אורי קורב: הבחירה בבן-ארי - כמו למנות מח"ט לרמטכ"ל
עו"ד אורי קורב אמר בריאיון לאולפן ynet כי מינויה של אורלי בן-ארי גינזברג לתפקיד מ"מ פרקליט המדינה "הוא בעייתי. יש פער עצום בין הרזומה שלה לבין זה של למברגר". על השר אוחנה: "צריך לספק הסברים"
כיממה אחרי הודעתו של שר המשפטים אמיר אוחנה על מינויה של עו"ד אורלי בן-ארי גינזברג לתפקיד ממלאת מקום פרקליט המדינה, התייחס עורך הדין אורי קורב לאולפן ynet לסוגייה שהביאה לעימות חריף בין השר ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט - שהמינוי נעשה בניגוד לדעתו. "זה כמו למנות מח"ט לרמטכ"ל ולדלג על שורת אלופים", אמר קורב.
עו"ד קורב אמר בתגובה על כך שהיועץ המשפטי הודיע כי יילחם במינוי וכי נשמעו קולות שמדובר במינוי פוליטי: "מה זה מינוי פוליטי? כל השרים, מאז ומעולם, כל שרי המשפטים הם מינויים פוליטיים. גם כשהם מינו כביכול פעם או פעמיים מינוי מקצועי, זה גם כן נעשה ע"י דרג פוליטי ואתה יכול להגיד שזה 'אנשי שלומנו'. לכן כבודו של השר במקומו מונח ואני לא חושב בהיבט הזה שצריך להתייחס אליו כמינוי פוליטי שונה מכל מינוי שונה מכל מינוי פוליטי אחר".
-אבל יש פה בעייתיות בעיניך?
"התשובה היא שכשאני מסתכל מהצד – יש בעייתיות במינוי הזה. אני מוכרח לומר לפני כן, בסוג של גילוי נאות, שאני מכיר את שלמה למברגר (שאותו רצה מנדלבליט למנות - מ.א וא.ל) ששמו כאן עולה שנים ארוכות. עבדתי איתו הרבה מאוד שנים, הוא גם חבר. אני מכיר פחות טוב את אורלי בן-ארי, אבל גם איתה יש לי קשרי ידידות; וכשמסתכלים על הרזומה של שניהם - יש פער עצום.
"כשאני אומר פער עצום - פער עצום הוא על הנייר. יכול להיות שלמינוי קבוע תשב ועדה שתחליט שאורלי בן-ארי היא המינוי המתאים. יש לה את הכישורים, הכול נכון, אבל כשמסתכלים על הנייר כרגע למינוי זמני, כשיש לך אדם כמו שלמה למברגר, שהיה פרקליט מחוז דרום, פרקליט מחוז ת"א, המשנה לפרקליט המדינה, אדם שאין לנו, אני חושב, אפילו בהיסטוריה, אף פעם מינוי כה מובהק ומתאים למינוי זמני - אתה לא 'מדלג' עליו. ולמה אני משתמש במונח דילוג? כי כשאתה ממנה בלי ועדה, אתה לבד. התהליך הוא לא לגמרי שקוף. אוחנה אומר, 'בחנתי את האנשים'. אני לא יודע איזה אנשים הוא בחן, איך הוא בחן; לכן, על פניו, הוא חייב הסברים. יכול להיות שהשר אוחנה לא רוצה לבחור בחלק מהאנשים בגלל ששמענו אותו אומר 'יש פרקליטות בתוך הפרקליטות'. אם זה הנימוק - קום ותגיד אותו".
-השאלה היא אם אתה מזכיר את נקודת המוצא שממנה הוא בא ואומר "סליחה חברים, זה בסמכותי". הרי מכאן זה מתחיל, זה הרבה יותר בסיסי.
"התשובה היא קלה. זה בסמכותו; אבל סמכות צריך להפעיל באופן סביר - ואני אפילו לא מתייחס כרגע לעילת הסבירות של בג"ץ. כדי לפסול את זה, אגב - אני לא יודע אם זה יקרה - צריך שבג"ץ יקבע שמדובר בחוסר סבירות קיצוני. חוסר סבירות לבדו אינו מספיק. יכול להיות שיגידו 'זה לא סביר, אנחנו לא מתערבים'".
"מנדלביט לא כופר בזה, סמכותו של השר היא סמכותו של השר, אבל זה שיש לו סמכות לבחור לא אומר שאנחנו לא בוחנים את סבירות ההחלטה. הוא יכול לבחור כל אחד".
-אבל הוא בחר מישהי מתוך הפרקליטות.
"בסדר, אז הוא בחר בתוך הפרקליטות, גם בתוך הפרקליטות הוא יכול לקחת מישהו שמכהן כשנה. זה בסמכותו. האם זה סביר?".
-יכול שהיועמ"ש עשה גם טעויות. הוא לא המליץ על למברגר, הוא דרש שימנו אותו.
"אני לא חושב שהיה נכון מצדו של היועמ"ש להציג שם אחד, למרות שבעיניי, אם היו שואלים אותי, כשמסתכלים על רזומה - ואני משתדל להתעלם מההיכרות - אז הוא המינוי המובהק והמתבקש ביותר. אבל עדיין אתה צריך לתת לשר הממנה מספר שמות ובהנחה שזה לא נעשה, אז בהחלט יש פה גם בעיה מהצד הזה. גם חלק מההנמקות שנותנים מנדלבליט ונציב שירות המדינה לא מקובלות עליי. הן גם לא נכונות במובן הזה שאתה אומר 'צריך בן אדם שיש לו ניסיון במערכות גדולות'.
-אגב, היא תהיה יותר טובה לנתניהו, יכול להיות שזה המניע של המהלך הזה?
"אין לי שמץ של מושג. אנחנו גם לא יודעים מהם נימוקי השר, מהם המבחנים שהוא ערך ולמה מלכתחילה הוא בחר חמישה ולא שבעה אנשים ולמה דווקא את האנשים האלה ולמה מתוך האנשים האלה נכנסה אורלי בן-ארי ולא כמה אנשים שכבר שימשו כמשנים שלו - ועוד פרקליטי מחוזות מכהנים. אנחנו באמת לא יודעים. יכול להיות שהוא חושב שהיא מצוינת, ואולי היא באמת מצוינת, אבל אני רק אומר - מצוינת זה לא מספיק בשביל מינוי זמני כשאת מגיעה מהפוזיציה שבה אנחנו יודעים שהמערכת פעמיים לא בחרה בך להיות פרקליטת מחוז, ופעם אחת לא בחרה בך להיות משנה לפרקליט המדינה. עכשיו יכול מאוד להיות שוועדה תקבע - למרות כל הדברים האלה - שהיא רוצה אותה למינוי קבוע, אבל למינוי זמני המשחק הוא שונה".
-אתה מאמין שיכול להיות שהמינוי הזה ייפסל בסופו של דבר?
"קודם כל, יכול להיות. השאלה אם הוא בוודאות ייפסל? התשובה היא לא, כי אורלי בן-ארי היא אדם רציני, היא עובדת במערכת הרבה מאוד שנים, היא גם בתפקיד בכיר באופן יחסי ויש לה רזומה עשיר, לכן יכול להיות שבג"ץ יגיד 'זה לא סביר, אבל אני עדיין לא מתערב'. יכול להיות שהוא גם יגיד "זה לא סביר בעליל, חוסר סבירות קיצונית, ואנחנו לא יכולים לתת יד למהלך הזה'".
לפנייה לכתב/ת 
