כדי להילחם ב-BDS: "טראמפ יכיר ביהדות כלאום"
המהלך, לפי דיווחים, נועד לאפשר לממשל טראמפ להיאבק בהטיה נגד ישראל בקמפוסים, ולשלול תקציבים ממוסדות. בליגה נגד השמצה שיבחו: "הסטודנטים היהודים סובלים מאפליה", הפלסטינים: "קשה למכור את האפרטהייד הישראלי, לכן מנסים להשתיק אותנו"
עוד סיפורים מהעולם בעמוד הפייסבוק של דסק החוץ
שלושה גורמי ממשל אמרו לניו יורק טיימס כי הנשיא צפוי לחתום על הצו על מנת להפעיל סעיף בחוק זכויות האזרח מ-1964, שמאפשר לשלול תקציבים פדרליים ממוסדות שמפלים על בסיס לאום, צבע עור או גזע – אך לא על בסיס דת. לכן, לפי הדיווח, שבהמשך פורסם גם ב-CNN, מתכוון טראמפ להכריז על היהדות כגזע או כלאום. מי שעומד מאחורי המהלך, לפי הניו יורק טיימס, הוא חתנו ויועצו הבכיר של טראמפ, ג'ארד קושנר.
הצו שעליו לפי הדיווחים יחתום טראמפ יאמץ את ההגדרה של האנטישמיות על פי מחלקת המדינה – הגדרה שאותה ניסח כוח המשימה הבינלאומי להנצחת זכר השואה. לפי הגדרה זו, אנטישמיות כוללת "מניעה מהעם היהודי את זכותו להגדרה עצמית", כמו גם הטענה שעצם קיומה של מדינת ישראל הוא "מיזם גזעני". ההגדרה עם זאת מציינת כי "ביקורת על ישראל ברמה דומה לזו שנמתחת על כל מדינה אחרת לא יכולה להיחשב אנטישמיות".
מבקרי המהלך סבורים כי מדובר בהגדרה נרחבת מדי שתפגע בחופש הביטוי, זכות מקודשת במיוחד בארה"ב. בין המתנגדים נכלל האיגוד האמריקני לחירויות אזרחיות (ACLU). "אסור שחוקי זכויות האזרח שלנו ינוצלו בדרך שתעניש פעילות פוליטית על בסיס עמדה מסוימת", טען האיגוד כשעלתה הצעת חוק ברוח דומה לצו של טראמפ ב-2016 – הצעה שעברה אז בסנאט אך נתקעה בבית הנבחרים.
יוסוף מונאייר, מנהל מרכז "הקמפיין האמריקני למען זכויות הפלסטינים", תקף בחריפות את הכוונה של טראמפ לחתום על הצו. בראיון לניו יורק טיימס טען מונאייר כי מטרת המהלך היא להשוות בין ההתנגדות ליחס של ישראל לפלסטינים לבין אנטישמיות. הוא הוסיף כי "האפרטהייד הישראלי הוא מוצר קשה מאוד למכירה בארה"ב, במיוחד במרחבים פרוגרסיביים". לכן, לדבריו, מנסה הממשל "להשתיק" את מתנגדי ישראל בקמפוסים.
לא כולם בצד השמאלי של המפה הפוליטית בארה"ב מתנגדים למהלך. בטיימס ציינו כי מנהיגם לשעבר של הדמוקרטים בסנאט, הארי ריד מנבדה, דחף לאישור אותה הצעת חוק מ-2016 בסנאט, שנתקעה בהמשך בבית הנבחרים.
מנכ"ל הליגה נגד השמצה, ג'ונת'ן גרינבלט, הביע תמיכה במהלך. "אנחנו מקווים שהוא ייאכף בצורה הגונה. אבל האמת היא שהסטודנטים היהודים בקמפוסים והעם היהודי בכל מקום סובלים מאפליה. העלייה במספר התקריות האנטישמיות אינה תיאורטית, היא אמפירית". הליגה נגד השמצה ציינה כי מספר התקריות האנטישמיות השנה היה השלישי בגודלו בהיסטוריה האמריקנית.
ממשל טראמפ, נזכיר, פועל כבר זמן רב נגד מה שהוא תופס כהטיה נגד ישראל באוניברסיטאות ובקמפוסים בארה"ב. רק לאחרונה הורה משרד החינוך שם לאוניברסיטת דיוק שבצפון קרוליינה לשנות את תוכנית לימודי מזרח התיכון שלה, בטענה שהיא מוטה נגד ישראל.
בניו יורק טיימס וב-CNN הזכירו, לאור כוונת טראמפ לחתום על הצו שמטרתו להיאבק באנטישמיות, כי הוא עצמו הואשם לא אחת באנטישמיות או לכל הפחות בהעלמת עין מהתופעה. לטענת מבקריו, הוא דרבן את אנשי הימין הקיצוני במקרים מסוימים, כמו לאחר העימותים בין ניאו-נאצים לאנשי שמאל בשרלוטסוויל ב-2017. אז אמר הנשיא כי "שני הצדדים אשמים, שניהם היו אלימים בהפגנות".
לפני ימים ספורים ספג טראמפ ביקורת על דבריו בכנס פרו-ישראלי בפלורידה, שם אמר לקהל היהודי כי "רבים מכם נמצאים בעסקי הנדל"ן, אני מכיר אתכם היטב. אתם מחסלים אכזריים, לא אנשים נחמדים בכלל. אבל אתם חייבים להצביע לי, אין לכם ברירה". בנאום הוא אמר גם שחלק מהיהודים בארה"ב לא אוהבים אותה "מספיק".
מול האשמות אלו ניצבת כמובן עמידתו האיתנה של טראמפ לצד ישראל. אחת ההחלטות החשובות ביותר שלו בהקשר זה הייתה העברת השגרירות האמריקנית לירושלים. בהמשך הכיר הממשל בריבונות ישראל ברמת הגולן, ולאחרונה הודיע כי הוא מפסיק לראות בהתנחלויות כמנוגדות לדין הבינלאומי.
שר החוץ, ישראל כץ, בירך הבוקר על כוונתו של טראמפ לחתום על הצו. "אלה צעדים משמעותיים ביותר במאבק המתמשך באנטישמיות ובתנועות החרמות. אני קורא לעוד מדינות לאמץ צעדים דומים", מסר.
גם השר לביטחון הפנים ונושאים אסטרטגיים, גלעד ארדן, בירך על המהלך: "החלטה משמעותית שתפגע קשות ביכולת של ארגוני החרם לאיים על יהודים וגורמים פרו-ישראליים בקמפוסים ומחוצה להם", אמר ארדן, "העלייה המדאיגה במקרי האנטישמיות והאלימות נגד יהודים בעולם מחייבת צעדים דרמטיים, ואני אפעל מול מדינות נוספות כדי שיכירו ב-BDS ובשנאה לישראל כאחד ממחולליה הגדולים של האנטישמיות".
לפנייה לכתב/ת 
