בדרך לחקירה בהאג? חשש שישראל תהפוך ל"מצורעת"
מתקפות "לא-מידתיות" של צה"ל, שימוש של חמאס באזרחים כמגן אנושי: התובעת בהאג קבעה שיש "בסיס" לביצוע פשעי מלחמה ע"י ישראל והפלסטינים, אך נזהרה וטרם פתחה בחקירה. אבו מאזן: "יום היסטורי", נתניהו: "יום שחור לצדק". מי עלול להיחקר, ואיך ישראל תילחם בהחלטה?
התובעת הראשית של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, פאטו בנסודה, קיבלה אתמול (ו') החלטה דרמטית שמקדמת אפשרות של חקירת פשעי מלחמה נגד ישראל והפלסטינים. היא הודיעה כי מסקנות הבדיקה שערכה לאפשרות של "פשעי מלחמה בפלסטין" העלתה כי אכן נעשו פשעים כאלו, ולדבריה יש "בסיס סביר" לכך ששני הצדדים אחראים למעשים שאסורים על פי הדין הבינלאומי. היא טרם פתחה בחקירה רשמית, וקראה לבית הדין לקבוע אם יש לה סמכות שיפוט בישראל. ynet עושה סדר בהחלטה, במשמעויות המשפטיות והמדיניות, ובדרכים שבהן ישראל תנסה להילחם בפתיחת חקירה, שעלולה להפוך אותה ל"מצורעת".
מה בדיוק הוחלט היום?
בנסודה פתחה ב"בדיקה מקדמית" בינואר 2015, על רקע מבצע צוק איתן ובעקבות פניית הפלסטינים שהצטרפו זמן קצר לפני כן לבית הדין. היא הודיעה כי הבדיקה הייתה "עצמאית, מקיפה ואובייקטיבית", ומצאה שיש "בסיס רציונלי להאמין" שמתבצעות או שבוצעו פשעי מלחמה בגדה המערבית (כולל מזרח ירושלים) וברצועת עזה.
עורכת הדין מגמביה, שמשמשת כתובעת הראשית של בית הדין בהאג מאז 2012, ביקשה ממנו לקבל בתוך ארבעה חודשים החלטה בשאלת סמכות השיפוט שלו לחקור פשעים-לכאורה בשטחים המדוברים. ישראל טוענת שאין לה סמכות כזו, וניסתה לשכנע אותה בכך במשך חמש השנים שעברו מאז פתיחת הבדיקה - כדי לסתום את הגולל על אפשרות לתבוע את ישראל או אישים ישראלים על פשעי מלחמה - אך נכשלה.
על אילו "פשעי מלחמה" מדובר?
לדברי התובעת, באירועי מבצע "צוק איתן" ביצעו גם ישראל וגם חמאס וארגונים פלסטיניים חמושים אחרים פשעי מלחמה (כאמור, היא לא קובעת מפורשות שפשעים כאלו בוצעו, ומציינת שוב ושוב שיש "בסיס סביר להאמין" שהם בוצעו).
בהקשר הישראלי, היא כתבה, הבדיקה מראה כי צה"ל ביצע "מתקפות לא-מידתיות" בלפחות שלוש תקריות שנבדקו. מנגד, היא הוסיפה כי חמאס וקבוצות פלסטיניות חמושות אחרות ביצעו פשעי מלחמה בכך ששיגרו רקטות לעבר אזרחי ישראל והשתמשו באזרחים כמגנים אנושיים. היא הוסיפה שהם גם שללו מחשודים זכות למשפט הוגן – ככל הנראה בהתייחסות להוצאות להורג על-ידי חמאס של חשודים כמשת"פים במהלך ימי הלחימה ב-2014.
התובעת מעוניינת גם לחקור תקריות של ירי מצד חיילי צה"ל בפלסטינים שהפגינו או התפרעו ליד גדר הגבול ברצועת עזה, במסגרת הפגנות "צעדת השיבה" שהחלו במרץ 2018. עוד ציינה בנסודה את הבנייה בהתנחלויות, שאותה היא מגדירה כפשע מלחמה שמבוצע על-ידי גורמים ישראלים, שהיו מעורבים בפעילות של העברת אוכלוסיה ישראלית לגדה המערבית החל מיוני 2014.
מהי המשמעות המדינית?
אם תיפתח "חקירה בהיקף מלא", כלשון התובעת, היא יכולה להוביל למצב שבו יהיו ישראלים שיסתכנו במעצר אם יצאו מהארץ. תרחיש כזה מסוכן לישראל, ועלול להפוך אותה בפועל למדינה "מצורעת". גורמים מדיניים בכירים ציינו כי החלטתה של בנסודה תשרת גם את תנועת ה-BDS, שמקדמת חרם על ישראל. לדברי אחד הגורמים מדובר ב"רוח גבית" לתנועה זו.
