התובעת בהאג: יש פשעי מלחמה בשטחים הפלסטיניים
התובעת בבית הדין הבינלאומי קבעה בתום בדיקה שנמשכה 5 שנים כי נעשים פשעי מלחמה בגדה המערבית ובעזה, אך ביקשה חוות דעת על סמכותה לחקור אותם. היועמ"ש: לבית הדין אין סמכות בישראל. נתניהו: "יום שחור לאמת ולצדק". הפלסטינים בירכו: "תקווה לעמנו"
התובעת הראשית בהאג, פאטו בנסודה, מסרה אחר הצהריים (יום ו') כי בתום הבדיקה המקדמית שבה פתחה ב-2015, לאפשרות של חקירת פשעי מלחמה בגדה המערבית, מזרח ירושלים ורצועת עזה, היא סבורה שיש עילה לטענות לפשעים כאלו - ושהם אכן מתבצעים, אם כי היא לא ציינה מפורשות בידי מי. התובעת נמנעה מפתיחה בחקירה באופן מיידי, וביקשה מבית הדין הבינלאומי חוות דעת שתאשרר את הסמכות שלה לפתוח ב"חקירה מלאה" בתוך 120 יום. הודעתה של התובעת מגיעה כשעתיים בלבד לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט פרסם הודעה משלו שלפיה, אין לבית הדין בהאג סמכות בעניין ישראל.
"בעקבות הערכה מקיפה, עצמאית ואובייקטיבית של כל המידע האמין, אני מודיעה היום שהבדיקה המקדמית למצב בפלסטין הסתיימה; כל הקריטריונים תחת אמנת רומא (שקובעת את סמכויות בית הדין - א"א) לפתיחה בחקירה מולאו", הודיעה היום בנסודה. "השתכנעתי שפשעי מלחמה נעשים או נעשו בגדה המערבית, כולל מזרח ירושלים, ובעזה", היא הוסיפה.
עם זאת, כאמור, בנסודה לא בחרה לפתוח באופן מיידי בחקירה, כפי שמבקשים הפלסטינים שפנו לבית הדין. "ביקשתי אישור ש'הטריטוריה' שבה בית הדין יכול להפעיל את סמכותו, ושבה אוכל למקד את חקירתי, כוללת את הגדה המערבית, כולל מזרח ירושלים, ואת עזה". לדבריה, קביעה כזו דרושה עבורה כדי להחליט מה יהיה היקף החקירה ועל איזה שטחים היא תחול.
התובעת לא הייתה חייבת לבקש את חוות הדעת של בית הדין, אבל בחרה לעשות זאת - והדבר נותן לישראל שהות לנסות לטרפד את המהלך, בסיועה של ארה"ב. בעקבות בקשתה של התובעת לחוות דעת, יש לכל מי שרואה עצמו קשור לנושא הפלסטיני-ישראלי אפשרות לפנות, בתוך 120 יום, לבית הדין בסוגיה.
המשמעות, בכל אופן, רעה מבחינת ישראל. זאת מפני שאחרי שנים של בדיקה מצד התובעת, יש אפשרות ממשית לפתיחת בחקירה נגד ישראל על פשעי מלחמה לכאורה. חקירה כזו עשויה לכלול לא רק את הפעילות הצבאית של ישראל, אלא גם צעדים מדיניים שנוקטת הממשלה בכל הקשור להתנחלויות.
בישראל מגנים, הפלסטינים מברכים
ראש הממשלה בנימין נתניהו מיהר לפרסם הודעת גינוי: "זהו יום שחור לאמת ולצדק. הופכים את בית הדין הבינלאומי לנשק פוליטי במאבק נגד ישראל. רוצים להפוך את העובדה שיהודים חיים בארץ ישראל, במולדתם, לפשע מלחמה. זה אבסורד. אנחנו נאבק על זכויותינו ועל האמת ההיסטורית בכל דרך אפשרית. תובעת בית הדין הפלילי הבינלאומי כנראה החליטה שלא לדחות על הסף את העתירה הפלסטינית נגד מדינת ישראל. זוהי החלטה שערורייתית חסרת בסיס".
