצע אוהב מאוד דגים בתפריט שלו, ולפיכך הביקוש מתכתב היטב עם החזון של משפחת עבד אל-קאדר.
הרעיון הפך לפיילוט שקודם בשיתוף המינהל האזרחי, וכיום מגדלים בחווה אלפי דגים שבעוד פחות מחצי שנה יגיעו למשקל של חצי קילו ויותר ויימכרו לשווקים של רמאללה, שכם וחברון.
בריכת גידול הדגים בטול כרם:
בסיום הפיילוט מתכננת המשפחה לתפוס נתח גדול בשוק הדגים הפלסטיני באמצעות בניית בריכות שיספקו תוצרת יומית וטרייה שמרביתה תשווק החוצה וחלקה תהיה גולת הכותרת של מסעדת דגים "FARM TO TABLE" – בגרסה הפלסטינית.
הכלכלה הפלסטינית היא צרכנית ברובה ויצרנית במיעוטה. הרשות נסמכת על ייבוא מוצרים, מרביתם מישראל. עיקר הייבוא הינו של מוצרי מזון וצריכה שונים. הכלכלה הפלסטינית מתקשה לספק בעצמה את הביקוש למוצרים. לדוגמה, אין ביכולתה של הרשות לייצר לעצמה מספיק חלב מהמחלבות הנמצאות בשטחה, ולפיכך היא נסמכת על מחלבות ישראליות כדי להדביק את הפער בין הביקוש להיצע.
בשנים האחרונות מנסה הרשות לגבש עצמאות כלכלית שנסמכת פחות ופחות על ישראל, בעיקר בשל שיקולים פוליטיים ומדיניים. הניסיון הזה לא צולח ברובו, וכך גם קמפיינים להחרמת תוצרת ישראלית.
עם זאת לעיתים רושמים לעצמם הפלסטינים הצלחות נקודתיות, כמו האיסור הממשלתי לייבא עגלים מישראל, שאכן נאכף בחודשיים האחרונים. הפלסטינים ייבאו עד כה את מרבית העגלים מישראל, וכעת מנסה הממשלה ברמאללה לייבא עגלים מאירופה בלבד. אך הדבר נתקל בבעיות רגולטוריות שונות בשל העובדה שהייבוא לרשות הפלסטינית נעשה דרך ישראל.
מערכת היחסים הכלכלית בין ישראל לרשות הפלסטינית מעוגנת בהסכמי פריז שנחתמו אחרי הסכמי אוסלו. בשנים האחרונות גוברת הדרישה הפלסטינית לפתוח הסכמים אלה ולעדכנם. לאחרונה הביעה ישראל נכונות עקרונית לקיים דיון משותף בנושא.