את מי ניתן לחקור?
אם בית הדין בהאג יאשר שלתובעת הכללית יש סמכות לחקור את הנעשה בשטחי הגדה (כולל מזרח ירושלים) ועזה – המשמעות היא פתיחת דלת לכל פלסטיני להגיש תביעה בבית הדין בהאג נגד ישראל על פשעי מלחמה.
חקירה כזו יכולה להיפתח נגד קברניטי המדינה, כמו למשל ראש הממשלה בנימין נתניהו. נתניהו הודיע כמה פעמים על בנייה בהתנחלויות מאז 2014 (התקופה שמבחינת התובעת היא רלוונטית לבדיקה), ואם היא אכן רואה בכך פשע מלחמה - היא עשויה לדרוש לחקור גם אותו.
גם פקידים שעוסקים באישור הבנייה בהתנחלויות עלולים להיכלל ברשימת הנחקרים, כמו גם קצינים שמשמשים מג"דים ומח"טים, שיכולים גם הם למצוא את עצמם נחקרים בחשד לפשעי מלחמה.
איך הגענו לכאן?
הפלסטינים הצטרפו ב-2015 לאמנת רומא, שמסדירה את פעילות בית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג. ההצטרפות אפשרה להם ליזום את המהלך לקידום חקירה נגד ישראל. נתניהו החליט אז להכיל את המהלך הפלסטיני, והסתפק כעונש בעצירת העברת כספים לרשות. בכחול לבן תקפו אותו היום על כך, וח"כ צבי האוזר אמר: "היום אנו מתחילים לשלם מחיר מדיני בשל אותו מחדל שנבע משאננות וקוצר ראות היסטורית, כאשר נתניהו העדיף לעצום עיניים בזמן אמת - שבו יכול היה לבלום את המהלך הפלסטיני".
בנסודה, ראוי להזכיר, ערכה בעבר בדיקה מקדמית דומה על אירועי משט ה"מאווי מרמרה" ב-2010, אך ב-2017 סגרה את התיק והחליטה שלא לפתוח בחקירה. היא קבעה אז כי היא עדיין סבורה שיש בסיס סביר לטענות לפשעי מלחמה מצד צה"ל במהלך ההשתלטות על הספינה, שבעימות על הסיפון בה נהרגו 10 מהפעילים, אך ציינה כי מבחינה משפטית לא ניתן יהיה להגיע לתיק שיוכל לעמוד בדרישות אמנת רומא.
איך אפשר למנוע את החקירה?
הדרג המדיני יצטרך כעת לקבל החלטה על הדרך למנוע את החקירה. עד כה, ישראל לא שיתפה פעולה עם בנסודה באופן רשמי, אך ניהלה איתה מגעים בלתי-פורמליים. כעת, יצטרכו בדרג המדיני לקבל החלטה אם לשתף פעולה עם בית הדין כדי לנסות להשפיע על החלטתו. ישראל תמשיך לטעון שלבית הדין אין סמכות בשטחי הגדה המערבית ורצועת עזה, ושהחלטה כזו תהיה שגויה. השאלה היא אם ישראל תעלה את הטענה מול בית הדין - כי אז תכיר בעצם, בעקיפין, בסמכותו.
ישראל עשויה להיעזר בממשל האמריקני האוהד בראשות דונלד טראמפ, שגם הוא נמצא בעימות קשה עם בית הדין בהאג – בשל רצונו לפתוח בחקירה על פשעי מלחמה נגד ארה"ב, שנעשו לכאורה במהלך המלחמה באפגניסטן. ארה"ב הודיעה שתאסור על השופטים כניסה לארה"ב, ופעלה לייבש את מקורות המימון של בית הדין.
למה התובעת ביקשה חוות דעת על סמכות השיפוט?
התובעת לא הייתה חייבת לבקש מבית הדין לקבוע בשאלת סמכות השיפוט שלה בישראל, אך ביקשה כנראה לשמור על זהירות. אפשר להעריך כי היא מעוניינת שבית הדין ייטול על עצמו את האחריות לחקירה של פשעי מלחמה - אחרת היא זו שתעמוד במוקד הביקורת וצעדי הנגד של ישראל ובעלות בריתה, כמו ארה"ב. טרם ברור מה תהיה החלטתו של בית הדין.
מה קובעת חוות הדעת של מנדלבליט?