נתניהו הוסיף כי לבית הדין "אין שום סמכות" לדון בנושא. לדברי נתניהו, "יש לו סמכות לדון רק כשמדובר בתביעות שמוגשות על ידי מדינות ריבוניות. אבל מעולם לא הייתה מדינה פלסטינית". הוא הוסיף כי "התובעת התעלמה לחלוטין מנימוקים משפטיים רציניים שהצגנו בפניה. היא גם מתעלמת מהאמת ומההיסטוריה כשהיא אומרת שזהו פשע מלחמה שיהודים חיים במולדתם, ארץ התנ"ך, ארץ אבותינו. לא נשקוט ולא נרכין ראש בפני העוול הזה. נמשיך להילחם בו בכל הכלים העומדים לרשותנו".
שר החוץ ישראל כץ מסר: "החלטתה של התובעת בבית הדין הפלילי הבינלאומי היא חמורה, מקוממת ונוגדת את החוק הבינלאומי. לא ייתכן שהתובעת לוקחת לעצמה ולבית המשפט סמכויות שיפוט בניגוד לחוק ומכופפת את הדין הבינלאומי על מנת שיתאים לפרופגנדה הפלסטינית. אנחנו דוחים את ההחלטה מכל וכל וקוראים למדינות נוספות לעשות זאת, ולעצור את בית המשפט מלהפוך לכלי פוליטי בידיי הפלסטינים במאבקם נגד הקיום של מדינת ישראל וזכותה להגנה עצמית".
מנגד, הפלסטינים בירכו על הודעת התובעת. מזכ"ל הוועד הפועל של אש"ף, סאיב עריקאת, מסר כי מדובר ב"צעד חיובי ומעודד שמקרב את פלסטין לפתיחת חקירה פלילית נגד פשעי המלחמה שבוצעו, ולשים קץ לחסינותם של מבצעי הפשעים, וכן לתרום למניעתם עד להשגת הצדק. צעד זה שנקטה התובעת מדגיש את עמדתה בדבר סמכותה לבחון את הפשעים המתמשכים שביצעו כוחות הכיבוש הישראליים בפלסטין. זהו צעד אחרון לקראת פתיחת חקירה פלילית. זהו מסר של תקווה עבור עמנו כי חקר הצדק אפשרי".
היועמ"ש: אלו שאלות שצריכות להתברר במו"מ, לא בהליך משפטי
שעות ספורות לפני פרסום מסקנות הבדיקה של התובעת בהאג, פרסם היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט חוות דעת משלו, שבה שלל את הטענה שיש לה סמכות לחקור את הנעשה בשטחים שבהם מחזיקה ישראל. בין היתר ציין מנדלבליט: "רק מדינות ריבוניות יכולות להקנות לבית הדין סמכות שיפוט פלילית. הרשות הפלסטינית, באופן מובהק, אינה עומדת בתנאים לקיומה של מדינה בהתאם למשפט הבין-לאומי ולאמנת רומא".
היועמ"ש הוסיף כי "הטענה שהפלסטינים הצטרפו כביכול לאמנת רומא אינה יכולה לשמש תחליף למבחן מהותי של הקניית סמכות פלילית לבית הדין על ידי מדינה ריבונית עם שטח מוגדר". לדבריו, "לישראל טענות משפטיות תקפות ביחס לשטחים שהפלסטינים מתיימרים להקנות לבית הדין סמכות לגביהם. ישראל והפלסטינים הסכימו, בתמיכת הקהילה הבינלאומית, לפתור את המחלוקת ביניהם בדבר עתיד השטחים במסגרת משא ומתן".
הוא הוסיף: "הפלסטינים, בפנותם לבית הדין, מבקשים לפרוץ את המסגרת המוסכמת בין הצדדים, ולדחוף את בית הדין להכריע בשאלות פוליטיות שצריכות להתברר במשא ומתן ולא בהליך משפטי פלילי. לא לשם כך הוקם בית הדין, ואין לו רשות או יכולת לעסוק בנושאים אלה, ודאי שבהיעדר הסכמה של שני הצדדים.
בתוך כך, בישראלים ממשיכים לחשוש מהאפשרות שבימים הספורים שנותרו לשנת 2019 תפורסם "הרשימה השחורה" של בתי עסק הפועלים בהתנחלויות ביהודה ושומרון, מזרח ירושלים ורמת הגולן. ההערכה בירושלים הוא שלאחר פרסום פסק הדין של בית הדין האירופי לצדק בלוקסמבורג, ולפיו יש חייב את כל מדינות האיחוד האירופי לסמן תוצרת ההתנחלויות – הנציבה בצ'לט דוחפת לפרסום של הרשימה השחורה בזמן הקרוב, כנראה עוד לפני סוף השנה האזרחית.
לפנייה לכתב/ת 
