העיניים נשואות לפוטין: האם יתערב בפרשת נעמה יששכר?
בירושלים מאוכזבים מהחלטת בית המשפט במוסקבה שלא לשנות את עונשה של הצעירה, ומקווים כי הערוץ הפוליטי בין פוטין לבין נתניהו יסייע בסיום הפרשה. לקראת הגעת הנשיא הרוסי לארץ בעוד כחודש, תומכי יששכר מאיימים: "אם היא עדיין תהיה בכלא בזמן הביקור - נפגין לכל אורכו"
נעמה יששכר נשארת בכלא - ובישראל בונים על פוטין: בירושלים מאוכזבים מהחלטת בית המשפט במוסקבה אתמול (חמישי), שלא לשנות את עונשה של יששכר שנידונה לשבע שנות מאסר וחצי, וכעת העיניים נשואות לעבר הקרמלין. בישראל מקווים למחווה מצד הנשיא הרוסי, שיכול להפוך את ההחלטה ולהורות על חנינה, לקראת הגעתו לארץ ב-23 בינואר.
לפני הכרעת בית המשפט, שנותרה על כנה, הורגשה אופטימיות זהירה במשרד החוץ הישראלי. ההנחה הייתה כי שני הצדדים מעוניינים לסיים את הפרשה, וכי הרוסים מחפשים דרך "לרדת מהעץ". גורמים בירושלים חשבו כי לכל הפחות, עונשה של יששכר יומתק ויקוצר. כעת בונים בישראל בונים על הערוץ הפוליטי, בעיקר על המגעים בין נתניהו לפוטין שיביאו לשחרורה של הישראלית.
פרשת נעמה יששכר - ידיעות נוספות:
הערעור נדחה: נעמה יששכר נשארת בכלא הרוסי
פוטין, כאמור, יגיע לארץ בעוד כחודש. הוא ישתתף באירוע לציון 75 שנים לשחרור מחנה אושוויץ ביד ושם, ובאירוע חנוכת אנדרטה לזכר קורבנות המצור על לנינגרד בגן סאקר בירושלים. צבא התומכים של יששכר, שמלווה את המאבק להשבתה הביתה, הבטיח שאם היא עדיין תהיה בבית הכלא בזמן ביקורו של הנשיא - הם יפגינו לכל אורכו. הם מקווים שמסר זה יחלחל בקרמלין, ואולי אף יוביל לשחרורה עוד קודם.
במקביל, בישראל בוחנים ערוצים נוספים לסיום הפרשה. בין היתר, נבחנת אפשרות כי יששכר תרצה את המשך עונשה בישראל. מדובר במוצא אחרון, שייבדק אם כל המהלכים האחרים ייכשלו.
בתוך כך, לאחר היוודע גזר הדין שוחח ראש הממשלה נתניהו שוחח עם אמה של נעמה, יפה, ואמר: "חרף האכזבה מהחלטת בית המשפט, אני לא מוותר. אמשיך לפעול בכל דרך כדי להשיב את נעמה הביתה".
"באווירה חיובית": דיפלומטים ישראלים ורוסים נפגשו בירושלים
במקביל לדיון הארוך במוסקבה, ישראל ורוסיה קיימו היום במשרד החוץ בירושלים דיאלוג קונסולרי. בשיחות אלה, המתקיימות אחת לשנה, עלתה הפרשה כנושא ראשון בין הצדדים. עמדתו של משרד החוץ, כמו גם ציפיות מדינת ישראל לשחרורה המהיר של יששכר, נאמרו באופן שאינו משתמע לשתי פנים.
בשיחות השתתפו בכירים ממשרד החוץ ורשות האוכלוסין, וכן משלחת רוסית שכללה בכירים ממשרד החוץ הרוסי וראשת ההגירה ומעברי הגבול של רוסיה. נושאים נוספים שעלו הם עיכובם ומניעת כניסתם של אזרחים ישראלים במוסקבה, כפי שאירע בימים האחרונים, וכן סוגיית עובדים בלתי-חוקיים ומבקשי מקלט מדיני מרוסיה בישראל.
הצד הרוסי אישר כי ההנחיות בנוגע לכניסה לרוסיה לאנשי עסקים לצרכי מו"מ יהיו בהתאם לפרסום באתר שגרירות רוסיה בישראל. ממשרד החוץ הישראלי נמסר כי "השיחות נערכו באווירה חיובית, שני הצדדים סיכמו שיש לעשות הכול כדי לא לפגוע בתנועת התיירות והקשרים העסקיים בין המדינות, וסוכמו כמה צעדים שעשויים לסייע לאכיפת ההסכם לפטור הדדי מאשרות כניסה בין המדינות. הצד הרוסי גילה נכונות לשדרג את ממשקי העבודה מול ישראל בתחום הקונסולרי".
חבריה של נעמה: "זה לא היה דיון בערעור, אלא דיון ראווה"
חברתה הטובה של נעמה, קרן תמרי, מסרה לאחר הקראת גזר הדין: "זו אכזבה מאוד גדולה, אנחנו מאוד כועסים וזה לא הגיוני בשום אופן. היחס שנעמה מקבלת הוא מחפיר, מביאים אותה לתוך כלוב זכוכית כאילו היא מאיימת על מישהו. זה לא היה דיון בערעור - זה היה דיון ראווה".
דור צור, חבר טוב של נעמה וממובילי המאבק לשחרורה, אמר: "אנחנו מאוכזבים, קיווינו שהצוות המשפטי ייתן את הצדק, אבל זה לא קרה. זו אכזבה גדולה לנו ולמשפחה, ועכשיו אנחנו מצפים מהפוליטיקאים שהבטיחו הבטחות לעשות את עבודתם. הם הפוליטיקאים, ואם צדק לא נעשה בעניין זכויות אדם - אנחנו מצפים מהם לנקוט עמדה. יש לנו כוח להמשיך", הוסיף צור, "אנחנו נדע לנתב את הכעס לפעולות מחאה. אם לנעמה יש כוח להיות שם, לנו יש כוח להמשיך במאבק עד שהיא תהיה בבית".
כאמור, בתום דיון שנמשך שעות ארוכות, הוחלט להשאיר את העונש שקיבלה יששכר על כנו, והיא אמורה לרצות את שבע השנים וחצי שנגזרו עליה. במהלך דיון הציגה ההגנה את טענותיה, כמו גם התובע בתיק - ששיבש את שמה של נעמה והמשיך לקרוא לה "NAAM" (נעאם). נעמה, ישובה בתא זכוכית, פנתה לשופטים: "אני מתחננת בפני בית המשפט להכיר בכך שאני כמעט 9 חודשים נמצאת מאחורי סורג ובריח במדינה זרה. מבודדת, ללא זכויות אדם בסיסיות כמו לדבר בשפתי, לדבר בכלל. ההרשעה תהרוס את כל הטוב שבניתי בחיי, בגלל פשע שלא עשיתי. אני מבקשת מבית המשפט להחזיר את הצדק, להפוך את ההרשעה ולהורות על שחרורי מהכלא".
יששכר התעקשה: "לא קניתי את החשיש, לא קיבלתי אותו מאף אחד ולא שמתי אותו בתיק. לא ידעתי שהסם בתיק שלי. אני רוצה להדגיש שאף אחד לא שאל אותי אם הסם הוא שלי. ששאלו אותי מיד עניתי שלא. לא הייתה לי כל כוונה לרכוש סמים, ולא הייתה לי כוונה להיכנס לרוסיה". לאחר דבריה יצאו השופטים להתייעצות, אולם כידוע לא שינו את ההכרעה.
לפנייה לכתב/ת 