שעות ספורות לפני פרסום מסקנות הבדיקה של התובעת בהאג, פרסם היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט חוות דעת משלו, שבה גרס כי אין לבית הדין סמכות לבחון את הנעשה בשטחים שבהם מחזיקה ישראל. "רק מדינות ריבוניות יכולות להקנות לבית הדין סמכות שיפוט פלילית. הרשות הפלסטינית, באופן מובהק, אינה עומדת בתנאים לקיומה של מדינה בהתאם למשפט הבין-לאומי ולאמנת רומא", מסר מנדלבליט.
לדברי היועץ, "הפלסטינים, בפנותם לבית הדין, מבקשים לפרוץ את המסגרת המוסכמת בין הצדדים, ולדחוף את בית הדין להכריע בשאלות פוליטיות שצריכות להתברר במשא ומתן ולא בהליך משפטי פלילי. לא לשם כך הוקם בית הדין, ואין לו רשות או יכולת לעסוק בנושאים אלה, ודאי שבהיעדר הסכמה של שני הצדדים".
איך הגיבו בישראל?
רבים בארץ גינו את החלטת התובעת. גורם מדיני בכיר אמר כי "התובעת כופפה את המשפט הבינלאומי כדי לשרת אינטרס פוליטי-פלסטיני. זה ממש לא בסמכותה ולא תפקידה", אמר אחד הגורמים.
ראש הממשלה נתניהו כינה את ההחלטה "שערורייתית וחסרת בסיס". הוא הבטיח "להיאבק על זכויותינו ועל האמת ההיסטורית בכל דרך אפשרית". עוד אמר רה"מ כי "זהו יום שחור לאמת ולצדק. הופכים את בית הדין הבינלאומי לנשק פוליטי במאבק נגד ישראל. רוצים להפוך את העובדה שיהודים חיים בארץ ישראל, במולדתם, לפשע מלחמה. זה אבסורד".
שגריר ישראל באו"ם דני דנון הוסיף כי החלטת התובעת "משקפת את ההטיה האנטי-ישראלית המושרשת בהאג. במקום ללכת לאורו של משפט צדק, התובעת בחרה לאמץ שיקולים פוליטיים ולחתור תחת אמות המשפט הבסיסיות". מס' 2 בכחול לבן, יאיר לפיד, פרסם גם הוא גינוי: "הודעת התובעת בהאג היא כניעה לתעמולת השקר והשטנה של הטרור הפלסטיני".
מהי עמדת הפלסטינים?
הפלסטינים, כולל חמאס שנמצא גם הוא במוקד הטענות של התובעת, בירכו על החלטתה. יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן אף הכריז: "זהו יום גדול כי השגנו את מה שאנו רוצים. החל מהיום, בית המשפט הבינלאומי יוכל לקבל את התביעות שהגשנו בעבר". עוד ציין, אם כי כנראה באופן שגוי, כי "זהו יום היסטורי. כעת כל פלסטיני שנפצע יכול להגיש תביעה בבית המשפט נגד ישראל".
מזכ"ל הוועד הפועל של אש"ף, סאיב עריקאת, מסר כי מדובר ב"מסר של תקווה עבור עמנו כי חקר הצדק אפשרי". לדברי עריקאת, מדובר ב"צעד חיובי ומעודד שמקרב את פלסטין לפתיחת חקירה פלילית נגד פשעי המלחמה שבוצעו, ולשים קץ לחסינותם של מבצעי הפשעים, וכן לתרום למניעתם עד להשגת הצדק".
בחמאס מסרו כי "אנו רואים בהודעה זו צעד בכיוון הנכון המשקף את חשיפת אופי הכיבוש הישראלי במערכת הבינלאומית, את גודל העוול שנגרם לעם הפלסטיני ואת חשיפת האמת שישראל ניסתה להסתיר. ההכרזה חשובה וזקוקה לתרגום בפועל בשטח ולתחילת צעדים מעשיים על מנת להעמיד לדין את ישראל על פשעיה והפרותיה נגד עמנו הפלסטיני".
גם בארצות הברית הגיבו להחלטת התובעת - והביעו התנגדות נחרצת. מזכיר המדינה האמריקני, מייק פומפאו, כתב בטוויטר כי "ההחלטה מעלה שאלות בנוגע לסמכותו של בית הדין הבינלאומי לחקור את ישראל. אנחנו מתנגדים בתוקף לחקירה הבלתי מוצדקת, שמכוונת לישראל באופן בלתי הוגן. הדרך לשלום מתמשך היא באמצעות משא ומתן ישיר".
לפנייה לכתב/ת 
