שתף קטע נבחר

 

"ראש המוסד העביר מסר לסגן ראש ה-CIA: 'שק לי בתחת'"

מי שהיה ראש שלוחת המוסד בזמן מלחמת יום כיפור, אפרים הלוי, חשף את התגובה של ראש המוסד צבי זמיר להסתייגות ארגון הביון האמריקני מסיוע לישראל, תצלומי הלוויין שהכריעו את הלחימה והפגישה שמפקד צבא ארה"ב לא הורשה להיכנס אליה

ראש המוסד בתקופת מלחמת יום כיפור, צבי זמיר, העביר בזמן המלחמה מסר לסגן ראש ה-CIA: "שק לי בתחת". כך חשף מי שהיה ראש שלוחת המוסד בזמן המלחמה – ולימים גם ראש המוסד – אפרים הלוי, במהלך הכנס השנתי של עמותת "לימוד FSU" שנערך בסוף השבוע באשדוד.

אפרים הלוי ראש המוסד לשעבר תמונה מ 2007 (צילום: גלעד קוולרצ'יק)
"לא הציוד האמריקני הכריע את הכף". אפרים הלוי(צילום: גלעד קוולרצ'יק)

 

ידע שהאמריקנים מאזינים. צבי זמיר (צילום: יריב כץ, ידיעות אחרונות) (צילום: יריב כץ, ידיעות אחרונות)
ידע שהאמריקנים מאזינים. צבי זמיר(צילום: יריב כץ, ידיעות אחרונות)

לדבריו, ביום השלישי למלחמת יום כיפור, לאחר שצה"ל ספג נזקים גדולים מאוד, הוא זומן לשיחה עם סגן ראש ה-CIA, שאיתו היה ביחסי ידידות. "הוא ישב מאחורי שולחנו, חמור סבר", סיפר הלוי. "הוא אמר לי: 'אנחנו מקבלים כבר 48 שעות בקשות נואשות מישראל למלא את החסר ולסייע לה בשעת המצוקה הכי קשה שלה מאז מלחמת העצמאות. אבל אנחנו צריכים לדעת מהי ישראל אחרי שלושה או ארבעה ימי מלחמה. עלינו לדעת אם הסיוע שלנו יהיה בכלל רלוונטי. המדיניות של ארה"ב היא שאנו תומכים במנצח, לכן עלינו לקבל את הסיכום המוסמך של מהם צה"ל וישראל עכשיו'. הבעיה הייתה גדולה כי לא הייתי הכתובת לזה".

 

לדברי הלוי, סגן ראש ה-CIA אמר שאם לא ישיג את המבוקש עד סוף היום, "לא נתראה יותר אף פעם וה-CIA ינתק את היחסים עם המוסד ועם ישראל". לכן, סיפר, רץ בחזרה לשגרירות וכתב מברק לארץ.

 

"כעבור חצי שעה היה טלפון גלוי", סיפר. "על הקו היה ראש המוסד צבי זמיר, ששאל אותי מה זה המברק הזה. אמרתי לו, 'אנחנו מדברים בקו גלוי', והוא השיב: 'אני יודע שזה גלוי'. הבנתי שהוא עושה את זה בכוונה, כדי שישמעו אותו גם מי שמאזין על הקו בוושינגטון. הוא אמר לי: 'תרים טלפון למי שהיית אצלו ותגיד לו שק בתחת'".

 

מפקד צבא ארה"ב לא הורשה להיכנס

הלוי הוסיף כי באותם ימים, לא הייתה למטה הכללי תמונת מצב ברורה לגביי מה שקורה בשטח. שבוע אחרי המלחמה, איבדה ישראל שליש מהכוח האווירי שלה ושליש מהטנקים שלה. לדבריו, אם המצב היה נמשך, ישראל הייתה נחשבת למדינה נטולת כוח מגן הכרחי מינימלי לקיומה. לכן, היה צריך למצוא דרך לכתוב דו"ח שמצד אחד לא ירמה את האמריקנים, אך מצד שני יביא אותם למסקנה שהם תומכים במנצחים. מי שנרתם למשימה וחיבר את הדו"ח בתוך 24 שעות היה אלוף משנה במיל' יובל נאמן, לימים שר המדע.

 

 

פינוי נפגעים מחזית סיני, במלחמת יום הכיפורים (צילום: בני הדר , ארכיון צה
פינוי נפגעים מחזית סיני במלחמת יום הכיפורים(צילום: בני הדר , ארכיון צה"ל במשרד הביטחון)

לאחר חיבור הדו"ח, קיבלו הלוי והנספח הצבאי, אלוף מוטה גור, הוראה להיפגש עם ראש ה-CIA ועם מזכיר ההגנה האמריקני, ג'יימס רודני שלזינגר. "נדרשנו שרק הם יהיו בחדר ורק להם נמסור את הדו"ח – אנחנו נדבר בעל פה והם יכתבו", אמר הלוי. "הגענו ללשכת שר ההגנה בפנטגון, ובחדר ההמתנה ראינו את רמטכ"ל צבא ארה"ב. הוא רצה להיכנס לפגישה, אבל מוטה אמר שהוא לא יכול להשתתף. האיש הזה לא נכנס לפגישה ומאז לא היה ידיד במיוחד של ישראל. אגב, כשדיברנו בחדר של שר ההגנה, הם אמרו שהם לא צריכים לכתוב, כי הם זוכרים. הבנו שיש מכשיר הקלטה בחדר".

 

בסופו של דבר, נחלצה ארה"ב לעזרת ישראל ושלחה לארץ רכבת אווירית של ציוד. עם זאת, הלוי טען כי זה לא היה הדבר שהכריע את הכף, מכיוון שהציוד כמעט ולא הגיע בזמן המלחמה. לדבריו, "עד שהציוד הגיע, מה שהכריע את הכף הוא שהיה לנו ידיד ב-CIA, ראש הריגול הנגדי ג'יימס אנגלטון, שדאג שאנחנו נקבל באופן רצוף את צילומי הלוויינים האמריקניים שהתמקדו באזור הקרבות. בזמן אמיתי העבירו לנו תמונה מדויקת של איפה נמצא כל כלי וכלי. החומר זרם בכמויות אדירות והיה קשה להצפין אותו. עבדנו 7/24 וזה הכריע את המלחמה".

 

"לא היה אז חוזה הגנה בין ישראל לארה"ב, ולא היה שום הסכם בינינו", הוסיף הלוי. "השאלה הייתה אם באותו רגע האינטרס הלאומי של ארה"ב הוא לעזור לנו, והם עזרו לנו כי הם אוהדים אותנו, ומכיוון שהם הבינו שיחד עם העזרה שלהם יש לנו סיכוי לנצח".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: גיל יוחנן
חשף את אחורי הקלעים של המלחמה. אפרים הלוי
צילום: גיל יוחנן
מומלצים