האבא מת אחרי בנו: "סליחה אם לא הערכנו את היהלום המיוחד"
3 ימים אחרי שבנו התינוק מת בשנתו, התמוטט איציק וייס בזמן השבעה. לפני הלווייתו נישאו הספדים לזכרו בבני ברק. אחיו יעקב: "האישיות שלו קרנה". ראש ישיבת מיר: "עמדת בעקידת יצחק. הקב"ה לקח את בנך יחידך"
מאות בני אדם הגיעו אמש (א') לבית הכנסת "דברי חיים" בבני ברק להספדים לזכרו של איציק (יצחק מאיר) וייס (31), שהתמוטט ומת במהלך השבעה על בנו הבכור, התינוק ישראל בן החמישה חודשים, שמת השבוע בשנתו. מכריו וחבריו סיפרו על אברך צעיר שזכה בגיל מאוחר יחסית להקים משפחה עם אשתו רחל. משם המשיכו המשתתפים להלווייה ברחובות.
האח יעקב ספד לו: "איזה אח מיוחד ואילו מידות טובות היה לו. הוא ידע לכבד את כולם. את ההורים, את האחים, הקרין אצילות ואהבה לכל אחד. כולם אהבו אותו, מקטן ועד גדול. האישיות שלו קרנה. אני מבקש בשם המשפחה סליחה ומחילה אם לא הערכנו מספיק את היהלום המיוחד הזה, אחי איציק היקר".
ביום חמישי בצהריים איבד וייס את בנו התינוק ששהה בבית המטפלת שלו. הוא פונה לבית החולים מעייני הישועה, שם נקבע מותו. אתמול בצהריים, במהלך השבעה בביתו, איבד וייס את הכרתו. צוותי מד"א הוזנקו לדירת המשפחה ופינו אותו במצב אנוש לבית החולים שיבא בתל השומר, שם נקבע מותו כעבור זמן קצר.
"בכמה ניסיונות התנסית ועמדת בכולם בגבורה, בתמימות ובאמונה שלמה עד הניסיון האחרון", אמר ראש ישיבת מיר, הרב נועם אלון. "זה היה הניסיון האחרון. הקב"ה אומר לאברהם אבינו 'קח את בנך יחידך אשר אהבת', והוא לקח את בנך יחידך אשר אהבת. הקב"ה מנסה רק את מי שעמד בגבורה, וגם בניסיון האחרון עמדת בשתיקה, בדומייה ועמדת בגבורה. ראינו בשבוע שעבר את עקדת יצחק ואתה עמדת בגבורה".
הרב אלון הוסיף שווייס היה "תלמיד נאמן ותלמיד דבוק לרבך. כולך היית טוב ולא ידעת לקחת לעצמך שום דבר. לא השארת לעצמך שום מקום. לימדת אותנו שיעור באמונה".
חתנו של וייס, המשגיח אברום וייסבלום (אביה של האלמנה רחל וייס), סיפר שבצהריים עוד ישב עם איציק והם שוחחו: "דיברנו יחד והתחזקנו עם כל המנחמים, ופתאום הוא הרגיש לא טוב. הבנו שמשהו מתרחש. הוא נראה מאוד לא טוב".
וייסבלום הוסיף: "כולנו בכינו כשנלקח לנו הנכד בחטף לפני שלושה ימים בסך הכל. ביום חמישי נשפכו נחילי דמעות. עברנו יום שישי, עברנו שבת, שרנו שירי שבת וזלגו עינינו דמעות. לא ידענו לאן הדברים הולכים. לא ידענו. לא התכוננו לזה ואנחנו לא יודעים מאיפה זה בא".
דודו של וייס, הרב נתן סטנייצקי, אמר: "מה שהוא עשה בשנים הקצרות שלו - אחרים לא עושים ב-100 שנים. הכל אצלו היה מתוכנן ומאורגן. הדרישה מאיתנו שכל אחד יקבל על עצמו יסוד או משהו טוב למען עם ישראל".
דודו אחר הוסיף: "אנחנו עומדים נדהמים מול הכוח של האברך לשרוד ולתרום, ומול היכולת לבנות בית חדש ולהיתקל בעניין שצורך כל כך הרבה כוחות נפש. בשיחות טלפון ביום שישי הוא אמר לי 'אני מוכן להתחזק ואני עם הפנים קדימה'. אנחנו עומדים פה מול המיטה של תלמיד גדול בתורה".
לפנייה לכתב/ת 
