ממדי הדיכוי נחשפים: "לפחות 304 נהרגו באיראן"
ארגון "אמנסטי אינטרנשיונל" ממשיך לאסוף מידע ממשפחות האיראנים שנפגעו במהלך דיכוי המחאה נגד המשטר בחודש שעבר. עצורים רבים טרם יצרו קשר עם קרוביהם, וכוחות הביטחון ממשיכים לפשוט על בתים ולבצע מעצרים
ארגון זכויות האדם "אמנסטי אינטרנשיונל" מסר הלילה (בין ראשון לשני) כי לפחות 304 בני אדם נהרגו ואלפים נפצעו בגל המהומות שפרץ באיראן בחודש שעבר. עוד נמסר, כי איראן עצרה אלפי בני אדם במהומות, בהם גם עיתונאים ופעילי זכויות אדם, במטרה למנוע מהם לדווח על הדרך האכזרית שבה דוכאו ההפגנות.
לפי הארגון, שדיווחיו נחשבים למהימנים, כוחות הביטחון האיראניים הפעילו כוח קטלני במטרה לדכא את ההפגנות. הארגון ערך ראיונות עם עשרות אנשים שתיארו כיצד, במהלך ההפגנות ואחריהן, העלימו הרשויות האיראניות עצורים, שמו אותם בבידוד ועינו אותם. מקורות של "אמנסטי אינטרנשיונל" דיווחו כי עד היום נערכות פשיטות על בתים ומקומות עבודה של אזרחים ברחבי איראן, במטרה לעצור אנשים שהיו קשורים להפגנות.
לפחות שני אנשים שהשתתפו בהפגנות אמרו לארגון כי הם מסתתרים מחשש לחייהם, והוסיפו שרבים אחרים נמצאים במצב דומה. אחד מהם אמר כי "אני מסתתר מאז שצולמתי על-ידי כוחות הביטחון בהפגנות. הם היכו אותי עם אלה לפני שברחתי. אני לא בטוח כי הם הלכו לבית שלי כדי לעצור אותי. כעת אני מתחבא עם פציעה קשה ברגל. המצב שלי לא שונה מלהיות בכלא".
בעוד שחלק מהעצורים שוחררו, רבים אחרים נותרו ללא תקשורת, ונשללה מהם גישה לעורכי דינם. כך למשל, מקורות אמינים מסרו לארגון שמאות ילדים ומבוגרים הובאו לכלא בעיר כאראג' שבמחוז אלבורז כשהם אזוקים ועיניהם מכוסות. הם הוכו על בסיס יומי על-ידי הסוהרים.
כוחות הביטחון גם פשטו על בתי חולים ומרכזים רפואיים ברחבי הארץ, עצרו מפגינים שנפצעו ומנעו מהם טיפול רפואי מציל חיים. אחד העצורים סיפר כי נעצר כשעמד להשתחרר מבית החולים, לאחר שקיבל טיפול בעקבות פצע ירי בבטנו. הוא אמר כי במתקן המעצר ראה שאנשי כוחות הביטחון עצרו גם אנשים רבים אחרים, שסבלו מפצעי ירי ומפגיעות נוספות.
"מנחילים פחד כדי שלא ידברו על מה שקרה"
בעשרות מקרים נוספים שדווחו לארגון, עצורים לא יצרו קשר עם קרוביהם מאז מעצרם, וחלקם מוחזקים בתנאים של "היעלמות כפויה". קרובי משפחה אמרו לארגון שהם ביקרו בתחנות משטרה, במשרדי התביעה, בבתי המשפט, בבתי הכלא ובמרכזי המעצר, אך הרשויות מסרבות לספק להם מידע על יקיריהם.
לפי אימהות של קבוצת פעילי זכויות אדם שנעצרו, הרשויות אמרו שלא יספקו להן מידע על מה שקרה לבניהם. "אנחנו יכולים לעשות מה שמתחשק לנו עם הילדים שלכן", אמר להם גורם באחת הרשויות. "אנחנו יכולים לעצור אותם לכמה זמן שנרצה, גם לעשר שנים. אנחנו יכולים להוציא אותם להורג ולא תוכלו לעשות דבר בעניין".
כך למשל, פעיל זכויות האדם הכורדי באכתאר רחימי נעצר במקום עבודתו ב-27 בנובמבר, ומאז לא יצר קשר עם משפחתו ולא פורסמו חדשות על גורלו. רחימי סובל מבעיות בכליות ובלב, וזקוק לתרופות יומיות ולטיפול רפואי מיוחד, שלא ברור אם הוא יכול לקבל בכלא האיראני.
פיליפ לותר, מנהל המחקר של "אמנסטי אינטרנשיונל" במזרח התיכון ובצפון אפריקה, אמר כי "מהעדויות המחרידות עולה שכמעט מיד לאחר שהשלטונות האיראניים טבחו במאות מפגינים, הם המשיכו למהלך נרחב שמטרתו הייתה להנחיל פחד בציבור ולגרום לכך שאף אחד לא ידבר על מה שקרה".
המחאה בחודש שעבר באיראן הייתה הקטלנית ביותר נגד המשטר מאז המהפכה האיסלאמית ב-1979. היא החלה בעקבות העלאת מחירי הדלק, ובהמשך הפכה למחאה כוללת נגד המשטר ומדיניותו. טהרן מיהרה לשלוח את כוחותיה לרחובות כדי למנוע התפשטות של ההפגנות והמשך שלהן כפי שקרה בעיראק ובלבנון השכנות, שתי מדינות שנתונות להשפעה איראנית גדולה.
בסרטונים שפורסמו מהמהומות נראים, בין היתר, כוחות הביטחון האיראניים יורים על מפגינים מגגות, שוטרים סמויים עוצרים פעילי מחאה, ואנשי בסיג' – המיליציה האיראנית האכזרית – מכים מפגינים בלתי חמושים ויורים בהם מקרוב. לפי אמנסטי, מרבית מקרי המוות התרחשו כתוצאה מיריות בראש, בלב, בצוואר ובאיברים חיוניים אחרים - מה שמצביע על כך שכוחות הביטחון ירו כדי להרוג.
איראן לא פרסמה עד היום נתון רשמי לכמות ההרוגים בהפגנות, אך דחתה בעבר את הטענות של ארגון זכויות האדם וטענה כי רק "כמה" בני אדם נהרגו, בהם אנשי כוחות הביטחון. שר הפנים האיראני, עבדול רזא רחמני פזלי, אמר בחודש שעבר כי במהלך המהומות הוצתו 731 סניפי בנק, 140 מבני ממשל, כ-70 תחנות דלק וגם יותר מ-50 תחנות משטרה ובסיסים של כוחות הביטחון.
לפנייה לכתב/ת 
